תנובה מודה: מוצר חלב עשוי להיות ראוי גם אחרי התאריך

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

תנובה מורידה מהמדפים את "חלב משק" הידידותי לסביבה

רפורמת הסימון הירוק: אלה המוצרים שיקבלו סימון "בריא"

תנובה תמכור ישירות לצרכנים: השיקה אתר למכירת מארזי מוצרים

בתביעה נטען כי תנובה נותנת למוצריה תוקף קצר מדי, שכן היא מסמנת אותם בסימון "לשימוש עד" - המיועד לפי התקן לסימון מזון ארוז מראש למוצרים רגישים מאוד, במקום בסימון "עדיף להשתמש לפני", המיועד למוצרים שאינם רגישים לקלקול. בכך היא גורמת לצרכנים להשליך מוצרי חלב בחלוף התאריך שסומן עליהם, מטעה אותם ומסיבה להם נזק כספי.

תנובה מודה: מוצר חלב עשוי להיות ראוי גם אחרי התאריך(צילום: יריב כץ)

"בדקו את עצמכם"

בהסכם הפשרה התחייבה תנובה לשנות את הנוסח ברוב מוצרי החלב מתוצרתה - למעט גבינות מלוחות וחמאה, שבהן קיים תקן ספציפי - ל"עדיף להשתמש לפני" (במקום "לשימוש עד"). כן התחייבה להוסיף למשך שנה הסבר על קרטונים של ליטר חלב 3%, שבו יצוין: "בדקו את עצמכם - מוצר חלב סגור המסומן 'עדיף להשתמש לפני' עשוי להיות ראוי לצריכה גם אחרי התאריך, אולם איכותו עלולה להיפגע". ההסבר יופיע במשך 4 חודשים, ייעלם למשך 4 חודשים ויופיע שוב ל-4 נוספים, זאת כדי להסב אליו את מירב תשומת הלב. הוא יפורסם גם באתר האינטרנט של החברה.

הנוסחים השונים של סימון תאריכי תפוגה על מוצרים - כמו "תאריך אחרון לשימוש", "לשימוש עד" או "עדיף להשתמש לפני" - מבלבלים את הצרכנים, וגורמים לעיתים להשלכת מזון טוב לאכילה, או לחשש מנזק בריאותי בעת צריכה שלו אחרי התוקף. מי שאמור לעשות סדר בנושא הוא משרד הבריאות, אך שם בחרו שלא להגיב לשאלותינו בנושא.

התביעה התייחסה לסימון לפי תקן 1145 לסימון מזון ארוז מראש. בתנובה טענו בתגובה כי בתקן קיימת אי בהירות ביחס לנוסח הדרוש במוצרים כמו מוצרי חלב – שהם אמנם רגישים מאוד לקלקול מיקרוביאלי, אך אינם "עלולים אחרי תקופה קצרה להוות סכנה מיידית לבריאות בני אדם". לפי התקן, נטען, מוצרי החברה לא עונים על סעיף 9.2 ("עדיף להשתמש לפני"), אך מקיימים רק אחד משני היסודות של סעיף 9.4 ("לשימוש עד").

בחברה טענו שכיוון שבתקנים החלים על סוגים ספציפיים של מוצרי חלב יש לסמן "לשימוש עד", וכן בשל תחושות שעלולות להיגרם מצריכת מוצרי חלב שעברו קלקול מיקרוביאלי, הוחלט, מתוך זהירות ואחריות, לסמן על מוצרי החלב את הנוסח "לשימוש עד", ואין זו הפרה של תקן הסימון. לגבי גבינות צהובות, שסומנו בעבר בנוסחים אחרים, הוסבר כי הדבר אירע בשל חוסר תשומת לב, ולא לפי הנחיה מכוונת.

בנוסף, לטענת תנובה, לפי סקר שערכה, אדם לא מחליט האם לזרוק מוצר חלב שהתאריך עליו חלף - או לבדוק אם הוא עדיין ראוי לשימוש - לפי הנוסח הצמוד לתאריך, אלא לפי התאריך עצמו.

חצי מהמזון שמשפחות בישראל משליכות - ראוי למאכל

כעת הוחלט שתנובה תשנה כאמור את הנוסח, החל משנה אחרי שהפשרה תאושר. השינוי לא יחול במוצרי חלב שעליהם חלים תקנים ספציפיים הקובעים הוראה אחרת לגבי נוסח הסימון, כולל גבינות מלוחות וחמאה.

בשבוע שעבר דיווח "ממון" על תביעה ייצוגית דומה נגד יפאורה תבורי, נגדה נטען כי גרמה להשלכת בקבוקי משקאות טובים לחינם. בשני המקרים באי־כוח התובעים הם עוה"ד ניצן שמואלי ואריאל גיז.

לפי מחקר שערכו לקט ישראל ו-BDO, חצי מהמזון שמשפחות בישראל משליכות הוא ראוי למאכל. ב-2018, משק בית ממוצע זרק בשנה מזון בשווי כ-3,200 שקל מסיבות שונות, בהן תוקף המוצרים. סך אובדן המזון הביתי בשנה מגיע ל-7.9 מיליארד שקל, ו-0.6 מיליארד ממנו מגיעים מחלב ומוצריו.

אם הפשרה תאושר, עשויות להיות לה השלכות לגבי מחלבות נוספות. באחת מהן הדגישו בפני "ידיעות אחרונות": "אנחנו לא מסמנים תוקף קצר מדי כדי למכור יותר - להפך. הסיבה לכך שמעבירים את החלב פסטור ופסטור על, היא כדי להאריך את חיי המדף שלו".

בתנובה בחרו שלא להגיב. גורם במשרד הבריאות אמר ל"ידיעות אחרונות": "הנוסח המופיע לפני תאריך התוקף תלוי בסוג מוצר החלב, ולאיזה סעיף בתקן הוא מתאים. החברות הן שאחראיות על קביעת משך התוקף של המוצר, מהיבטים איכותיים ובטיחותיים. ברור שיום אחרי תאריך התוקף המוצר לא יהיה מקולקל, אבל היצרן לוקח שיקולי זהירות, שכן חלק מהמוצרים מושפעים משרשרת האספקה ותנאי האחסון בבית".