האיראנים קורסים בגלל הסנקציות: "הלחץ הורג אותנו"
בימים של מתיחות במפרץ עסוק הרחוב האיראני במצב הכלכלי הקשה - ובנזק האדיר של הסנקציות האמריקניות. שער הריאל עומד על 130 אלף לדולר, ומי שרוצה לקנות אייפון צריך לוותר על 10 משכורות: "השלטון אומר לנו להיות חזקים, אבל כבר אפשר לשמוע את העצמות שלנו נשברות"
הסנקציות האמריקניות ממוטטות את האיראנים, ואת הלחץ הכלכלי שאיתו מתמודדים 80 מיליון התושבים אפשר לראות בכל מקום. העיצומים החדשים שהטיל הערב (יום ב') נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על טהרן, ושפירושם הקפאת עוד מיליארדי דולרים איראניים, רק יחמירו את המצב.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
ברחוב האיראני לא כולם מאשימים את טראמפ ואת וושינגטון במצב הקשה שלהם. לא מעט אזרחים מאשימים דווקא את השלטון בטהרן, שמאז המהפכה האיסלאמית בשנת 1979 עובר מאסון כלכלי אחד לאחר.
טראמפ, נזכיר, החליט לחדש את הסנקציות נגד איראן אשתקד, אחרי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, והחריף את המשבר הכלכלי ברפובליקה האיסלאמית. בשבועות האחרונים איימה איראן לעזוב את ההסכם אם המעצמות האירופיות לא יקלו את מה שהיא קוראת לו "הלוחמה הכלכלית".
לאחר שהודיעו כי הם מפחיתים את מחויבותם להסכם הגרעין החלו האיראנים לפעול נגד הכוחות האמריקניים שנשלחו למפרץ הפרסי. האיראנים הפילו מל"ט ריגול אמריקני שלטענתם הפר את ריבונותם האווירית. בתגובה לכך, במקום לתקוף את הכוחות האיראניים בחזרה - ארצות הברית הטילה עוד סנקציות. היום הודיע הצי האמריקני שלאור המתיחות מגיעה לאזור ספינת המלחמה USS בוקסר.
"המלחמה הכלכלית היא מציאות, והאנשים נמצאים תחת לחץ קיצוני", סיפרה שיבה קשווארז, רואת חשבון בת 22 שעתידה להתחתן בקרוב. לדבריה, ההנהגה האיראנית "ממשיכה לומר לנו שנהיה חזקים ונעמוד בלחצים, אבל אנחנו כבר יכולים לשמוע את הצלילים של העצמות שלנו נשברות".
מעבר ליד חנות להמרת כספים מספק תזכורת דרמטית למצוקות שעובר העם האיראני. בזמן הסכם הגרעין המטבע האיראני נסחר ב-32 אלף ריאל לדולר אמריקני אחד. היום המספרים על גבי חלונות החנויות מרקיעים שחקים – 130 אלף ריאל עבור דולר אמריקני.
לפי הנתונים הממשלתיים באיראן האינפלציה עומדת על יותר מ-37%, והאבטלה גואה. יותר מ-3 מיליון בני אדם, 12% מהאזרחים הכשירים לעבודה, מובטלים. ירידת ערך המטבע והאינפלציה הופכות כל דבר ליקר יותר – פירות וירקות, צמיגים ודלק ובמיוחד פריטים יקרי ערך כמו טלפונים סלולריים. טלפון פשוט עולה כיום שתי משכורות של עובד ממשל, בעוד שאייפון עולה עשר משכורות.
"כשאי אפשר לייבא טלפונים למדינה, הסוחרים נאלצים להבריח אותם דרך השוק השחור בתעריפים של דולר ולמכור אותם במחירים יקרים", אמר פוריה חסני, מוכר טלפונים ניידים בבירה טהרן. "אי אפשר לצפות שנקנה ביוקר ונמכור בזול ללקוחות. אנחנו לא רוצים להפסיד".
