שר החינוך, קח את הפעוטונים אליך

השר רפי פרץ צריך לדרוש ולתבוע לקבל ממשרד העבודה את האחריות על ילדי ישראל בגילאי 3-0. ההתעללויות שנחשפו לאחרונה הן הקש האחרון

לימור לבנתפורסם: 08.07.19 , 09:52

ההתעללות בפעוטון בראש העין(צילום: יריב כץ)

אין אדם – ובמיוחד אבות ואמהות – שדמו לא רתח למראה צילומי ההתעללות בפעוטון הזוועות בראש העין, כפי שנחשפו בשבוע שעבר, מהתמונות של הגננת המתעללת מעפולה שנחשפו כמה ימים לאחר מכן, ובכלל - מסיפורי זוועה נוספים ששמענו לאורך השנים על פעוטונים שונים. עם זאת, נראה כי הדם הרותח הוא נחלת האזרחים בלבד. משום מה, לא יצאה בת קול משמעותית ורצינית מטעם הממשלה – שלמרות היותה ממשלת מעבר אינה יכולה למלא פיה מים מול תמונות כאלו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

ב-1930 הוקם ארגון אמהות עובדות (לשעבר מועצת הפועלות) במסגרת ההסתדרות הכללית, שהפך לימים ל"נעמת". תחתיו הוקמו מעונות היום הראשונים, ביחד עם ארגוני נשים נוספים כמו ויצו, אמונה וארגון נשי חרות, ולצד מעונות יום שהקים משרד העבודה. אלא שמאז חלפו כמעט 90 שנה, קמה מדינה עצמאית עם משרד חינוך, ושום שינוי משמעותי לא נעשה בתחום מעונות היום עד גיל 3 – וזאת אף שכל המומחים והמחקרים מעידים שפרק הזמן החשוב ביותר בחינוכו של ילד הוא דווקא השנים הראשונות בחייו.

מדוע משרד העבודה הוא האחראי על מעונות היום? מה למשרד העבודה ולכל אלה? כלום. כלום ושום דבר. זהו סרח עודף מהעבר הרחוק, שעדיין לא נמצא שר עבודה ורווחה שיסכים לוותר עליו לטובת המקום הראוי לו – משרד החינוך. ועדיין, לא נמצא גם ראש ממשלה שהדבר יהיה מספיק חשוב בעיניו עד שיכפה את השינוי. כולם אומרים שדרושה מהפכה בגיל הרך, והיא אכן דרושה. אבל היכן היא תיעשה אם לא במשרד החינוך?

דוח ועדת טרכטנברג מ-2011 הצביע על שורה של בעיות בפעוטונים והציב מסקנה ברורה: על הממשלה להעביר את האחריות והסמכות על תחום מעונות היום למשרד החינוך. אישית, לא הייתי צריכה לחכות למסקנות הדוח: הדבר היה לי ברור עוד קודם לכן, כאשר כיהנתי כשרת חינוך בשנים 2006-2001. מעונות היום הם חלק מהרצף החינוכי החשוב, מלידה ועד גיל 18. אסור להתייחס אליהם כאל שמרטפים.

באוקטובר הושלמה חקיקת חוק הפעוטונים, בדחיפתם של כמה חברי כנסת ושל ארגוני הורים. חקיקה זו מכניסה מעט סדר בהפקרות. בחוק, שייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר, נקבע שפעוטונים שבהם יותר משבעה פעוטות יהיו חייבים ברישוי, וכן ייבדק שאין לגננות עבר פלילי. במהלך השנה היו אמורות להיות מובאות לוועדה לזכויות הילד תקנות שיעמיקו בנושא ההכשרות והבטיחות. בינתיים זה לא קרה. וחוץ מזה – חסרה דרישה מפורשת לגבי הכשרת הגננות והסמכתן. בנוסף לכך, הכנסת חוקקה את חוק המצלמות שייכנס השנה לתוקף לשנת הסתגלות, ורק מספטמבר 2020 ייכנס לתוקף באופן סופי. זה חשוב וטוב, אך החוק הזה מחריג פעוטונים בבתים פרטיים.

וכאן אנו חוזרים להתחלה: דווקא ראש ממשלת מעבר יכול לעשות זאת הכי טוב. עכשיו. כשאף אחד לא מעז להמרות את פיו. כל נושא הפיקוח והפדגוגיה, ההכשרה, כוח האדם ואיכותו – הכול חייב להיות באחריות משרד החינוך. דווקא עכשיו. לקראת הבחירות.

בנוסף, שיקומו כל המועמדים המלומדים – כולם גנרלים שמומחים בביטחון ובציוצים בטוויטר – ויכריזו: בממשלה שאני ארכיב האחריות על תחום הגיל הרך תהיה בידי משרד החינוך. נקודה. מלידה ועד 18.

במשרד החינוך, כך שמעתי, רוצים באחריות זו, אך אמרו שיסרבו לה ללא תוספת משמעותית לתקציב. כבוד השר הרב רפי פרץ, לו אני במקומך, לא הייתי מציבה תנאים לאחריות הזו: הייתי דורשת אותה, תובעת אותה, עומדת על כך ולא מוותרת. כי עכשיו בשלה השעה לכך. זכור: גם ילדי ישראל בגילאי 3-0 הם תלמידיך.