גורמים משפטיים נגד הקפאת מינוי הפרקליטה: "אין סיבה למניעה"

ליאת בן ארי(צילום: יאיר שגיא)

גורמים משפטיים התייחסו אמש (יום ב') ל"מכתב האנונימי" שהביא להפסקת המכרז, שבו אמורה הייתה להיבחר עו"ד ליאת בן-ארי לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים. לדבריהם, אין מניעה, כפי שנטען באותו מכתב, למנות לתפקיד בתקופה זו את בן-ארי לתפקיד הבכיר, כשנותרה רק חצי שנה לכהונתו של הפרקליט הנוכחי שי ניצן.

המכתב, מצד "פרקליטים" כביכול, עורר סערה במערכת המשפט לאחר שנשלח בשבוע שעבר אל נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, והוביל להחלטה בנציבות לבטל את כינוס ועדת האיתור שתוכננה להיערך אתמול.

הנציבותתבקש הסברים מפרקליט המדינה ניצן, כיצד ייתכן שהמכרז הפנימי לתפקיד שלא היה מאויש במשך שנה ושלושה חודשים, פורסם בדיוק בתפר הקצר שבין כניסת פיטורי השרה איילת שקד לכניסתו של אמיר אוחנה לתפקיד.

המכרז היה אמור לאפשר לבן-ארי, כיום פרקליטת מיסוי וכלכלה והתובעת המיועדת בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, לקבל קידום ובעיקר להבטיח לה כהונה בשנים הקרובות בראשות הפרקליטות, גם אם לא תיבחר לתפקיד פרקליטת המדינה עם פרישתו של ניצן בדצמבר.

ב-ynet פורסם מוקדם יותר כי נציב שירות המדינה הרשקוביץ הודיע לשר המשפטים החדש אמיר אוחנה ועדכן אותו לראשונה על אודות המכתב האנונימי. הרשקוביץ הסביר כי המכתב מבהיר שהמשרה אינה מאוישת זה שנה, ואמר עוד כי המכרז פורסם בתפר שבין חילופי השרים איילת שקד ואוחנה, וכי אין זה ראוי שיבחר משנה לפרקליט המדינה למשך שמונה שנים, כאשר פרקליט המדינה מתחלף כאמור.

שי ניצן. לטענת הגורמים, לא היה בעל השפעה מכרעת בוועדה(צילום: אוהד צויגנברג)

הגורמים המשפטיים שללו את הטענות הללו, ואמרו כי אין שום מניעה משפטית למינוי גורמים מקצועיים בכירים בפרקליטות בעת הנוכחית. לדבריהם, מדובר במכרז לתפקיד משנה - אחד מתוך ארבעת המשנים לפרקליט המדינה - אשר פורסם בידיעת היועץ המשפטי לממשלה, באישור מנכ"לית משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, ובהתאם לכללים המקובלים. המכרז אושר ע"י נציבות שירות המדינה ופורסם על ידה.

הם הזכירו כי רק לאחרונה מינה מ"מ מפכ"ל המשטרה, באישור השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שורה של בכירים בארגון, לרבות סמפכ"ל המשטרה, למרות שאיננו מפכ"ל קבוע. קיומם של מינויים אלו אף אושר ע"י היועץ המשפטי לממשלה.

על העובדה שהמכרז פורסם בתקופה שבין פיטורי שקד למינוי אוחנה, הסבירו הגורמים המשפטיים כי ההחלטה לפרסמו במועד זה התקבלה כמה שבועות לפני פיטורי שקד – דבר אותו לא היו יכולים לחזות מראש. הם ציינו כי המכרז התעכב מלכתחילה בגלל חשיבה פנימית בפרקליטות, שעסקה בחלוקת הסמכויות בין המשנים ובממשקי העבודה בינם לבין פרקליט המדינה. לאחר מכן, סוכם בין פרקליט המדינה, היועמ"ש והמנכ"לית, כי יש מקום לפרסם את המכרז. זאת, כאמור, מספר שבועות לפני שהשרה שקד סיימה את תפקידה בפתאומיות.

בכל מקרה, הוסיפו הגורמים, לא נדרש אישור של השר לפרסום מכרזים מעין אלה בפרקליטות. ממילא, אמרו, לשאלה מי כיהן כשר במועד פרסום המכרז אין שום רלוונטיות לעניין (שכן פרסום מכרזים מעין אלה נעשה בשגרה ע"י הנציבות, לבקשת הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים, ולא מובא לפתחו או לאישורו של הדרג הפוליטי).

בנוגע לטענה נוספת במכתב, ולפיה מדובר בניסיון של שי ניצן "לתפור" את המכרז עבור בן-ארי, הגורמים ציינו כי המשנה לפרקליט המדינה אינו משרת אמון, וכי הוא ממונה בתהליך מקצועי של מכרז שוויוני.

הם הוסיפו כי פרקליט המדינה הוא רק אחד מארבעה חברים בוועדה, ואפילו לא עומד בראשה. הם אמרו עוד כי בניגוד לפרסומים קודמים בנושא, בן-ארי לא הייתה המועמדת היחידה במכרז, וכי ניגשו אליו מספר מועמדים.

עוד נמסר כי נציב שירות המדינה יקבל את כל התשובות וההסברים שיבקש, לצורך בדיקת הטענות שהועלו במכתב. "הכל על מנת לאפשר לו לממש את אחריותו ובמסגרת השיח הפורה ושיתוף הפעולה המתקיים עמו כל עת".

מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה רשמית: "בנציבות שירות המדינה התקבלה אתמול תלונה אנונימית מצד פרקליטים לכאורה, באשר להליכי המכרז לתפקיד סגן פרקליט כלכלה. בהתאם לנוהל הקיים, התלונה מחייבת בדיקה של הטענות המועלות בה, ועד לסיום הבדיקה יוקפאו הליכי המכרז למספר ימים, עד לבירור הטענות. יצוין כי על פי הנוהל הקיים, הנציבות בוחנת תלונות לגבי תקינות מכרזים - הן לפני כינוס ועדות בוחנים, הן לאחר כינוסן, ובמקרה הצורך - גם תוך כדי התכנסותן. מבדיקת המכרז השני (פלילי) נמצא כי הוא תקין ונציב שירות המדינה הורה לקיימו כפי שתוכנן".