תוכנית הגרעין

בשיתוף ישראל 2048 - עתיד משותף

בשנת 2048 צפויה אוכלוסיית המדינה להכפיל את עצמה. אין ספק כי מדובר בנתון מרשים ביותר, המעיד על עוצמתה הפנימית של ישראל. אך עלינו להבין שתוספת של מסה אנושית המתבססת על אותן תשתיות, בהתפרסות על שטח קטן, דורשת התנהלות אחרת וחשיבה שונה ויצירתית, שאם לא כן, המשמעות היא ירידה ממשית באיכות החיים. מי שחושב כי אזורי הנגב והגליל יהיו פטורים מבעיות אזור המרכז – צפיפות, פקקים, מחירי נדל"ן יקרים וזיהום אוויר - טועה ובגדול. ללא תוכנית פיתוח רצינית, קפיצה באוכלוסייה של כארבעה מיליון איש, תתבטא בפערים חברתים הולכים וגדלים, עם רוב מוחלט של אוכלוסייה חלשה.

מתחם היזמות באופקים. המקום משמש כחללי עבודה ביום ומתחם בילוי בלילה(צילום: עמית סופרנוב)

התחזית העגומה הזו אינה חייבת להתממש. יש פיתרון והוא טמון בשינוי מחשבתי. לא עוד מרכז ופריפריה, אלא יצירת שני מרכזי חיים – אחד בנגב והשני בגליל, בהם התושבים יחיו, יעבדו, יצרכו ויבלו מבלי לשאת עיניים למרכז הנוכחי.

הרעיון הוא חיזוק עיירות הפיתוח הקיימות, והפיכתן לערים שוות, תרתי משמע: גם כאלו ששווה לחיות בהן, וגם ערים שוות באיכותן ובערכן לערים אחרות במרחב ובמרכז הארץ. ערי פיתוח חזקות הן המפתח להשגת איכות חיים גבוהה לכלל תושבי המדינה, מכיוון שעיר שווה, בכל מובן, תיצור ביקושים למגורים, להשקעות, ליזמים באזור שלה ובכל הארץ.

כדי לממש את החזון ולעבור למעשים, ביריד שיתקיים ביום רביעי השבוע, יוצעו שלל ההזדמנויות לגור וליזום במרכזים החדשים במפגש בלתי אמצעי עם הרשויות, גורמי מקצוע ויזמים שכבר פועלים בשטח. היריד מזמין את מאה היזמים שישנו את פני המדינה. כל אחד מוזמן להוביל רעיון וקבוצה, שבמרכזה יוזמה חברתית/ כלכלית/ תרבותית/ חינוכית/ אמנותית, המייצרת ערך מוסף לעיר, פעילות ומשרות בתחום. הקבוצה תייצר קהילה בלב ליבן של השכונות הוותיקות, החדשות והעתידיות.

חשוב לציין, כי אין מדובר ב"ייבוא" של יזמים שיונחתו למקום בו אינם מכירים את הליבה שלו. עיקרי היזמים יגיעו מתוך הערים וינסו לגלות את הכישרונות הקיימים. בני ובנות המקום שיחזרו הביתה עם יוזמה, שיחליטו שהם חלק מהעשייה העתידית ויובילו אותה קדימה. והם לא יעשו את זה לבד אלא יזכו לחבילת סיוע הכוללת ליווי מקצועי, תקציב להקמת היוזמה, חללי עבודה, סיוע באיתור וסבסוד שכר דירה.

"במסגרת מיזם עיר שווה", אומר רוני פלמר, מייסד ומנכ"ל תנועת אור, "הצורך וההזדמנות נפגשים. כל מי שחולם להוביל תהליכים ולעשות שינוי של ממש בישראל, מוזמן היום להגשים את החלום האישי שלו בלב הערים, באווירה של קהילה צעירה וכן, בלי בושה להיות חלק מהמשך הקמת המדינה, הכנס שאנו עושים ביום רביעי השבוע, הוא קריאה ל-100 המובילים של עתיד ישראל, שיעיזו לקחת את החלום שלהם עד הסוף וליצור הווה ועתיד טוב לכולנו".

"הצורך וההזדמנות נפגשים". רוני פלמר(צילום: דנה קופל)

דימונה היא אחת הערים שמשתתפות באירוע ובמיזם. "דימונה כבירה כלכלית-חברתית של מזרח הנגב", אומר ראש עיריית דימונה, בני ביטון, "היא בית גידול ליזמים ומובילי קהילות, שיודעים ויכולים להשתלב בפיתוח המשמעותי של דימונה והמרחב".

