הסרט של אייל גולן: סירחון שעולה עד השמיים
"השיפוט המוסרי הוא לא מעניינן של המשטרה והפרקליטות, אבל הוא כן עניין ציבורי", אומרים אורלי וילנאי וגיא מרוז ומסכמים במשפט אחד את כל פרשת הקטינות. חטא היוהרה גרם ל"זמר הלאומי" להתראיין לסרט בניסיון להוכיח ש"אין כלום כי לא היה כלום", אלא שהממצאים לא חייבים להיות פליליים כדי להגעיל עד בחילה
83 דקות (עם פרסומות, ותחזית מזג האוויר, ועוד קצת חדשות) הן זמן ארוך לתחזק בו בחילה. אבל זה בדיוק מה שהגיע עם הצפייה ב"פרשת אייל גולן" - סרטם של אורלי וילנאי וגיא מרוז, אשר שודר אמש (ג') ברשת וביקש לפתוח מחדש את תיק אייל גולן. ביקש, ואולי אף הצליח, מאחר ועולות ממנו כמה שאלות מטרידות בנוגע לתפקוד המשטרה והפרקליטות באופן הטיפול בתיק הזה, שהתפוצץ לראשונה בנובמבר 2013, כשהחלה חקירה משטרתית נגד גולן, אביו דני ביטון וחשודים נוספים בקשר לבעילה אסורה בהסכמה של קטינות. איך זה נגמר, אתם זוכרים: ביטון הורשע בביצוע עברות מין ונשלח למאסר של שנתיים בפועל. גולן – שטען כי התחיל מגע מיני עם אחת מהעדות אך הפסיק כשגילה את גילה האמיתי - יצא נקי. לפחות בעיני החוק.
ההצלחה של וילנאי ומרוז מעט מפתיעה מכיוון שלפחות תחילה, לא היה נראה שהתחקיר החדש שלהם יספק לנו משהו שלא ידענו כבר. במהלך השבוע האחרון התנהלה בוננזה תקשורתית סביב הסרט המתוכנן, אחת שתודלקה על ידי הניסיון הנואל של גולן ופרקליטיו למנוע את הקרנתו. הפרומואים הבלתי פוסקים הבטיחו גילויים חדשים, הבאזז הרוחש בנה דרמה גדולה. אבל אנחנו לא ילדים. כבר ראינו כיצד ממחזרים חומרים בתוכניות התחקירים למיניהן; כבר ראינו איך ממחזרים מיחזורים. הסרט המובטח של וילנאי ומרוז עלול היה להתגלות כאחד מהמקרים האלה – נבירה חוזרת בערימת הזבל הצהובה, רק כדי למצוא צהוב בגוון מעט יותר חולני. לא משהו שחורג מסדר היום הציני הרגיל של ערוצי הטלוויזיה הישראלים. אבל כאמור, בהחלט יש פה קייס לסרט, גם אם קשה לו להתנער לגמרי מאותו צהוב, גם אם הוא דש בדברים שהרבה מהם כבר ידענו. ייתכן אף שיש קייס ליותר מזה.
מתוך הסרט על אייל גולן
האמצעים שלהם? חשיפת העדויות של עדות מרכזיות בפרשה, שמניבה כמות נכבדת של מידע שלא יצא לציבור על דפוס הפעולה המחליא של גולן ופמלייתו, ובנוסף גם ראיון עם עורכת הדין לבנת מלמד מפרקליטות מחוז תל אביב, אשר ליוותה את הפרשה. מדבריה של מלמד עולים חשדות לשיבוש חקירה, כולל אפס פולו אפ של המשטרה בעניין השימוש בסמים וההדחה לשימוש בסמים, שלגביהם העידו חלק מהעדות. וקיימת גם שאלת הכסף ששילם – לכאורה, הכל בסיפור הזה "לכאורה", כי לכו אתם תסתבכו עם גולן וסוללת פרקליטיו - מנהלו של גולן, בני פרץ, לאחת מהבנות ששכבה עם הבוס. ומה בדבר דליפת הפרשה לתקשורת בסוף 2013? היא הרי הועילה לגולן ולצוות המשפטי שלו, טוען התחקיר של וילנאי ומרוז. ואיך בדיוק הצליחו המשפחות של העדות הללו, שחזרו בהן מעדותן כידוע, לממן את שירותיהם של פרקליטי צמרת? מתי בדיוק התחיל משה מרוז לעבוד פרו בונו? האם הוא יכול לייצג אתכם בתביעה נגד חברת הביטוח של ההוא שדפק לכם את הטמבון?
