מנה עיקרית מהעתיד
המגמות בעולם, והמהפכה התעשייתית הרביעית שמתרחשת ממש כעת, מלמדות על תחומי התעסוקה המרכזיים בעשורים הקרובים, ומתברר שהנכסים הפיזיים הייחודיים בנגב ובגליל מתאימים בדיוק לפיתוח התעשיות שיענו על צורכי העולם הזה. "אגרוטק" ו"פודטק" - תתחילו לשנן
בשיתוף ישראל 2048 - עתיד משותף
בעשורים האחרונים, בשל שינויים דמוגרפיים, טכנולוגיים, סביבתיים, ביטחוניים ואחרים, עבר שוק העבודה בעולם מהפכים. חלקם מורגש כבר היום, וחלק אחר צפוי לבוא לידי ביטוי משמעותי בעשורים הבאים.
השינויים הללו צפויים להביא עימם בעתיד הלא רחוק היעלמות של מקצועות שונים, שינויים בהרכב המקצועות הקיים ובסביבת העבודה, מיומנויות חדשות שיידרשו מעובדים ועוד.
מהמגמות בעולם כיום ניתן ללמוד אילו תחומי תעסוקה יהיו מרכזיים בעשורים הקרובים. כך למשל תחום החקלאות. על פי התחזיות, עד שנת 2030, רק עוד 11 שנה, צפויים זינוקים של כ־35% בצריכת המזון העולמית, ושל כ־40% בצריכת המים. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה פנייה של השוק לפיתוחים שונים בתחום החקלאות (תעשיית האגרוטק) או המזון והמשקאות (פודטק), דוגמת מזון מהונדס, מודפס, מותאם גנטית ועוד.
הגידול הדמוגרפי העולמי ישפיע ודאי על תחומי התשתיות והאנרגיה, מתוך רצון לא לכלות לגמרי את משאבי הטבע והקרקע. זה ייעשה, למשל, בפיתוח טכנולוגיות בנייה ירוקות, מערכות תחבורה חכמות ופתרונות אנרגיה שונים.
הרצון להפחתת זיהום אוויר ישפיע בין השאר על תעשיית הרכב בנושאים כמו פיתוח מכוניות ללא פליטה. גם הגידול הדמוגרפי ישפיע על תעשייה זו - כדי להתמודד עם פקקי הענק הצפויים - בכיוון של מכוניות אוטונומיות, או IOT (האינטרנט של הדברים) בין רכב לרכב ובין רכב לתשתית. במקביל, העלייה בתוחלת החיים תוביל להתפתחות תחום הרפואה.
ישראל, כמו שאר מדינות העולם המפותח, נמצאת בשנים האחרונות בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית. אחרי המהפכה הראשונה במאה ה־18, שהכניסה לחיינו את הקיטור, השנייה במאה ה־19, שהביאה את הייצור ההמוני, והשלישית במאה ה־20, בה הוכנסו המחשבים, המהפכה הנוכחית היא המהפכה החכמה – מעבר לייצור יעיל, מהיר וזול בעזרת שימוש ברובוטיקה, חיישנים ובינה מלאכותית.
כיום, שוק העבודה רובו ככולו נמצא במרכז הארץ. לפי נתוני מיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף", שמאחוריו עומדת "תנועת אור לפיתוח הנגב והגליל", הרי ב־2048, שנת המאה למדינה (עוד פחות מ־3 עשורים!), אוכלוסיית ישראל צפויה להכפיל את עצמה, ולמנות כ־17 מיליון תושבים. אם הפיזור הגיאוגרפי יישאר כמות שהוא, הרי שכ־13 מיליון מתוכם יגורו במרכז, ומלבד התחרות על מקום במרחב הציבורי, יתחרו גם על שוק העבודה, שלא יוכל להכיל כמות כזו של עובדים.
