האו"ם: ישראל לא מפקחת על חברות לריגול התקפי בסייבר
חברות סייבר ישראליות עושות שימוש לרעה בטכנולוגיות מעקב ממוקדות הנמכרות לממשלות בעולם, כך לפי הדווח המיוחד של מועצת האו"ם לזכויות אדם
הדווח המיוחד של מועצת האו"ם לזכויות אדם לקידום הגנה על הזכות לחופש הביטוי והבעת דעה, דייוויד קיין, מאשים: ישראל לא מספקת פיקוח נאות על חברות שעושות שימוש לרעה בטכנולוגיות מעקב ממוקדות שנמכרות בשוק החופשי לממשלות בעולם, כולל ממשלות עם רקורד שלילי ביותר בכל מה שנוגע לכיבוד זכויות אדם.
הביקורת הזו כלולה בדו"ח התימטי השנתי, "מעקבים וזכויות אדם", של הדווח קיין, שמתמקד השנה בהשפעתן השלילית של טכנולוגיות מעקב על זכויות אדם.
קיין מזכיר בדו"ח שלו את חברת הריגול ההתקפי NSO, שזכתה לתהודה בינלאומית רחבה בכך שמכרה למודיעין הסעודי את תוכנת "פגסוס", שבאמצעותה עקבו הסעודים אחרי העיתונאי מתנגד המשטר שנרצח על ידם - ג'מאל חשוקג'י. בטיוטה של הדו"ח הוזכרו לפחות עוד ארבע חברות סייבר ישראליות, אך בדו"ח הסופי שמותיהן הוסרו.
קיין כותב בדו"ח: "אחרי שפעיל אמנסטי בינלאומי היה יעד למעקב אחר הודעות וואטסאפ שלכאורה מקושר לפגסוס, הארגון דרש ממשרד הבטחון הישראלי לבטל את רשיון היצוא הבטחון של קבוצת NSO. סיב"ט, שאחראית על הייצוא במשרד הבטחון השיבה בתגובה, שהיא לא מספקת מידע על המדיניות שלה ועל הענקת אישורי יצוא או כל מידע על הרשיונות עצמם. סיב"ט לא אישרה או הכחישה את קיומו של הסכם יצוא, אבל ציינה ש"רשיונות יצוא שמנפיק משרד הבטחון לקבוצת NSO בנוגע ללקוחותיה הממשלתיים תואמים למחוייבויות בינלאומיות". קיין הוסיף, כי "חוסר בלחץ איזורי ובינלאומי ומדיניות של חיסיון שמוצדקת על בסיס בטחון לאומי מהווים הוכחה לחסמים משמעותיים בפיקוח על שימוש בטכנולוגיית מעקב כאלה".
קיין מזכיר את העובדה שהסדר ואסנאר על בקרת הייצוא של נשק קונבנציונלי, סחורות וטכנולוגיות בעלות שימוש כפול (בו חברות 42 מדינות, ישראל אינה כלולה) אינו מהווה המילה האחרונה בפיקוח על יצוא של טכנולוגיות מעקב. "האכיפה תלוייה ביישום של המדינות החברות. ההסדר גם לא נוגע להשתתפות של מדינות מייצאות: ישראל מהווה שחקן מרכזי בשוק טכנולוגיות המעקב, וטוענת שהיא מיישמת במלואו את ההסדר, למרות שהיא אינה חברה בו.
להסדר אין אוריינטציה שנוגעת לזכויות אדם. ברמה המקומית, האכיפה של פיקוח על יצוא גם בקרב המדינות שחברות בהסדר אינה מספקת. לדוגמה, ארה"ב לא אימצה את העידכונים להסדר משנת 2013 שנוגעים למערכות מעקב ברשת. עם זאת, משרד הסחר האמריקאי מבצע בחינה רחבה של המסגרת הקיימת ומקדם תהליך בין-סוכנותי לגבש כלים חדשים לפקח על טכנולוגיות כאלה תחת רפורמת היצוא משנת 2018. ישראל, מדינה שאינה חברת בהסדר, אימצה כללי יצוא של מוצרים דו שימושיים שמוזכרים בהסדדר ואסנאר, אבל האכיפה של הכללים האלה אפופה בסודיות".
עוד מציין קיין בדו"ח שלו, כי מעקב אחר אינדיווידואלים – עיתונאים פעילים, דמויות אופוזיציה, מבקרים וגורמים אחרים שמפעילים את זכותם לחופש הביטוי – הוכח כמוביל למעצרים שרירותיים, לפעמים לעינויים ואולי אף להתנקשויות מחוץ לחוק. מעקבים כאלה פורחים על רקע חולשת הפיקוח על יצוא והעברת טכנולוגיות לממשלות עם מדיניות ידועה של דיכוי.
הדווח המיוחד מצביע בדו"ח שלו על הבעיות של מעקב ממוקד תוך הפרה של המחויבויות של מדינות לשמירה על זכויות אדם, וחברות שמוטלת עליהן אחריות דומה. הדווח הציע מסגרת חוקית ופוליטית של רגולציה, אחריות ושקיפות בתעשיית המעקב הפרטית. הוא קורא לחזק את הרגולציה על יצוא טכנולוגיות מעקב ולהטלת מגבלות על השימוש בהן, כמו כן קריאה להשהות מכירות גלובליות והעברות טכנולוגיות למעקב פרטי עד שיינקטו אמצעי הגנה קפדניים על זכויות האדם. זאת כדי להסדיר את הנוהג הזה ולהבטיח שממשלות וגופים לא-מדינתיים ישתמשו בכלים בדרך לגיטימית.
גורמים מדיניים בישראל מסרו בתגובה: "הדווח מעניק תשומת לב בלתי פרופורציונלית לחברות ישראליות, כאשר יש להניח שישנן חברות לא מעטות ממדינות נוספות שלא באות לידי ביטוי בדוח, והדבר עלול להעיד על הסתמכות היתר של הדווח על מקורות מוטים וארגונים בינלאומיים בעלי אג׳נדה שלילית ביחס לישראל, דבר שלצערנו אינו נדיר כלל בזירת המועצה לזכויות אדם".
