עובדי הציבור שמצפצפים על החוק: רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות בצמרת חריגות השכר
בזמן שאלפי עובדים בגופים הציבוריים נאלצים להסתפק בשכר מינימום, דו"ח הממונה על השכר באוצר מגלה שמאות בכירים ב-93 גופים ציבוריים מקבלים אלפי שקלים יותר ממה שמותר להם בחוק. בין החורגים: רקטור אוניברסיטת חיפה ומנהל אגף טכנולוגיות מידע בבנק ישראל. פעולות האכיפה חסכו למשק בשנה שעברה 275 מיליון שקל
נחשפת צמרת חריגות השכר במגזר הציבורי: בזמן שאלפי עובדים בגופים הציבוריים מסתפקים בשכר מינימום של 5,300 שקל בחודש, או בשכר הקרוב לשכר החציוני במשק - כ-7,000 שקל, מאות עובדים בגופים הציבוריים מקבלים שכר גבוה בהרבה מזה שמותר להם מתוקף תפקידם, כשפעמים רבות מדובר בחריגה של אלפי שקלים בחודש. כך עולה מדו"ח הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, לשנת 2017, שהוגש לשר האוצר משה כחלון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דו"ח חריגות השכר: בכירים בתעש החזירו 700 אלף שקל על בונוסים שניתנו ללא אישור
מהמפכ"ל לשעבר עד הרמטכ"ל: השכר במגזר הציבורי
דו"ח חריגות השכר: 85% חריגה לסמנכ"ל בכיר בעיריית טייבה
חריגות השכר מקיפות שורה של גופים ציבוריים: מעיריות וחברות ממשלתיות מהגדולות במשק, ועד לתאגידים כמו בנק ישראל ורשות שדות התעופה. רוב חריגות השכר הן אצל בעלי התפקידים הבכירים ביותר בגופים הציבוריים ולא בקרב העובדים הזוטרים.
ב-57 מהגופים בהם התגלו חריגות, 61% מהחורגים הם בעלי התפקידים הבכירים. בסך הכל התגלו ב-93 גופים מתוקצבים ונתמכים בשנת 2017 (כלומר גופים לא ממשלתיים שמקבלים תמיכה מהממשלה) חריגות שכר: 54 רשויות מקומיות, 13 חברות ממשלתיות, 11 גופים נתמכים, 7 תאגידים, 6 חברות עירוניות ו-2 מועצות דתיות.
יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר באוצר היא האחראית לחקור ולגלות את החורגים ולדרוש בחזרה כספים ששולמו לעובדים שלא כדין. החיסכון מפעילות האכיפה בשנת 2018 מסתכם ב-275 מיליון שקל. בין היתר, הוחזרו 6.5 מיליון שקל מעיריית באר שבע, 2.3 מיליון שקל מהאוניברסיטה העברית, 1.25 מיליון שקל מרשות הכבאות ועוד כ-600 אלף שקל מקופת חולים מאוחדת.
בין חריגות השכר הבולטות בדו"ח: סגן בכיר למנהל מחלקה אורתופדית בשירותי בריאות כללית הרוויח 45,634 שקל (חריגה של 47%), רקטור אוניברסיטת חיפה עם 65,139 שקל (40%), יועץ משפטי של עמידר - 49,421 שקל (36%), סגן מנהל אגף ברכבת ישראל - 38,580 שקל (21%), מנהל יחידת החשבות במקורות - 41,256 שקל (15%), מנהל תחנה ומציל בחיפה - 40,194 שקל (13.5%), מנהל אגף בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל - 56,801 שקל (11.5%), יועץ משפטי של רשות שדות התעופה - 70,512 שקל (11%), מנהל בית ספר במועצה האזורית מנשה - 17,146 שקל (10%), גזברית מועצת יבנאל - 23,354 שקל (10%), המבקר הפנימי בדואר ישראל - 39,165 שקל (9%) יו"ר ועד התברואה בעיריית ירושלים - 35,778 שקל (7%), וטרינר המועסק על ידי עיריית תל אביב - 34,080 שקל (6%) מנהל תחנת הצלה בהרצליה 35,162 שקל (5.5%), ומנהל אגף טכנולוגיות המידע בבנק ישראל עם 52,112 שקל (5.5%).
תל אביב היא מובילת החריגות
את טבלת החריגות מובילה עיריית תל אביב עם 5 שנים רצופות של חריגות. ברשות שדות התעופה ובמועצה האזורית תמר החריגות נמשכות כבר 4 שנים. בעיריית טייבה ובמועצה האזורית חוף כרמל יש שלוש שנות חריגה רצופות.
בין החורגים אפשר למצוא 56 בעלי תפקידים המוגדרים כ"דירוג מפעלי", 55 עובדי מחקר, 36 בעלי חוזה מיוחד, 34 בדירוג מינהלי אחיד, 24 בחוזה בכירים, 22 בדירוג המח"ר (הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח), 19 אנשי סגל אקדמי בכיר, 18 רופאים ו-10 פסיכולוגים.
חריגות שכר התגלו ב-12 משרות בעיריית בית שמש, ב-19 משרות בגני תקווה, ב-11 משרות במטה יהודה, וב-28 משרות בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר). חריגות רבות התגלו באלתא תעשיות, מקורות, נמל אשדוד, בנק ישראל ורשות שדות התעופה.
מדיווחי הגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי המדינה עולה כי בשנת 2018 הסתכמה עלות ההעסקה של העובדים ב-75 מיליארד שקל.
לדברי הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, בשלוש השנים האחרונות נחסכו בזכות הבדיקות והחקירות של יחידת האכיפה כ-2 מיליארד שקל מקופת הגופים הציבוריים, לאחר שהתגלו בהם חריגות שכר. הוא ציין שהיחידה חסכה, מאז הקמתה ב-2007, כ-6 מיליארד שקל.
עוד אמרו באוצר כי עצם הקמת היחידה לחקירות השכר בגופים הציבוריים מהווה הרתעה ומונעת מראש חריגות שכר שהיו נהוגות בחלק מהגופים בעבר. "כיום חוששים שהחריגות יתגלו ונמנעים מראש לשלמן", אמרו גורמים במשרד ל"ידיעות אחרונות".
יו"ר ועד עובדי רש"ת, פנחס עידן, מסר בתגובה לדו"ח: "ברשות שדות התעופה אין חריגה של שקל אחד בשכר. כל התוספות בשכר אושרו מראש על ידי משרד האוצר והממונה על השכר. שנת 2017 הייתה שנת מפנה בסיווג התאגיד של רש"ת לאור העלייה הדרמטית בתנועת הנוסעים בעקבות השמיים הפתוחים. בדו"ח גם נכלל ההסכם בחתימת הממונה על השכר באוצר עם העובדים לאחר שהאוצר לקח מרש"ת כארבעה מיליארד שקל מתקציבו".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בטעות. מזה כעשור אין בבנק ישראל חריגות שכר, וגם השנה לא היו. כל התשלומים בבנק ישראל הם בהתאם להסכמים הקיבוציים המאושרים. אגף משאבי אנוש בבנק ישראל העביר לצוותי הממונה על השכר התייחסות מדוקדקת לגבי כל אחת מהחריגות 'לכאורה', אולם למרבה הצער צוותי הממונה התעלמו מההסברים ומסתפקים באמירה המסתייגת 'חריגה לכאורה'. בנק ישראל מקפיד וימשיך להקפיד על הסכמי השכר והתנהלות לפי הנהלים ולפי כל דין".