אם לשני קורבנות הגננת המתעללת: "ראיתי בה הרבה תשוקה"
ניקול דניאל חגבי מספרת כי לא חששה להכניס את שני ילדיה לפעוטון של כרמל מעודה: "היה בה דרייב, היא עשתה מהלב". היא אמרה כי היא מקווה לשינוי בחקיקה שירתיע מהישנות מקרים כמו זה. ענת דייגי, שבנה מת בפעוטון ולקחה חלק במחאת ההורים, אמרה: "מתי הממשלה תתעורר ותגיד שהיא לא מחכה לאסון הבא?"
ניקול דניאל חגבי, שהגננת כרמל מעודה התעללה בשני ילדיה בפעוטון "בייבי לאב" בראש העין, חלקה הבוקר (ב') בריאיון עם אולפן ynet את תחושותיה אחרי הגשת כתב האישום נגד הגננת שהתעללה בבניה.
"זה היה נורא. קראתי שהבן שלי שותה מים מבקבוק, וכרמל פשוט עוברת ונותנת לו מכה. שאלתי אם הוא עשה משהו, הוא לא עשה כלום. אז אני מנסה למצוא הצדקה, לא שבעיניי אלימות מוצדקת, למה הבן שלי עבר גיהינום יום אחר יום".
בניגוד לבנה הקטן של ניקול, בנה הגדול סבל רבות מנחת זרועה של מעודה. בכמה מקרים בכתב אישום מפורט כיצד קשרה את ידיו של הפעוט למשך פרקי זמן ארוכים מאוד, כשהוא מתפתל ובוכה או מנסה להלך בגן. במקרה נוסף תואר כיצד הניחה אותו על כיסא לא מאובטח על שולחן ונפל שש פעמים.
ניקול סיפרה כי לא דיברה עם הסייעות בגן או הוריה של מעודה, שנצפו בגן בסרטונים שפורסמו ע"י המשטרה. "אני לא חושבת שיש לי מה להגיד להן, הסרטונים מדברים בעד עצמם. רואים את אמא שלה מסתובבת בגן כשהבן שלי קשור מוטל על הרצפה". היא הוסיפה: "אני ראיתי יותר סרטונים משיצאו לתקשורת, מה שמדאיג יותר מהאלימות הקשה זה ההתנהלות, זו לא הייתה התנהלות של גן, ילדים שיושבים כמו רובוטים ולא זזים".
על העונש שהיא הייתה רוצה שתקבל הגננת שהתעללה בבניה, אמרה ניקול: "הלוואי והיה מאסר עולם. הלוואי ומשהו ישתנה ותיכנס חקיקה שבאמת תרתיע. אנחנו שמים את היקר לנו מכל אצל אנשים שאנחנו סומכים עליהם ואם לא ירתיעו אותם ולא יפחידו אותם אז למה שזה ייגמר? הם ממשיכים הלאה, פותחים עוד גן במקום חדש".
ליאת גלנץ, רכזת "הקואליציה לחינוך מלידה", קראה בריאיון לאולפן ynet כי להסדרת המסגרות לגיל הרך על ידי המדינה: "צריך שהמדינה תהה אמיצה ותתעדף את הגילאים האלה, תשקיע בהם את מירב המשאבים. אני קוראת לנבחרי הציבור, אם הם רוצים שנבחר בהם, שיבחרו בילדים שלנו".
ד"ר שולמית ביסמנובסקי, מומחית לחינוך בגיל הרך במכללה האקדמית בית ברל, טוענת כי הורים צריך לשים לב אם ילדיהם מציגים סימנים כלשהם להתעללות בגן ופירטה כמה מהם: "אם ילד בוכה יותר מדי, אם ילד מתעורר בלילה, אם מרגישים משהו ללכת לגננת לשאול שאלות, לראות את השיח שמתנהל בין הצוות לילדים"
מנגד, ניקול טוענת כי ילדיה לא הציגו סימנים להתעללות הנוראית שממנה סבלו בגן: "זה מאוד מרגיע כשאומרים לך לשים לב לסימנים, כי אם אין סימנים - אז אני בסדר. שם אני הייתי".
זעקת הורי הילדים שסבלו מהתעללות: "המטרה – שלא יהיו עוד כמונו"
לילך יעיש, ששני ילדיה סבלו מהתעללות בגן "הקטנטנים של יעל" ברמת גן התייחסה למחאת ההורים ואמרה: "המחאה הזו הייתה השיא של כאב של הורים רבים שחוו. אצלנו זה היה לפני שנה, במשך השנה זה לא הולך ודועך או שמישהו קם ומייצר פיקוח או שיח, זה הולך ומחמיר מיום ליום".
ענת דייגי, שבנה דויד מת בפעוטון שבו היה, נכחה אתמול במחאה למרות שהיא בחודשי היריון מתקדמים ואמרה: "אנחנו חייבים לזעוק בשם הילדים שלנו. אם אנחנו לא נעשה את זה מי יעשה את זה? אנחנו כל פעם צריכים עוד אסון כדי לקבל עוד צעד להסדרה. מתי הממשלה תתעורר ותגיד שהיא לא מחכה לאסון הבא ועושה הסדרה מלאה?".
לילך התייחסה לריבוי מקרי ההתעללות בפעוטונים, ואמר כי "זה פלאשבק לאחור. כל מקרה כזה שיוצא, זה עוד פעם לילות בלי שינה, להיזכר באותם דברים. אני יכולה להגיד לך שברגע שאת יוצאת מהבועה הזו, אחרי שאת משקמת את הנשמה שלך ושל הילד את מבינה שהמצב לא יכול להימשך".
"אנחנו בפאזה אחרת, מ'אני מרגיש אשם וכואב לי ורע לי' ל'אני רוצה לשנות'. המטרה שלא יהיו עוד הורים כמונו, שלא יהיו עוד ילדים עם נשמה שבורה בפנים. זה נורא קל לדבר ולזרוק סיסמאות באוויר. אני חייבת להגיד תודה על כל התמיכה המטורפת של ההורים, אני אתמול התרגשתי ברמות. אני קוראת לציבור, מה שהיה אתמול זה הישג אבל לא ניצחון. אנחנו חייבים להמשיך הלאה ולא לוותר בנושא הזה".
ענת אמרה כי הצעד הוא גיבוש רשימת צעדים שהורים שילדיהם נפגעו רוצים לקדם ולדרוש את מימושם על ידי הממשלה, כשהאופציה של מחאה נוספת מצד ההורים על השולחן מבחינתה: "אני רואה את הציבור רתום למטרה הזאת. אנחנו לא נעצור עד שנשיג הסדרה מלאה וראויה".
דורינה וינטה, שבתה יסמין נהרגה אחרי שסייעת בפעוטון בפתח תקווה מחצה אותה למוות, אמרה בריאיון לאולפן: "אני רואה את החדשות ואין לי מילים לתאר איך אני מרגישה, קשה לי מאוד. מה שקורה בישראל זה נורא וקשה לי באופן אישי. אני לא רואה שום שינוי מאז האירוע של יסמין, כל שבוע וכל חודש יש אירועים חדשים. עם זאת אני שמחה שאנשים יוצאים לרחוב כדי להגן על הילדים שלהם ולדאוג לעתיד שלהם".
לפנייה לכתב/ת 
