חברות האשראי מערערות לעליון: נאלצות לסלוק חברות החשודות בניצול קשישים
חברת האשראי מקס, לשעבר לאומי קארד, ביקשה להפסיק לסלוק חברה שחשודה בעושק קשישים. אולם בקשתה נדחתה וכעת היא מערערת. מטה המאבק בעושק קשישים: "על חברות האשראי לשאת באחריות". החברות בתגובה: "מנטרות פעילויות חשודות"
מכת המדינה של עושק הקשישים מגיעה לבית המשפט העליון: חברת האשראי מקס רוצה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לחייב אותה לסלוק חברה, שלדבריה יש חשד שהיא עושקת קשישים. כך נודע ל"ידיעות אחרונות".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עם תסריט מוכן ופרטים מודלפים: כך הונו קשישים
עוקץ הקשישים: כך הפכה ישראל לגן עדן לנוכלים
עוקץ הקשישים נמשך: בת 80 שילמה 15 אלף שקל על מוצרים שלא ביקשה
בית המשפט קבע שמקס (לשעבר לאומי קארד) תשלם 7,000 שקל הוצאות משפט לחברת Help PC ותמשיך לסלוק אותה, אף שזו נחשדת בעושק גם לפי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. נקבע שכרגע מדובר בחשד בלבד.
מקס יזמה כבר ב-2013 תהליך להפסקת סליקת חברות שיווק ישיר. Help PC קיבלה ממנה שירותי סליקה ב-2017 כעוסקת במתן פתרונות מחשוב. אחרי חמישה חודשים, כשמקס גילתה הרבה ביטולי עסקאות (לרוב מדובר ב-1% מהעסקאות, ובחברות חשודות פי שלושה או ארבעה) וגיל לקוחות ממוצע של 69, היא רצתה להפסיק לסלוק את החברה, אך זו הוציאה צו מניעה. מקס ביקשה מבית המשפט לצמצם את הצו ולאסור על החברה ביצוע עסקאות טלפוניות, אך האחרון לא רק שלא נעתר, אלא אף השית עליה הוצאות.
גם הרשויות התגייסו לאחרונה למאבק בתופעה. הרשות להגנת הצרכן הודיעה בינואר שבכוונתה לקנוס את Help PC בכחמישה מיליון שקל כי יש חשד שמכרה מוצרי מחשוב לקשישים בטלפון תוך מצגי שווא. בין היתר נטען שנציגיה אמרו לקשישים שיש להם וירוס במחשב ועליהם לרכוש תוכנות מהחברה, נגבה מהם יותר ממה שהוצג, והובטח להם טאבלט שלבסוף שילמו עליו.
עוד קודם לכן התגייס הפיקוח על הבנקים לסייע בנושא לחברות האשראי, ופירסם בנובמבר תיקון להוראה על סליקת כרטיסי חיוב. סולק אינו יכול להפסיק לסלוק עסקאות של עסק ללא סיבה סבירה, ולכן ביהמ"ש מוציא צווי מניעה, אך לפי התיקון הוא יוכל לסרב לתת שירות בעת חשש שבפעילות העסק יש משום הונאה, גם בגלל ריבוי תלונות לקוחות, בפרט מבוגרים.
בנוסף, ח"כ איציק שמולי יזם הצעת חוק בנושא, ומשרד הכלכלה והשרה גילה גמליאל יזמו את הגדלת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הצרכן בתחום. משכל זה לא עזר למקס - המחוזי קיבל את טענת Help PC ולפיה העסק שלה ייסגר - החברה פנתה לעליון.
לפי מייסדת מטה המאבק בעושק הקשישים, ח"כ מירב כהן, יש בשוק כ-130 חברות שיווק ישיר, ורובן מתמקדות בקשישים. 40% מהתיקים ברשות להגנת הצרכן עוסקים בכך. סכום הגבייה הממוצע מקשיש עומד על 85 אלף שקל, ויכול להגיע גם ל-200 אלף. כיום מטפלת הרשות בשמונה תיקים פליליים בשיתוף המשטרה ורשות המסים, ועד כה היא השיתה על חברות כאלו קנסות בהיקף של כ-40 מיליון שקל.
לפני שנתיים החלו גם כאל וישראכרט ביוזמה להפסיק לסלוק חברות כאלו. ישראכרט סולקת תחת צו מניעה את חברת ר. אלקטריק, וכאל רצתה להפסיק לסלוק את "העסקה של המדינה" ו"חלום של חופשה" בשל ריבוי תלונות על התנהלות בלתי תקינה, אך בית המשפט מנע זאת.
כיום חברות האשראי נענות יותר לבקשת לקוחות לחסום גבייה כזו ולהשיב להם כספים. באחת מהן אמרו ל"ידיעות אחרונות" כי "בשנתיים האחרונות זאת אג'נדה מבחינתנו". באחרת אמרו: "לעיתים חברות כאלה צצות שוב בשם אחר".
