אמני הונאה
ג'אנק פוד צ'יט מיל - כן או לא?
ג'אנק פוד. זה נשמע מגרה כל כך, אבל אם מתרגמים את זה לאנגלית זה יוצא, "אוכל זבל", שזה... מגרה גם, אבל לחתולים.
אנחנו מכירים את האוכל השמנוני, המנחם הזה על כל נגזרותיו: הגלידה, ההמבורגר, השוקולד, הצ'יפס... כן, אחי. כל מה שאתה שונא את עצמך אחרי שאתה שם בפה.
מי שהיה בעבר בדיאטה בודאי נתקל במונח צ'יט מיל, ארוחת רמאות
הכוונה היא לארוחה שבה ניתן להגשים את כל הפנטזיות הקולינריות שלנו שספגנו במהלך 48 השעות האחרונות, כשאכלנו רק סלט וקוטג' 1% מעל המקלדת.
העיקרון העומד מאחורי גישת ארוחות הרמאות, היא שבשביל תהליך ארוך ומשמעותי, אין מה לעשות: אי אפשר להיות נוקשים מדי. צריך לשחרר לעצמנו קצת. אחרת לא נרצה להכנס לשם בכלל, לעולם צר, שחור, עצוב וטראגי של חסה ודמע.
מה אומרים, נשמע טוב? לשמור על תפריט בריא ומדי פעם לתקוע לאפה כדי לא להתחרפן מרוב סגפנות? אולי. אבל האם מי שנמצא בתהליך גמילה מסיגריות יכול להרשות לעצמו מדי פעם שאכטה? תכלס, לא. נכון, סיגריה זה מסוכן, נקודה, אוכל הוא בסופו של דבר... אוכל. גם גלידה, גם צ'יפס. וכל מאכל שנכנס לנו לפה מתפרק לשלושה מרכיבים שתורמים לנו קלוריות:
- חלבונים מתפרקים לחומצות אמינו
- שומנים מתפרקים לחומצות שומן
- פחמימות מתפרקות לסוכר
ולמה בכל זאת עושים כזה עניין ממתת האל לאנושות, ג'אנק פוד?
המזונות הללו עשירים בקלוריות ביחס לנפח שלהם, מה אומר שאם נאכל 100 גרם שוקולד, נכניס לגוף בערך 600 קלוריות ועדיין נמשיך להיות רעבים לאחר מכן, מה שעשוי להביא אותנו לעודף קלורי והשמנה.
יתר על כן, המזונות הללו מעלים לנו את רמת הסוכר בדם, שכמו שהוא עולה מהר, כך הוא גם יורד מהר. ו... ניחשתם נכון, שוב רעבים.
מזונות אלו דלים בויטמינים, מינרלים וסיבית תזונתיים. מה שאומר שאכילה ממושכת של ג'אנק פוד לא רק שתגרום להשמנה, אלא גם תגדיל את הסיכוי לחלות.
אמא, אבא, אני כשלון
למי שעושה עניין מג'אנק פוד כי הוא הגדיר לעצמו שהוא בתהליך תזונתי, ושזה אוכל ש"לא מתקרבים" אליו, נוצר מצב בו כשאנחנו כן אוכלים אותם, כי אנחנו אנשים, אנחנו מרגישים ש"נכשלנו", "לא היינו חזקים מספיק", או "רימינו את עצמנו" (אולי מקור השם צ'יט מיל).
אני אישית מעדיף את המושג "ארוחה מותרת". כך לא נתמקד במה שאסור וב"רמאות עצמית" ועוד מונחים קצת כבדים, אלא נתמקד במשהו חיובי כמו איפשור עצמו, מה שמותר, מה שאנחנו שלמים איתו. כי לאכול את הארוחה הזאת ולהתבאס תוך כדי, זה הכי נורא שיש.
למה את חייבת להרוס
הבעיה הגדולה ביותר עם ארוחות מהסוג הזה במהלך תהליך להורדה במסת השומן, היא שבקלות הן יכולות להרוס לנו את כל העבודה הקשה שעשינו.
נגיד שההוצאה האנרגטית היומית שלי היא 2000 קלוריות, ואני אוכל 300 קלוריות פחות מזה.
ביום ראשון אכלתי על פי התפריט 1700 קלוריות.
ביום שני אכלתי על פי התפריט 1700 קלוריות .
ביום שלישי יצאתי עם חברים למסעדה ואכלתי 2300 קלוריות (ארוחה מותרת מס' 1).
ביום רביעי חזרתי לתפריט, ואכלתי 1700 קלוריות.
ביום חמישי, כנ"ל, 1700 קלוריות.
ביום שישי הייתי בארוחת שישי ואכלתי 2600 קלוריות (בסך הכל 600 קלוריות מעל ההוצאה האנרגטית שלי).
ביום שבת כשארצה לראות את ההתקדמות שלי אראה שדבר לא השתנה, למרות שכל השבוע הקפדתי.
אז זהו, שלא כל השבוע הקפדתי. היו יומיים בהם הייתי בעודף קלורי, וכשהסתכלנו על זה בראייה שבועית, לא היתה התקדמות.
בסיכום הייתי בגרעון קלורי של 300 קלוריות בלבד.
אז מה עושים?
1. הגדירות לעצמכם עד 2 ארוחות מותרות בשבוע.
2. דעו מראש באיזו יום תאכלו כל ארוחה מותרת.
3. ביום הארוחה המותרת לא נאכל את כל התפריט הרגיל שלנו. למשל, אם יש לנו ארוחת ערב בחוץ, נסיים לאכול מהארוחת הצהריים, "ונמשוך" עד הערב, על מנת שהעודף הקלורי שלנו בסוף היום יהיה מינימלי. תתחילו בסלט גדול עם מנת חלבון, ותנו ללפטין, הורמון השובע, לעשות את שלו.
וזכרו, אמירות כמו "אכלתי יותר מדי" או "ממש חטאתי אתמול" יכולות להביא חלק מאתנו למערכת יחסים רעה עם אוכל, שתמיד יהיה חלק מרכזי מהחיים שלנו.
***
מתן ניסטור (29, ת"א) הנו מאמן לאורח חיים בריא ופעיל. מוסמך וינגייט לכל מה שאתם צריכים: מאמן כושר - מוסמך. בוגר לימודי תזונת ספורט - מוסמך. אל תשאלו אותו בטלפון מה צריך לעשות כדי לרזות, כי הוא יגיד לכם לסתום תפה ולהתחיל לזוז, ואנחנו לא בטוחים שאתם רוצים לשמוע את זה.
לפנייה לכתב/ת 