 דימונה היא אחת הערים שמשתתפות באירוע ובמיזם. "דימונה כבירה כלכלית-חברתית של מזרח הנגב", אומר ראש עיריית דימונה, בני ביטון, "היא בית גידול ליזמים ומובילי קהילות, שיודעים ויכולים להשתלב בפיתוח המשמעותי של דימונה והמרחב".

ביטון, המשמש גם כיו"ר פורום ערי הפיתוח, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב ויו"ר אשכול נגב מערבי, מעיד כי "כבר עכשיו אנו נמצאים בתנופה של 4,000 דירות חדשות ובדרך להיות עיר של 300,000 אנשים עם אין סוף אפשרויות".

"אנו נמצאים בתהליך של הכפלת האוכלוסייה באופקים", מעיד גם ראש העיר, איציק דנינו, "כשהדגש, מבחינתנו, הוא יצירת חוסן תעסוקתי בתוך העיר, ויצירת קרקע פורייה לכל מי שרוצה להגשים חלום ויוזמה. כבר היום אנו רואים ניצנים של יוזמות בתחומים השונים ברחבי העיר וכשפרויקט 'עיר שווה' ייצא לפועל, נוכל להגדיל משמעותית את האפשרויות שהעיר מציעה".

אריאל ספרונוב, נשוי ואב לשניים, הוא יזם בעל חברת הייטק העוסקת בפיתוח תוכנה לחברות טכנולוגיה מובילות. "כזוג צעיר, רגע לפני לידת בנינו הראשון, עמית (היום כבר בן 3), התחלנו לחשוב איפה להקים את הבית שלנו. אשתי מאופקים במקור, אני מבאר-שבע. במשך שנים, אופקים בכלל לא הייתה אופציה שהעליתי בדעתי. אופקים תמיד הייתה העיר המיושנת שממנה צריך לברוח - לא לעבור אליה. בטח כהייטקיסט. אבל דווקא בשנים האחרונות אופקים הפכה להיות לאחד המקומות המדהימים לגור בו, לגדל בו ילדים ולצמוח.

מתחם היזמות באופקים. (צילום: עמית סופרנוב)

"בעיני אופקים כיום היא גן עדן ליזמים צעירים, גם בצד החברתי וגם בצד העסקי. בעיר קטנה, היכולת להשפיע על האקו-סיסטם הסביבתי ולהוביל תהליכים היא שונה לגמרי מעיר שהכל רווי בה. זה בדיוק הזמן להיות כאן”.

ומה קורה בצפון הארץ? "עתיד האזור ועכו”, אומר ראש העיר שמעון לנקרי, "תלוי ביכולת שלנו לייצר יזמות שתתחבר לערכים המוספים שיש לנו להציע, בתיירות, בייצור המתקדם וברב-תרבותיות. עכו מחוברת ברשת רכבות ומשלבת היסטוריה מפוארת לצד שכונות חדשות, קרקע פורייה ליוזמה מכל סוג”, אומר מי שמשמש בנוסף לתפקידו כיו"ר אשכול גליל מערבי ויו"ר הרשות לפיתוח הגליל.

"העתיד שאנחנו בונים מתקרב בצעדי ענק”, אומר עו"ד אביחי שטרן, ראש עריית קריית-שמונה. "עם אישור מענקי הפודטק ובתוספת האוצרות שיש לנו להציע, היכולת של צעירים ויזמים לפעול בקריית-שמונה ולהשפיע כלכלית וחברתית מבפנים היא הזדמנות אדירה להם, לקריית-שמונה ולאזור כולו. מי שיגיעו אלינו ליזום היום, יהיו היזמים של המחר. סוף סוף אנו כותבים את הסיפור החדש של קריית-שמונה".

אחד מחלוצי העשייה בצפון הוא שמעון קורלנסקי, המנכ"ל המייסד של "כרמיסופט בע"מ", חברה לפיתוח תוכנה הממוקמת בכרמיאל. קורלנסקי (44), נשוי ואב לילדים, נולד וגדל בבני ברק וכיום מתגורר בעיר. את החברה הקים במטרה לספק מקומות תעסוקה לאוכלוסייה החרדית בפריפריה, מתוך מחשבה על בניית החוסן הלאומי והכלכלי של ישראל בחלוקה שווה לאורכה ורוחבה. "הדרך אולי לא קלה", הוא אומר ומכוון את דבריו ליזמים ואנשי עסקים מהמרכז. "קשיים ישנים ובטח עוד יהיו – אבל השקט שבאיכות החיים הגלילית מחפה על הכל. בראייה לטווח הרחוק, הן בפן האישי או המשפחתי והן בחשיבה קדימה על מדינת ישראל חזקה יותר - זה שווה".