מטבע דיגיטלי של פייסבוק? בישראל עדיין חותמים כשמשלמים בכרטיס אשראי
בעוד שהעולם מתקדם לעבר מהפכת התשלומים הווירטואליים - אומת ההיי-טק הישראלית נשארת מאחור. למה שיטת התשלום בארץ ישנה, מה מונע ממנה להתקדם - ואיך זה ישפיע על היכולת שלנו לשלם בעתיד במטבע שפייסבוק מתכננת
כלי התקשורת התרגשו בשבוע שעבר מהכרזת ענקית הטכנולוגיה פייסבוק על כוונתה לפעול בעולם המטבעות הדיגיטליים. התחום פעיל מזה מספר שנים, אך כשגוף ענק עם מיליארדי משתמשים כמו פייסבוק מחליט להיכנס אליו, מדובר בפוטנציאל למהפכה אמיתית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העולם מודאג מהמטבע החדש של פייסבוק
המטבע של פייסבוק - כל מה שצריך לדעת
תכירו את ליברה, המטבע החדש של פייסבוק
פייסבוק והפרשנים השונים כבר מפנטזים על העברת כספים בין אנשים ואפילו לחו"ל בקלות ובעלות אפסית, אבל בעוד שבעולם מתקדמים - בישראל, שנחשבת למדינה חדשנית, עולם התשלומים עדיין מאחור. עד שלא יכנס לישראל תקן EMV המתקדם והמאובטח, לא נוכל להשתמש באמצעי התשלום הדיגיטליים של אפל, סמסונג וגוגל, וגם לא במטבע החדש של פייסבוק, כאשר יושק.
מה זה תקן EMV? תקן מתקדם שמקשה על זיופים ומפחית הונאות באמצעות זיהוי הלקוח בעזרת הקוד הסודי שלו. יתרון נוסף של שימוש בתקן, הוא הכנסת אמצעי תשלום מתקדמים כמו תשלום ללא מגע וארנק דיגיטלי.
בישראל, זיהוי בעל הכרטיס בעת התשלום נעשה באמצעות תעודת זהות, ולצורך אישור העסקה הוא חותם בכתב ידו - שיטה קצת ארכאית לעומת היכולות הטכנולוגיות הקיימות. מי שביקר בחו"ל בשנים האחרונות ראה בוודאי שהשיטה המקובלת בחלק גדול מהמדינות היא הזדהות באמצעות הקשת הקוד הסודי של הכרטיס. זהו תקן EMV, שבמקור נועד להפחית הונאות וזיופים. במקום הפס המגנטי, שניתן לזייף יחסית בקלות, הכרטיסים והמכשירים התומכים מסתמכים על זיהוי באמצעות צ'יפ, שמוטבע כיום במרבית הכרטיסים. התקן כאמור מאפשר גם שימוש באמצעי תשלום מתקדמים כמו ארנק דיגיטלי ותשלום ללא מגע, וכך מאפשר כניסת שחקנים טכנולוגיים חדשים, כמו פייסבוק.
מי יחנך את הציבור?
במדינות רבות התקן כבר בשימוש, אך בישראל כניסתו מתנהלת בעצלתיים. תשתית שוק התשלומים בישראל היא מונופול הנמצא בחברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים), שנשלט עד לא מזמן על ידי הבנקים, והיה מערכת סגורה שרק הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יכלו להשתמש בה.
אז למה העיכוב? ראשית, לקח זמן לפתח ולאשר שימוש במכשירי תשלום (מסופים בבתי עסק) שישתמשו במכשיר ובתוכנה בתקן EMV. מכשול זה כבר הוסר, אבל זה לא הספיק - לבתי העסק בישראל אין תמריץ להשקיע אלפי שקלים בהחלפת הציוד והתוכנה, ולחנך את העובדים ואת הלקוחות לעבור לשיטה שכוללת הקשת קוד סודי.
בנק ישראל ניסה לתמרץ את השוק. הוא קבע למשל שבמקרה של הונאה, מי שיישא בעלות שלה הוא הצד הנחות טכנולוגית בעסקה (החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי או החברה שסלקה לבית העסק את העסקה), וזאת כדי לעודד את הצדדים לעבור לתקן המתקדם. אולם מכיוון שממילא היקף ההונאות בכרטיסי אשראי בישראל נמוך יחסית, התמריץ לא חזק מספיק.
