כשילדים שווייצרים פוגשים יהודים בפעם הראשונה
"זה יהיה מוזר לפגוש יהודים. אנחנו לא ממש יודעים איך להתנהג בסביבה עם יהודים": כך נראה מפגש שמובא כאן לראשונה בין נוער שווייצרי לצעירות יהודיות, במסגרת "לקראת" - פרויקט מהפכני שיזמה הקהילה היהודית בשווייץ. המטרה: להסיר דעות קדומות אצל ילדים
כיתת בית הספר בעיירה ליד ציריך שבשוויץ הייתה מלאה מפה לפה. בני נוער בגילאי 13-16, רובם ממוצא מוסלמי, המתינו נרגשים לשתי אורחות מיוחדות: יהודיות. עבור רובם זה יהיה המפגש הראשון בחייהם עם יהודי.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
אם רוצים להבין כמה מיוחד, צריך להאזין למה שאומרת ילדה, אחת מתלמידות המוסד: "אין לנו אף ילד יהודי בבית הספר, ואנחנו לא ממש יודעים איך להתנהג בסביבה עם יהודים". תלמידה אחרת הוסיפה: "זה יהיה מוזר לפגוש יהודי עכשיו. אני מאוד מתרגשת ובטח יהיו לי הרבה שאלות לשאול".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "למדתי ממנו הרבה": נעמי קמפבל מתגעגעת לרבי מלובביץ'
- בתור לקבר הרבי מלובביץ': מסע אל "הכותל המערבי" של יהדות ארה"ב
- דאגה באירופה: כמחצית מהצעירים היהודים חוו אנטישמיות
ואז נכנסה לכיתה ליאורה, צעירה שווייצרית בת 20, תושבת ציריך. היא הציגה את עצמה לילדים שנראו המומים. הם לא שיערו שצעירה יהודייה נראית בדיוק כמותם. "רוב האנשים שאני נפגשת איתם בשווייץ לא יודעים שיש יהודים מודרנים", מספרת ליאורה. "כשאני נכנסת לכיתה הם מסתכלים עליי ושואלים: איפה היהודי? ואז אני אומרת להם: אני היהודייה. הם פשוט בשוק ואז הקרח נשבר".
המטרה: דיאלוג שיפיל את החומות
תכירו את "לקראת": סטארט-אפ שפיתחה הקהילה היהודית של שווייץ כבר לפני כמעט שני עשורים, שבהם הפעילה אותו בשקט ובתבונה, במטרה להפגיש נערים וילדים שווייצרים עם צעירים יהודים בני המקום, למפגש ללא מחיצות.
מאז שהוקם הפרויקט נפגשו לא פחות מ-40 אלף ילדים שווייצרים לא-יהודים, עם צעירים יהודים. 100 מפגשים כאלה מתקיימים מדי שנה. בשל הצלחתו הרבה, מיוצא כעת הפרויקט למדינות נוספות, וכיום הוא מתקיים גם בגרמניה, אוסטריה ומולדובה.
"הכול התחיל בראשית שנות האלפיים, כאשר נרשמה עלייה בתקריות האנטישמיות במדינה", מספר יונתן קרויטנר, מזכ"ל ארגון הגג של הקהילות היהודיות בשווייץ. "לקחנו רעיון של פרופ' יהודי בשם אלפרד בודנהיימר שלימד בבאזל והיום חי בירושלים".
"היהודים קמצנים ולובשים שחור"
במהלך מפגש ראשון מסוגו של הקונגרס היהודי העולמי שהתקיים ברומניה, בהשתתפות 57 מנכ"לי קהילות יהודיות ממדינות שונות ברחבי העולם, ו-32 נציבי מאבק באנטישמיות מטעם ממשלות ברחבי העולם - הציג קרויטנר לקהל קטע מסרט תיעודי על פרוייקט "לקראת".
הסרט המובא פה לראשונה במלואו, מתעד מפגש כזה בין בני נוער שווייצרים - רובם מוסלמים - עם שתי צעירות יהודיות, האחת אורתודוכסית מודרנית והשנייה חילונית לגמרי.
המפגש מרגש מאוד וחושף את הדעות הקדומות העמוקות שיש לילדים לא יהודים. כשהם נשאלים לפני המפגש מה הם יודעים על יהודים, תשובותיהם חושפות בורות ואף גזענות: חלקם אומרים שהיהודים קמצנים, אחרים בטוחים שכל היהודים הם חרדים לובשי שחורים עם פאות. חלק מהתלמידים חושבים שהיהודים מקיימים יחסי מין דרך סדין, אחרים אומרים שהם "טובים בכסף", ויש גם מי שחושבים שכל היהודים חכמים.
המוסלמים קושרים בדרך כלל בין היהודים לישראל, ואומרים ש"כל הישראלים רוצים להרוג אותנו". "צריכים להבין שלהרבה צעירים באירופה יש דעות קדומות עם יהודים, וזה לאו דווקא אנטישמיות", מסביר קוייצנר. "היתרון של הפרויקט הוא שהוא פוגש דווקא את הצעירים, כדי שהדעות הקדומות הללו לא יהפכו אחר כך לאנטישמיות, ואז יהיה קשה מאוד לשנות את זה".
