קומבינציית התרופות שהצליחה להאריך את חיי חולי סרטן הכבד
למרות שהוא גורם המוות הרביעי מכל מחלות הסרטן, עד כה הטיפולים בסרטן הכבד היו מוגבלים ורוב החולים לא שרדו מעבר לשנה עם המחלה. מחקר חדש במסגרתו ניתן לחולים משלב של שתי תרופות אימונולוגיות מעניק תקווה לחולים ולבני משפחותיהם
אלא שמחקר חדש, שהוצג החודש בכנס השנתי של החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO), מעניק תקווה גדולה לחולי סרטן הכבד. במחקר שכלל 148 חולים, ניתן טיפול משולב של שתי התרופות האימונולוגיות – אופדיבו וירבוי במינונים שונים כקו טיפולי שני לאחר הטיפול בסורפיניב, תרופה ביולוגית הניתנת בכדור ומשמשת כטיפול קו ראשון במחלה.
משתתפי המחקר חולקו לשלוש זרועות, כאשר כל זרוע קיבלה את משלב התרופות האימונולוגיות במינונים שונים. את התוצאות הטובות ביותר הראו החולים בזרוע א', שקיבלו 1 מ"ג מאופדיבו ו-3 מ"ג מירבוי.
התוצאות הפתיעו גם את החוקרים. שיעור התגובה לטיפול עמד על 31%, מספר מצוין, בעיקר לאור 14% תגובה כשהחולים קיבלו רק את אופדיבו כתרופה יחידה בעבר. בנוסף, שיעור ההישרדות הכוללת (OS) לאחר 30 חודשים עמד על 44%, כלומר קרוב למחצית מהחולים שורדים לפחות שנתיים וחצי. זאת בזמן שעד כה הצליחו הטיפולים הקיימים להאריך את חיי המטופלים בלא יותר מ-10 חודשים, ואף פחות מכך. 8% מכלל המשתתפים במחקר אף הגיעו לתגובה מלאה, כלומר, לא ניתן לזהות מחלה בהדמיה. מנסיון הקיים במחלות אחרות, כשמופיעה תגובה מלאה לאימונותרפיה, ככל הנראה עבור חלק מחולים אלה יתכן אפילו ריפוי.
אימונותרפיה היא דור חדש ומבטיח של תרופות, המאפשרות למערכת החיסון לזהות ולהשמיד את התאים הסרטניים. במחקרים קליניים באימונותרפיה, חולים השיגו כיווץ משמעותי בגידולים עד העלמות מוחלטת של הגידולים בחלק מהמקרים.
מעבר להישגים המרשימים של תרופות אלו, לרוב לתרופות האימונולוגיות מיעוט של תופעות לוואי, עובדה המשפרת בהרבה את איכות חייהם של החולים.
"בשורה משמעותית לחולי סרטן הכבד"
"יש כאן בשורה מאוד משמעותית לחולי סרטן גרורתי של הכבד", אומר ד"ר רונן ברנר, מנהל המכון לאונקולוגיה בבית החולים וולפסון, "מדובר במחלה שלא מגיבה לכימותרפיה וגם התוצאות עד כה עם טיפולים ביולוגיים היו צנועות מאד. התרופה שניתנת כקו טיפולי ראשון מעניקה לחולים 3 חודשי חיים בממוצע ורוב החולים מסיימים את חייהם בתוך שנה מרגע גילוי המחלה.
"מדובר במחקר בפאזה 2 שבו מספרי החולים הנבדקים אינם גדולים, אבל, לא ניתן להתעלם מהתוצאות המרשימות. לא כל החולים מגיבים לאימונותרפיה, אולם, כשקיימת תגובה היא יכולה לשפר באופן מאד משמעותי את מצבו של החולה וא תוחלת החיים שלו. לכן, תוצאות המחקר שמשלב את שתי התרופות האימונולוגיות, הן סוג של גיים צ'נג'ר במחלה הזו שעד היום לא היו לנו הרבה כלים נגדה".
למה בעצם עד היום לא נמצאו טיפולים למחלה?
"יתכן שהסיבה קשורה בעובדה שמדובר במחלה פחות מערבית. רוב החולים נמצאים במזרח הרחוק ובאפריקה ושכיחותה נמוכה יותר במערב אירופה ונמוכה עוד יותר בצפון אמריקה.
"סרטן הכבד מתגלה בדרך-כלל בשלבים המתקדמים של המחלה ולכן אפשרויות הטיפול מוגבלות. לרוב המכריע של החולים יש ברקע מחלה כרונית קשה הנקראת שחמת כבד ואשר מובילה לבסוף להופעת סרטן כבד. בעולם השלישי, סיבה עיקרית לשחמת הכבד היא דלקת כבד נגיפית מסוג B או C. בעולם המערבי, הולכים ומתרבים מקרי שחמת כבד על רקע קיום כבד שומני הקשור לאורח החיים המערבי. לכן קיימת גם עליה בסרטן הכבד במערב".
זו לא פעם ראשונה שמנסים בהצלחה משלב של תרופות אימונולוגיות.
"אכן כך. במלנומה מישלבי תרופות אימונולוגיות מביאים לתגובת מחלה משמעותית יותר מאשר טיפול בתרופה אימונית אחת. המשמעות של התגובה המשופרת מבחינת שרידות, עדיין נבדקת. במלנומה למשל גרורתית כיום ניתן להגיע לשרידות של 5 שנים בשליש מהחולים המטופלים באימונותרפיה. בעבר חולים אלו לא חיו מעבר ל-6 חודשים. גם עם חולי סרטן ריאה הצלחנו להאריך את חיי רבע מהחולים ב-5 שנים לפחות, כשבעבר רק 5% מהחולים הצליחו לחיות מעבר ל-5 שנים".
מה אתה רואה בעתיד מבחינת טיפול בחולי סרטן הכבד?
"בגלל שהמחקר נעשה בשלוש זרועות שונות, כשמה שמבדיל בין זרוע לזרוע זה מינון הטיפול, כלומר מידת הרעילות של התרופה, הצטבר לנו ידע חשוב ובעתיד נוכל להתאים את המינון לסבילות של החולה האינדיבידואלי וכך להשיג תוצאות מיטביות עם כל חולה וחולה".
אתה מגדיר את המחקר הזה כפריצת דרך?
"כן. מדובר בתוצאות מרשימות של שילוב של תרופות אימונולוגיות, שהכח שלהן כשהן ניתנות ביחד עולה בהרבה על התגובה של החולה שקיבל אותן בנפרד. אנחנו נמצאים רק בראשיתו של עידן חדש בו יינתנו לחולים משלבים של תרופות כגון אלו, שיעניקו לחולים הרבה שנות חיים ללא המחלה".
לפנייה לכתב/ת 