הסירחון, בקיצור, עולה לשמיים. האם מדובר במספיק על מנת לפתוח את התיק מחדש? השד יודע. תשאלו משפטן, אבל הסירחון עדיין עולה לשמיים, ואיתו מגיעה הבחילה עמה פתחנו את הדברים. "השיפוט המוסרי הוא לא תפקידה לא של המשטרה ולא של הפרקליטות ולא של בתי המשפט", אומרת לוילנאי ומרוז אחת חדווה באום – בכירה לשעבר בפרקליטות, שנשכרה על מנת לשנות את עילת סגירת התיק של גולן ל"חוסר אשמה". "השיפוט המוסרי הוא לא מעניינן של המשטרה והפרקליטות, אבל הוא כן עניין ציבורי", משלימים אותה וילנאי ומרוז. והם צודקים.
הצליחו להביא משהו חדש לתודעה. אורלי וילנאי גיא מרוז
נראה את אחד מאביריו יושב וצופה בתחקיר של וילנאי ומרוז - שומע ממקור ראשון את הסיפורים של הצעירות ששלח "לפנק" חבר כזה או אחר, מעביר אותן בין החבר'ה הטובים כמו ג'וינט, הנה כמה שקלים לקניות, אחר כך יקפיצו אותך הביתה - ולא נגעל עד עמקי נשמתו. זה לא חייב להיות פלילי כדי להיות מגעיל. זה לא חייב להיות בר תביעה כדי להיות מזעזע – אם כי נבירה נוספת בחומרים בהחלט עלולה לגלות שזה בר תביעה. "ברור שהפרשה לא נחקרה עד תום", אומרים וילנאי ומרוז. עכשיו רק חסר מישהו שירים את הכפפה. בהצלחה עם למצוא אותו.
חטא היוהרה גרם לאייל גולן להתראיין לסרט
הציבור הישראלי מסרב לשפוט את אייל גולן, אבל איך אפשר לבקר אותו על כך, כששרת התרבות מפרגנת לו בסרטונים? כשהכנסת מעניקה לו את אות יקיר הזמר העברי? כשמחזמר המבוסס על שיריו עולה בקאמרי? כשיחצ"ני על, פרקליטי צמרת, סלבריטאים אחרים ושאר חברים רבי עוצמה מנפנפים שוב ושוב בחזקת חפותו – או פוטרים את זה בואריאציה כזו או אחרת של Boys will be boys? כמעט שש שנים אחרי התפוצצות הפרשה, וגולן שוב מחובק על ידי הממסד. סלחו לו. סולחים פה מהר.
מה הוביל את גולן לחזור ולהתראיין אצל אורלי וגיא, כפי שהוא עושה פה? ובכן, היבריס, כמובן. היוהרה היא החטא שמוביל לנפילתם של אנשים כמותו - אבל יהיה זה נאיבי מצדכם, לצפות לנפילה. היא לא קרתה בזמן אמת, קשה להאמין שהיא תקרה עכשיו. 83 הדקות פלוס מינוס של "פרשת אייל גולן" סיפקה לי חתיכת בחילה. אבל בישראל, כפי שמסתבר שוב ושוב, כנראה שבחילה היא עניין סלקטיבי.
אייל גולן מתוך הסרט של אורלי וגיא
מומלצים