זו בדיוק הסיבה שמיזם "ישראל 2048" רואה בנגב ובגליל את מנועי הצמיחה של ישראל, שבתכנון נכון יוכלו להזניק את כלכלתה לגבהים חדשים ולהציל אותה ממשבר דמוגרפי כזה.
באזורים אלה יש נכסים ייחודיים עם זיקה חזקה למגמות שאליהן פונה העולם. כך, למשל, תעשיית האגרוטק בנגב שמתמחה בגידולים בתנאים קיצוניים, ותוכל לתת מענה לעתיד התזונה העולמית במשאבים מוגבלים. גם בגליל פועלת תעשיית אגרוטק לצד תעשיית פודטק. רק ביוני זכה תאגיד המזון ספארקס פוד טק, בהובלתה של תנובה, במכרז של רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) להקמת חממת המזון והחקלאות.
החממה בה צפויים לפעול מעל 40 סטארטאפים בתחומי המזון והחקלאות תוקם בקריית־שמונה כדי להפוך אותה ואת הצפון כולו למרכז הפודטק של ישראל.
"עתיד התעסוקה והצמיחה תלוי בנגב ובגליל", טוענים חוקרים בכירים השייכים למיזם "ישראל 2048". "בעוד שהמרכז הישן יחל למצות את הפוטנציאל שלו, הנכסים הפיזיים בנגב ובגליל יוכלו לתת מענה לצורכי הכלכלה הבינלאומית בעתיד. טמון שם פוטנציאל של כמיליון משרות חדשות, רבות מהן הן משרות העתיד".
מקומות עבודה רבים שייפתחו בנגב ובגליל יביאו גם לכך שרבים מתושבי המרכז ירצו לגור קרוב לעבודה, יעברו לאזורים אלו - וכך ייווצר פיזור גיאוגרפי נכון שיוכל למנוע את צפיפות השיא הצפויה בשנת המאה.
מי שרואה בנגב ובגליל מנועי צמיחה בתעסוקה וכבר פועל רבות לפיתוחם הוא ח"כ (ליכוד) ניר ברקת, לשעבר ראש עיריית ירושלים, שהגיע בעצמו מתעשיית ההיי־טק. בשיתוף פעולה עם פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הארוורד גיבש ברקת את תוכנית "ישראל צומחת", שנועדה בדיוק לקידום מטרה זו.
לדבריו, "בכל אחד מחבלי הארץ הללו יש פוטנציאל ייחודי לשגשוג כלכלי ואנושי. לצורך כך יזמנו את הקמת 'ישראל צומחת', צוות מחקר בינלאומי שבנה תוכנית שתמנע את קריסתה של מדינת ישראל לתוך גוש דן. לפי התוכנית, השקעה ממשלתית של 1.5 מיליארד שקל, לצד מאצ'ינג של השלטון המקומי, הפילנתרופיה והמגזר העסקי סביב האשכולות העסקיים, יוכלו תוך 5 שנים לייצר 100 אלף משרות ולהניב פעילות עסקית של כ־25 מיליארד שקל.
מנכ"לית "ישראל צומחת", מיכל שלם, מסבירה כי השקעה כוללת של 5 מיליארד שקל תניב פעילות עסקית של בין 25 ל־40 מיליארד שקל, דבר שהוכח בעבר בנוגע להשקעות שונות שבוצעו בירושלים.
לדבריה, "בעוד שמרכז הארץ ממריא מבחינה כלכלית, הפריפריה נשארה מאחור. היא עוד לא הצטרפה לרכבת הדוהרת של המשק. אנחנו בצומת דרכים: המשך המגמות הקיימות יוביל לקריסה של כל כלכלת ישראל לתוך הרצועה הצרה שבין אשקלון לחיפה. זו העת להניע קדימה אשכולות עסקיים בכל הארץ, שיהוו עוגנים כלכליים לצמיחת המדינה כולה".
בשיתוף ישראל 2048 - עתיד משותף
לפנייה לכתב/ת 
