הקטל בענף הבנייה: ירושלים בראש דירוג ליקויי הבטיחות
משרד העבודה פרסם את דירוג הרשויות המקומיות בליקויי בטיחות ובהרוגים בתאונות עבודה. שר העבודה והרווחה: "קורא לראשי הערים להשתמש בסמכויות שיש בידם להפעיל לחץ נוסף על הקבלנים". עוד בלטו לרעה: חיפה, חריש, אשדוד ועפולה
העיר בראש דירוג הפרות בטיחות באתרי בנייה היא ירושלים. כך עולה מדירוג הרשויות המקומיות בליקוי בטיחות ובהרוגים בתאונות בנייה במהלך 2019-2018, שפרסם הבוקר (ד') משרד העבודה והרווחה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פיגומים רעועים ומנופאים ללא הסמכה: בדרך לאסון הבא באתרי הבנייה
הקטל בענף הבנייה: פועל נהרג מפגיעת זרוע משאית שהתהפכה
הרוג ופצוע קשה בתאונת עבודה בנתב"ג
הדירוג נעשה לפי מספר צווי הסגירה שהוצאו בכל עיר. לפי הנתונים, מפקחי מינהל הבטיחות במשרד העבודה הוציאו במהלך תקופה זו 65 צווי סגירות אתרי בנייה בירושלים. במקום השני במספר הפרות הבטיחות נמצאת חיפה עם 47 צווים שהוצאו בתקופה זו, ובמקום השלישי חריש, שם הוצאו 42 צווים. עוד בולטות ברשימה - אשדוד ועפולה עם 37 צווים בכל אחת, תל אביב עם 32 צווים, פתח תקווה עם 27 צווים, באר שבע עם 26 צווים, בני ברק ורמת גן עם 20 צווים בכל אחת, רעננה עם 19 צווים, אלעד ונתיבות עם 18 צווים בכל אחת, ואשקלון עם 16 צווים בשנה החולפת.
במשרד העבודה מציינים שהנתונים לא מתייחסים למספר אתרי הבנייה בכל עיר, ומוסיפים כי מיקדו את האכיפה בירושלים בגלל מידע על ריבוי ליקויים בעיר.
הליקויים שנמצאו כוללים הפרות רבות ושונות של חוקי ותקנות הבטיחות בעבודה, בהם ביצוע עבודות להקמת מבנים ללא מנהל עבודה, מחסור נרחב בגידורים, כשלים מבניים בפיגומים, עבודה בקרבה מסוכנת לקווי מתח גבוה ועוד.
הערים שבהן נרשם המספר הגבוה ביותר של הרוגים בתאונות עבודה בבניין במהלך תקופה זו היו יבנה, עם חמישה הרוגים בשטחה, מהם ארבעה מהם בתאונת המנוף בפרויקט "יבנה הירוקה" בחודש האחרון, ומספר דומה של הרוגים בפתח תקווה במהלך השנה החולפת. כמו כן נהרגו בחריש ארבעה עובדים, מהם שלושה בשבוע מדמם אחד בחודש מרץ האחרון. בתל אביב ובירושלים נהרגו בתקופה זו שלושה פועלי בניין בכל אחת בתאונות עבודה, ובבני ברק, חיפה וראשון לציון נהרגו בתקופה זו שני עובדים בתאונות עבודה בבניין בכל אחת.
לרשויות המקומיות יש סמכויות פיקוח ואכיפה הנוגעות לבטיחות הציבור בעת הקמת מבנים. כך למשל למשל לא אחראית של עגורני צריח באופן שמסכן את הסביבה, ביצוע עבודות בנייה ללא מנהל עבודה, פיגומים הנבנים בסמיכות לקווי מתח ועוד. סמכויות אלו נובעות מכוח פקודת העיריות, לפיה אחת מחובותיה של העירייה היא קביעת "אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם", וכן פיקוח "על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים... תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם".
במסגרת זו, באפשרות מהנדסי הערים להטמיע תנאים הנוגעים לבטיחות בהיתרי הבנייה ובצווי התחלת העבודות הניתנים לקבלנים, למשל לחייב שימוש בעגורנים עם תסקירי בבטיחות בתוקף. כמו כן באפשרות הרשות לעשות שימוש ביחידות האכיפה על הבנייה בעיר, שאמורות לפקח על הנעשה באתרי הבנייה, ובמידה שנמצאים ליקויים המסכנים את שלום הציבור לנקוט בצעדים שונים כמו סגירת האתר, הגשת תביעה, שימועים וכדומה.
בעקבות הנתונים פנה שר העבודה והרווחה, חיים כץ, פנה ל-37 הרשויות שנבחנו וקרא להן להפעיל אחריותן בנושא. לדבריו, "איחוד הכוחות בין מינהל הבטיחות לבין הרשויות המקומיות הוא הכרחי למאבק בהפקרות באתרי הבנייה. אני קורא לראשי הערים להצטרף למאמצינו לבלימת הקטל באתרים, ולהשתמש בסמכויות שיש בידם כדי להפעיל לחץ נוסף על קבלנים שמתרשלים בשמירה על חיי אדם".