כהן מסרה אתמול ל"ידיעות אחרונות" כי "ברוב המקרים שטיפלנו בהם במטה המאבק, הכסף נגבה בכרטיס אשראי, והסכום המצטבר הגיע גם למאות אלפי שקלים. על חברות האשראי לשאת באחריות כשהגישה לחשבונות שלנו מנוצלת ולא לטעון כי אינן יכולות להפסיק לסלוק חברות כאלו. הן הפסיקו סליקה כשעמדו מנגד גורמים עסקיים חזקים ולא קשישים ללא אמצעים".
חברות האשראי: "פועלות להפסקת סליקה באופן מיידי"
מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה: "אחרי שליחת כוונת הקנס ל־Help PC, הגישה החברה טענות בשימוע, שנבחנות בימים אלו".
מחברת Help PC נמסר, באמצעות עו"ד איתי אנשל ממשרד עוה"ד איתי אנשל ושות', כי "המחוזי דחה את ניסיונה של מקס לביטול הסליקה לחברה ושלל את טענתה כי היא 'שומרת סף ופה לאוכלוסיות מוחלשות', כשהיא מתעלמת מענפים אחרים מלבד שיווק ישיר. מבחינתו לא נפל פגם בפעילותנו. מקס טענה שביכולתה להפסיק התקשרות לאספקת סליקה מכל סיבה וכי סיבה נוספת היא ריבוי ביטולים ובקשות להחזרי חיוב. לימים הגישה בקשות לעיון מחדש בצו, אותן 'תיבלה' בטיעון חדש של 'עושק קשישים'. נקבע כי התנהלותה עולה כדי חוסר תום לב, וכי כתבות בעיתון או בפייסבוק לא מחליפות ראיות".
מחברת מקס נמסר בתגובה: "לפני שנים החלטנו לא לתת לחברות שיווק ישיר לסלוק איתנו".
מחברת כאל נמסר בתגובה: "הפסקנו סליקת בתי עסק עליהם היה ריבוי תלונות, ואלו פנו לביהמ"ש. עלינו לסלוק אותן עד החלטה אחרת בהליך".
מחברת ישראכרט נמסר בתגובה: "אנו מנטרים פעילויות החשודות כהונאה, ופועלים להפסקת סליקה באופן מיידי מול אותם בתי עסק, במסגרת הוראות החוק".
פרשנות: המדינה וחברות האשראי התעוררו מאוחר מדי
במשך שנים חברות האשראי שיתפו פעולה עם חברות השיווק הישיר, עד שרעש ציבורי גרם להן להפנות גבן לחברות החשודות ולנסות להפסיק לסלוק אותן. זה קורה מאוחר מדי, אחרי שחברות עשקו על פי החשד אלפי לקוחות.
חולי אלצהיימר שילמו על תוכנות שלא הותקנו במחשבים שלהם, בני 80 קנו מוצרי חשמל ותכשיטים בעשרות אלפי שקלים, קשישה שילמה 12 אלף שקל על תוכנות מחשב ו"מכשיר נגד קרינה". רבים מהם קיבלו כתף קרה מחברות האשראי כשפנו אליהן בהכחשת עסקה ובבקשה להחזרים כספיים.
ב-2018 אף הוגשה תביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי בגובה 900 מיליון שקל על חלקן לכאורה בעושק הקשישים. באחת מחברות האשראי טוענים: "הרווח שלנו מהסליקה מזערי לעומת הנזק שנגרם לנו בהכחשת עסקאות ולעומת הנזק התדמיתי האדיר. אנחנו לא רוצים להיתפס כחברה שמסייעת לעושק, אבל החוק מקשה עלינו לנתק עמן קשר".
בחברות האשראי מסכימים שהדרך לשבור את מעגל העושק, היא להפסיק לסלוק בתי עסק כאלה והן הצליחו להפסיק לסלוק את חלקם. Help pc וחברות אחרות, מצליחות לשכנע את בית המשפט שעלולה להיות פה פגיעה אנושה בחברות לגיטימיות ומתן כוח גדול מדי ושיקול דעת רחב מדי לחברות האשראי. בינתיים, מדי יום נוספים לכאורה קורבנות חדשים וגם שיטות פעולה חדשות (הצעת הלוואות וביטוחים למשל).
גם הטיפול של המדינה בנושא לוקה בחסר. התגובה של הרשויות איטית מדי והקנסות לא תמיד מרתיעים. נראה שהמדינה נושאת עיניה לחברות האשראי, שינתקו את צינור האשראי לעושקים, במקום שהיא עצמה תפעל באופן נרחב ומיידי לחיסול התופעה.
לפנייה לכתב/ת 