חוסיין רוסתמי משתמש באופנוע שלו לשליחויות וגם להסעות. הוא מספר שאפילו מחירי דסקיות הבלמים לרכבים קפצו פי חמישה. "הסיבה לבעיות שלנו היא שהבכירים חסרי יכולת", הוא אומר בזמן שהוא ועמיתיו משוועים לנוסעים בטהרן. "המדינה שלנו מלאה בהון ובעשירים".
טענתו של רוסתמי נכונה. לאיראן יש את מלאי הנפט הגולמי הרביעי בגודלו בעולם והיא גם מחזיקה במאגר הגז הטבעי השני בגודלו בעולם, אחרי רוסיה. אך תחת קמפיין ה"מקסימום לחץ" של הנשיא טראמפ, ארה"ב קיצצה את יכולתה של איראן למכור נפט גולמי בשוק העולמי ואיימה להטיל סנקציות על כל מדינה שתרכוש ממנה.
הנפט מכסה שליש מהוצאות הממשלה האיראנית, שעומדות על 80 מיליארד דולר בשנה. כך, למעשה, ירידה ברווחים מהנפט גוררת קיצוצים בתקציבי הרווחה והביטחון.
זהרה קסאמי, מורה בגמלאות, מבקרת את השלטון על כך שכל בעיה באיראן הוא תולה בסנקציות האמריקניות. זהרה מספרת שהיא מתקשה לשלם את עלויות המחיה הבסיסיות ביותר. "אנחנו מתים תחת הלחצים האלה ובגלל חוסר הפתרונות של הבכירים", אמרה קסאמי.
שנים של תסכול ומדיניות כלכלית כושלת הובילו להפגנות חריגות בסוף 2017. שנה אחר כך התפתחה המחאה להפגנות נגד השלטון בעשרות ערים ועיירות.
הבעיות הנוכחיות של איראן נובעות בין השאר מהמאמצים הכושלים שלה להפריט את הכלכלה שלה אחרי מלחמת איראן-עיראק ההרסנית בשנות ה-80', שבמסגרתה נהרגו מיליון בני אדם. שר הנפט האיראני, ביז'אן זנגנה, ציין בתחילת החודש כי הכרסום בייצוא הנפט חמור יותר כיום מאשר בזמן המלחמה עם עיראק, שבה כוחותיו של סדאם חוסיין שמו להם את הנפט האיראני למטרה. "המצב שלנו רע יותר מבמהלך המלחמה", אמר. "לא הייתה לנו כזו בעיית ייצוא כשסדאם שם לו למטרה את יחידות התעשייה שלנו. עכשיו אנחנו לא יכולים לייצא נפט עם התיוג 'איראן'".
40 שנה למהפכה האיסלאמית | לפרויקט המיוחד של ynet
ובכל זאת, איראנים רבים טוענים שהמשבר הכלכלי נגרם מהשחיתות יותר מכל דבר אחר. "הבעיה שלנו היא המועלים והגנבים בממשלה", אמר נסראללה פזוקי, שמוכר בגדים בבזאר הגדול בטהרן מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. "כשאנשים עולים לשלטון, במקום לפעול בכבוד וברצינות עבור העם, אנחנו שומעים וקוראים אחרי כמה חודשים בעיתונים שהם גנבו מיליונים וברחו". פזוקי תהה: "של מי הכסף הזה? הוא של העם".
בעוד האנשים ממשיכים לצאת לעבודה בכל יום ברכבת הצפופה של טהרן, נראה שההכנסות שלהם עבור אותה עבודה פוחתות יום אחרי יום. באחד הקרונות עבאס פיוג'י ובנו רחמת מנגנים שירי אהבה פרסיים מסורתיים כמו "מלך הלבבות" ו"סולטן א-גלבהא", ולא מצלחים למלא את הכובע במטבעות. האב פיוג'י בן ה-47 מסביר: "אנשים משלמים פחות מפעם. אני לא יודע למה, אבל זה מראה שלאנשים יש פחות כסף מבעבר".
לפנייה לכתב/ת 
