ניצולת השואה שניצלה בזכות שירתה זכתה ליום הולדת מרגש
יולי זלמנוביץ' שרה בפני קצינים נאצים באושוויץ כשאחותה שמעה אותה והבריחה אותה לבלוק שלה, והצילה את חייה. חברותיה ארגנו לה יום הולדת בלתי נשכח: "התגובה הראשונה שלה הייתה 'אני אהרוג אתכן, אני לא מלכת אנגליה'"
יולי זלמנוביץ' הייתה ילדה קטנה באושוויץ שניצלה בזכות שירתה בפני קצינים נאצים. זלמנוביץ' בת ה-91 גרה בבית דגן, וזכתה לחיבוק גידול מהקהילה – שארגנה לה חגיגת יום הולדת שתזכור לעד.
הכל התחיל מפוסט בפייסבוק שבו כתבה שכנתה וחברתה של יולי, אורנה חן, שהיא מחפשת זמר שיגיע לשיר ליולי כמה שירים לכבוד יום הולדתה. "היי, אנחנו כמה תושבות בית דגן שמארגנות יום הולדת 91 לשכנה שלנו, ניצולת שואה, אישה מקסימה במיוחד, שאוהבת מאוד מוסיקה. יש במקרה זמר-נגן ביישוב שיכול להתנדב להגיע ולשיר לה כמה שירים?", כתבה.
התגובות לא איחרו לבוא. זמרים התנדבו לשיר, תושבים התנדבו להביא מזון והגברה - ורבים התנדבו לסייע לארגון. יום ההולדת הצנוע שביקשו שכנותיה של יולי לארגן לה התחיל להפוך לאירוע של ממש.
"היא נורא אוהבת אנשים והיה לי חשוב שהיא תרגיש שאוהבים אותה בחזרה", אמרה חן. "לא ציפינו לכזו היענות. כולם נרתמו לעזרה", סיפרה תיקה חדד, המבקרת את יולי תכופות. השתיים, ביחד עם רבקה זוהר, שכנה נוספת וחברה קרובה של יולי, החליטו לזרום עם הסיטואציה ולהפיק את האירוע בעצמן.
תחילה, הכוונה הייתה לארגן את האירוע בהפתעה. יולי לא ידעה דבר. אך ככל שיותר ויותר אנשים התגייסו, הן הבינו שצריך לספר ליולי כדי לא להבהיל אותה. "התגובה הראשונה שלה הייתה 'אני אהרוג אתכן'", הן מספרות, "אני בנאדם צנוע, לא מלכת אנגליה". למרות זאת, יולי לא הטילה וטו על קיום האירוע וההכנות המשיכו בעיצומן.
"יולי היא שורדת שואה והיא מגיעה לספר את הסיפור שלה בטקסים בצופים ובבתי הספר", מספרות חברותיה, "כך שהקהילה מכירה אותה". המוסיקה והשירה למעשה הצילו את חייה, ולכן רצו שכנותיה שיגיע זמר לשיר לה שיר ליום ההולדת.
כשהייתה באושוויץ, הן מספרות, היא נותרה לבדה. בגלל שידעה לשיר יפה, הקצינים הגרמנים היו מעמידים אותה על שולחן והיא הייתה שרה להם. יום אחד עברה באזור אחותה הגדולה. היא מיד זיהתה את השיר ואת קולה של אחותה. באותו היום היא לקחה את יולי והסתירה אותה בבלוק שלה. למחרת נודע להן שבאותו הלילה רצחו הנאצים את כל הילדים שהיו בבלוק של יולי. "בטקסים של יום השואה היא שרה את השיר שהציל אותה ממוות", מספרת חדד, "היא כל שנה מרגשת אותנו מחדש".
יעל גנץ ארביב, תושבת שהתנדבה לסייע בארגון המסיבה ליולי, אמרה: "אנחנו חייבים לה תודה, לאישה הזו. היא פשוט אישה מדהימה". בינתיים, יולי עצמה עוד לא הספיקה לעכל. "הן עשו את זה מאחורי הגב שלי", היא אומרת לנו בקול נרגש. "אני מתרגשת מאוד".
ביום האירוע, שלוש הנשים המארגנות עדיין לא ידעו מי יבוא, כמה יבואו ומה הם יביאו אבל לאט לאט, ככל שהשעה התקרבה, ההמונים מילאו את הפארק בבית דגן. ילדי הצופים, משפחות עם ילדים, תושבים וגם ראש המועצה אלי דדון שהגיע לכבד את יולי.
כשיולי הגיעה, היא לא מאמינה למראה עיניה ולא יכולה להסתיר את התרגשותה. ההמונים שהמתינו לה אחזו בוורדים ושרו לכבודה. "אומרים שדרוש כפר כדי לגדל ילד, אבל כשיש כפר שמגדל אדם מבוגר, זה תיקון עולם", אמרה אורנה פרידמן, קרובת משפחתה של יולי להמונים שהגיעו.
אלי דדון, ראש המועצה, נשא דברים ובשם תושבי בית דגן העניק ליולי מפתח סול אשר מייצג את מה שהיה לה כל כך חשוב במהלך חייה. בקול שבור הודתה יולי להמונים שהגיעו והם, בתמורה, הודו לה בחזרה.
לפנייה לכתב/ת 
