אונס הילדה: כמה עוד תיקים מחוררים כאלה יש?

מה שלא יקרה בפרשת אונס הילדה בת ה-7, במשטרת ישראל חייבים לקחת את המקרה הזה וללמד אותו בקורס "איך לא לנהל חקירה" בבית ספר לחוקרים. לצד חקירות מבריקות שביצעה המשטרה בעבר, חשוב שחוקריה הצעירים ילמדו איך לא לחזור על טעויות קריטיות כמו בתיק מהמקרה הקשה בבנימין. טעויות שהגיעו עד לשדרת הפיקוד הגבוהה, ואולי הובילו לקבורת התיק.

מחמוד קטוסה

אלמלא ההד התקשורתי, ספק רב אם היינו נחשפים לשרשרת המחדלים הקשה בתיק האונס. המחשבה שאפשר להגיש כתב אישום כל כך מחורר, עם כל כך הרבה סימני שאלה, מעלה לא מעט תהיות בנוגע לשיטות העבודה של החוקרים.

תיק החקירה, כפי שהוגש לפרקליטות הצבאית, הוא יותר משערורייתי. נורות אזהרה שהיו צריכות להידלק אצל הקצונה הבכירה במחוז ש"י לא נדלקו. איך לא הבינו שמדובר בתיק רגיש שמערב פלסטיני חשוד וילדה יהודייה בת 7? איך לא שאלו כיצד זה שיותר מ-50 ימים חלפו בלי שהצליחו להביא ראיה מרשיעה של ממש? ואיך זה שתיק כל מסובך נמצא ביחידה כל כך קטנה? איך ואיך ואיך – ועדיין אין תשובות.

ראש אגף החקירות, ניצב גדי סיסו(צילום: אלי סניור)

מי שעצר את מחול השדים והחליט לטפל בפצע הפתוח כבר עכשיו הוא ראש אגף החקירות, ניצב גדי סיסו. אחרי שהפרקליטות כבר הגישה כתב אישום, יכול היה סיסו לאפשר למשפט להתנהל ולחכות לתוצאותיו בסיום. נכון להיום, כמי שעומד בראש מערכת החקירות, אין לניצב סיסו חשוד אחר, והוא עדיין מאמין בחוקריו, למרות שטעו.

ראש אגף החקירות, באומץ יש לומר, הסתכל לראיות בעיניים וידע. הוא כינס ישיבה והחליט שעם החומר הקיים אי אפשר לצאת למלחמה. יתחזק המידע המודיעיני החדש – יתבסס התיק נגד מחמוד קטוסה. לא יהיה כלום במידע – יבקש סיסו למשוך את תיק החקירה ולשחרר את החשוד.

את הריח סביב החקירה המזוהמת יהיה קשה מאוד להסיר, אבל לפחות אמון הציבור בכך שהמשטרה רוצה להגיע לחקר האמת ניתן בחלקו לשיקום. כל זה קרה רק אחרי שכלל הציבור נחשף לפרשה, שהוסתרה במשך שבועות ארוכים. הפרסום בתקשורת מאפשר למשטרה לתקן, אך מזכיר את הבעיה הגדולה יותר: אילו עוד חקירות התנהלו בצורה הזאת ואף אחד לא יודע עליהן?