ללמד ילדים מסידור התפילה
150 צעירים יהודים בשווייץ לבדה עברו קורסי הדרכה, והם נשלחים למפגשים עם הילדים הלא יהודים. למפגשים הם מביאים גם אוכל יהודי כגון סופגניות או אוזני המן, ומחלקים לילדים כיפות. בסרטון מראה המדריכה, ליאורה בת ה-20, כיפה עם סמל של "נייק", מה שמלהיב מאוד את הילדים שלא מתביישים לחבוש אותה על ראשם. המדריכים מציגים להם סידור תפילה ומלמדים אותם מילים בעברית.
"המדריכים שלנו מכילים את השאלות, ואומרים שזה לא נורא שיש דעות קדומות - אבל זה נורא אם הן נשארות אחרי שהם כבר מכירים יהודים". הוא מדגיש כי "המדריכים שלנו מעולם לא חוו אנטישמיות במפגשים האלה. שואלים אותם הרבה, ולפעמים השאלות לא קלות. בעבר שאלו בעיקר על ישראל. היום שואלים על יהדות".
הוא מוסיף כי "זה מרגש לדעת שזה הביא לשינוי בשווייץ. מדובר בעשרות-אלפי ילדים שנחשפו לצעירים היהודים. לפעמים גם המורים יוזמים את המפגשים האלה, כי להם עצמם יש דעות קדומות. כארגון הגג של יהודי שווייץ אנחנו מרגישים שזה עושה שינוי לטובה. זאת הדרך הטובה ביותר להילחם בדעות קדומות לפני שהן צומחות והופכות לאנטישמיות".
להסביר שלא כל היהודים אותו דבר
בסרטון שואלים הילדים את ליאורה אם לא קשה להיות יהודי. היא משיבה: "ממש לא. להפך, זה טוב להיות יהודי. זה נותן לי ביטחון ויציבות ואני גאה בזה". בהמשך הם שואלים אם היא לא מדברת בטלפון בשבת. ליאורה משיבה שבמשך 25 שעות היא לא מדברת בנייד ולא מפעילה מכשירים אלקטרוניים. לעומתה מספרת טליה, בת 20 מבאזל, שהיא חילונית לגמרי ולא שומרת שבת.
"הביקוש כל כך גדול, עד שהתחלנו להכניס גם מדריכים מבוגרים יותר. המורים מזמינים אותנו שוב ושוב, כי אחרי הפגישה הזאת כבר לכיתות האלו אין בעיות של דעות קדומות לא רק נגד יהודים, אלא בכלל. זה פותח להם את הראש", מוסיף קרויטנר. "אנחנו בהחלט רואים את זה כהצלחה מאוד גדולה שלנו, והיינו רוצים שזה יגיע לכל העולם".
קרויטנר מספר כי בשוויץ האנטישמיות נמוכה למדיי. "אין היסטוריה של אלימות. ב'צוק איתן' הייתה הרבה הסתה ברשת נגד יהודים, אבל המשטרה פעלה מהר מאוד ועצרה מיד אנשים שעברו על החוק. הקהילה היהודית תבעה 25 שווייצרים שהעלו קריאות שנאה ברשת. אנשים קיבלו עונשים בבית סוהר או קנסות. תבענו מכחיש שואה וכאלה שאמרו שירצחו יהודים. לצערי, רוב המאיימים היו מוסלמים".
ממשלת שווייץ הבינה את החשיבות
הקהילה מובילה פרויקטים שונים לדיאלוג עם מוסלמים, ואף העניקה פרס לאימאם מוסלמי על תרומתו לדו-קיום. בין היתר, יזמה ארוחת איפטר בצום הרמדאן שאליה הוזמנו אימאמים. "הגיע אפילו אימאם שהתנצל על פוסטים של שנאה. הוא ניגש אליי בארוחה ואמר: אתם תבעתם אותי על מה שכתבתי, והיום אני מבין שצדקתם".
קרויטנר אומר שלפרויקט הייתה השפעה חיובית גם על הוריהם של הילדים הלא יהודים, בעיקר המוסלמים, וגם ממשלת שווייץ התלהבה וכיום משרד הפנים תומך בו. "להיות היום יהודי באירופה זה ייאוש", מסכם קרויטנר, "אבל הפרויקט שלנו נותן תקווה וגאווה ליהודים. הצעירים היהודים שמעורבים בפרויקט יוצאים עם ביטחון עצמי והרבה כבוד".
מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, רוברט זינגר, סבור כי "מדובר בפרויקט מיוחד שמראה את החשיבות של שיח בין צעירים, חינוך לסובלנות ולהכרת האחר עוד בגילאים מוקדמים. אם תוכנית שכזו תיושם ברחבי העולם, נוכל להתחיל ולשפר את המצב הבעייתי שבו אנו נמצאים כיום". הוא התחייב כי "הקונגרס היהודי העולמי ימנף תוכנית חשובה זו במדינות נוספות, ויפעל על מנת להרחיב את פעילותה".
לפנייה לכתב/ת 