הבנק גם קבע שחיבור למסופים חדשים ייעשה רק לכאלו התומכים בתקן EMV - ונשקלת החמרת ההנחיה, כך שהחל ממועד מסוים כל השוק יחויב לעבור לתקן זה.
הצעדים קידמו את השוק, ולפי הערכות כיום כ־20% ממסופי התשלום בבתי העסק תומכים בתקן ה־EMV. ועם זאת, בתי עסק חוששים לעבור לשיטה החדשה. "כרבע מבתי העסק יכולים לעבור בלחיצת כפתור, אך הם חוששים. אף אחד לא רוצה להיות הראשון", אומר דן סופר, מנכ"ל וריפון ישראל וסגן נשיא למערב אירופה בוריפון העולמית, שחקנית מרכזית בתחום מסופי התשלום. "חייב להיות פה תהליך חינוך שוק עמוק כמו שהיה למשל באנגליה, לפני שעוברים לשיטה החדשה", אמר, והוסיף שכדאי לתת גם תמריץ חיובי לבתי העסק לעבור ל־EMV, ולא רק תמריץ שלילי כפי שקיים פה.
איך בנק ישראל יתחיל בקמפיין חינוך שוק כשבתי העסק כלל לא עברו לשימוש בשיטה הזו?
"זו שאלה של ביצה ותרנגולת. לטעמי צריך להתחיל עם חינוך השוק. אי אפשר לבנות על כך שבתי העסק יהיו אלו שיחנכו את הציבור, ובעיקר לא את הקהל המבוגר יותר - שבשבילו מדובר בשינוי משמעותי בשיטת התשלום".
בבנק ישראל מודעים לסיטואציה הבעייתית, והנגיד פרופ' אמיר ירון רואה את תחום אמצעי התשלום המתקדמים כנושא חשוב לקידום בקדנציה שלו. הוא מקיים לא מעט דיונים בנושא ובוחן דרכים שונות לקדם זאת, אך בינתיים לא יצאה הנחיה חדשה בעניין.
בעולם התשלומים עדיין לא יודעים לעכל את כניסת פייסבוק לעולם הפיננסים. "יש כאן אירוע מעניין. גוף רציני וגדול מצהיר שהוא מפתח מערכת תשלומים גלובלית, שאינה תלויה באף בנק מרכזי", אומר אוהד מימון, סמנכ"ל פיתוח עסקי ואסטרטגיה בחברת כרטיסי האשראי מקס. "מצד שני, צריך גם לקחת את האירוע בפרופורציות. עדיין לא הוכח בשום מקום בעולם שהמטבעות הווירטואליים יציבים, והאופן שבו שער המטבע ייקבע לא ברור בשלב זה. גם לא ברור מה יהיה היתרון במדינות מפותחות בתחום התשלומים, כמו במערב אירופה. לעומת זאת במדינות מתפתחות בהן תשתית התשלומים חלשה - דווקא לפייסבוק יהיה יתרון".
השאלה שאין עליה תשובה בוודאות היא האם המטבע של פייסבוק אכן ייכנס לשימוש, והאם הוא יצטרך את אישור הרגולטורים בישראל. אם פייסבוק תצטרך לעבור את הרגולציה הישראלית, ספק אם תשקיע את המאמץ בשוק קטן כמו הישראלי.
מלחמת האפליקציות
ובינתיים בישראל: בשנים האחרונות השיקו הבנקים אפליקציות תשלומים (ביט של הפועלים, פפר פיי של לאומי ודיסקונט רכש את פייבוקס), שמשמשות בעיקר להעברת תשלומים בין אנשים. הבנקים רוצים להתרחב ולאפשר תשלום גם לבתי עסק, וגרמו לזעקת חברות כרטיסי האשראי, ששתיים מהן הופרדו לאחרונה מהבנקים, שטוענות שפעילות הסליקה שלהן תחוסל. בבנקים, מנגד, אומרים שלא ייתכן שמונעים מהשוק התקדמות טכנולוגית רק כדי להגן על חברות כרטיסי האשראי שיצאו עכשיו לדרך עצמאית.
סוגיה זו נמצאת מזה זמן על שולחנו של הנגיד, שלא ממהר להכריע בה. אולם, הריב המקומי בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים עשוי להתגלות כבדיחה - אם פייסבוק אכן תגיע ותגרוף את כל הקופה.
לפנייה לכתב/ת 
