המאניה דיפרסיה של הכדורגל הישראלי
כשהנבחרת מנצחת אנחנו הופכים אותה להירואית, את ערן זהבי לכריסטיאנו רונאלדו ואת הרצוג לפרופסור לכדורגל. ואז מגיעה תבוסה קשה מול יריבה אמיתית, שמחזירה אותנו למציאות ולדיכאון המוכר. הלו, אנחנו עדיין אחת הנבחרות החלשות באירופה, ואם יקרה הנס ונעלה ליורו, זה יהיה רק דרך בונקרים מכוערים
ההתייחסות הקיצונית לניצחונות גדולים של נבחרת ישראל בכדורגל לצד הפסדים היא מקוממת. לאחר ניצחון גדול יש תחושה של אופוריה והסופרלטיבים מורעפים על מאמן הנבחרת ושחקניה, אלא שאז מגיע הפסד שמנחית את כולם אל קרקע המציאות ואיתו מגיעות הביקורות המוגזמות. הגיע הזמן לקחת את הדברים בפרופורציות.
שלושת משחקיה האחרונים של נבחרת ישראל במוקדמות יורו 2020 המחישו את הקיצוניות בתגובות התקשורת לתוצאות שהושגו. על פי התגובות, לאחר הניצחונות על אוסטריה ולטביה ניתן היה לחשוב שאנדי הרצוג ו־וילי רוטנשטיינר הם פרופסורים לכדורגל שבאו ללמד את הלבאנטינים את רזי המשחק, ואילו ערן זהבי הוא כריסטיאנו רונאלדו הישראלי, וייתכן שהוא השחקן הגדול ביותר בכל הזמנים. אלא שלאחר מכן הגיעה התבוסה 4:0 לפולין והזמירות השתנו. זהבי משחק בליגה למקומות עבודה עם מגדלי אורז ותה, ולגבי הרצוג ורוטנשטיינר ניתן היה לקבל את הרושם ששני הפסדים נוספים, והם יכולים לעלות על הטיסה הראשונה לווינה.
ערן זהבי(צילום: רויטרס)
לעצם העניין, ההפסד מול פולין היה צפוי, ולעניות דעתי במשחק חוץ מול נבחרות ברמה של פולין, נפסיד בתשעה מתוך עשרה משחקים. הפעם האחרונה שבה חילצנו נקודה במשחק חוץ מול נבחרת עדיפה, הייתה מול וולס, כאשר המאמן דאז אלי גוטמן החנה שלושה אוטובוסים ברחבה. לגבי זהבי, גם אם הוא יכבוש שלושער בכל משחק ויעקוף את מוטל'ה שפיגלר בטבלת מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים, הרי שאם לא נעלה לטורניר גדול, לא תהיה לכך משמעות. גם ההתעסקות בשאלת השחקן הטוב בכל הזמנים היא טפלה.
החודש מלאו 20 שנה ל־0:5 המפואר על אוסטריה, והתקשורת חגגה. בקצב הזה עוד יקבעו תאריך בלוח השנה לציון אותו ניצחון. אלא שזו בדיוק הבעיה שלנו. צריך להבין שכשמדובר בטורניר, מה שקובע בסופו של דבר זה מספר הנקודות והמיקום הסופי ולא ניצחון גדול ככל שיהיה או תבוסה ניצחת. ומכאן לעובדות עצמן. נבחרת ישראל מדורגת במקום ה־82 בדירוג של פיפ"א, כאשר מקדימות אותה נבחרות ממדינות איים אקזוטיות כמו כף ורדה וקורסאו, שרק מי ששולט היטב במשחק ארץ עיר מודע לקיומן. מבין הנבחרות האירופאיות הנבחרת מדורגת במקום ה-37.
אם ננטרל נבחרות כמו סן מרינו וליכטנשטיין המורכבות משרברבים ושליחי פיצה, הרי שנבחרת ישראל היא אחת הנבחרות החלשות באירופה. למשחקי היורו מעפילות 24 הנבחרות הטובות ביבשת. המשימה של הנבחרת קשה אך אפשרית. על פי החישובים שלי, כדי שהחלום יהפוך למציאות, יש להוציא בסך הכל 19 נקודות לפי המבנה הבא: ניצחונות על לטביה ומקדוניה, ותוצאות תיקו מול פולין בבית ומול אוסטריה וסלובניה בחוץ. לאור הרקורד הגרוע של הנבחרת במשחקי חוץ, הסיכוי להוציא נקודות אפשרי רק אם הנבחרת תשחק בהרכב הגנתי במיוחד על גבול הבונקר המכוער. אם בסיום הטורניר נעלה ליורו, אף אחד לא יזכור כיצד זה קרה.
לפנייה לכתב/ת 
אנדי הרצוג
צילום: AFP
מומלצים
