בפוליטיקה הפלסטינית, הנשים הולכות אחורה
14 שנה מאז התקיימו לראשונה בחירות מקומיות ברשות, ושיעורן של נשים – במועצות ובקלפיות - עדיין נמוך מדי. הרבה מזה בגלל ה"תזכייה"
קלפי ברשות הפלסטינית, 2017
המאפיין העיקרי של השתתפות נשים בשלטון המקומי ברשות הפלסטינית הוא דריכה במקום. בבחירות האחרונות לבחירות המוניציפליות, במאי 2017, שיעור השתתפותן לא עלה על 22%, ושיעור הנשים המועמדות היה 26%. אם ננסה לומר על כך משהו אופטימי, מדובר במעין הצהרת כוונות חיובית, אבל עודנו רחוקים מאוד משינוי אמיתי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
שנתיים חלפו מאז והבעיות והאתגרים נותרו בעינם. ולא בשנתיים האלה בלבד: כך גם בהתבוננות עמוקה יותר על 14 השנים האחרונות, מאז התקיימו הבחירות המקומיות לראשונה, וגם במבט על של 25 שנה, מאז ייסודה של הרשות. מבט מעמיק כזה יראה שמעמד הנשים ומקומן בפוליטיקה הפלסטינית לא קפאו במקומם אלא הלכו אחורה.
אין אשם אחד. כולם אחראים למצב הסטטי של מעמד האישה ומקומה בפוליטיקה הפלסטינית, אף שמטבע הדברים המעגל הרשמי של מקבלי ההחלטות אחראי למצב הרבה יותר מהחברה האזרחית. באופן מטאפורי ניתן לומר כי האדמה שאנחנו עודרים בה סובלת ממדבור. היא הופכת צחיחה יותר ויותר. היא זקוקה לתכנון ארוך טווח, למדיניות שתעודד פלורליזם, מגוון ודמוקרטיה, ותדחה את האפליה והנידוי; שתהפוך את המאבק על הזכויות מעניינן של נשים לעניין שהשפעתו רחבה ותעודד את השתתפותם של כל הסובלים מתת-ייצוג, לרבות צעירים.
ראשית עלינו לדבר על הבעיה המעיקה ביותר, זו המכונה בערבית "תזכיה", שמשמעה העמדה של אדם או רשימה לבחירות באופן שסוכם מבעוד מועד. זוהי פעולה נפסדת שתרמה לחיסול השותפות החברתית בשיטה הדמוקרטית ולחיזוק השבטיות. את עומק הבעיה משקפת העובדה שהבחירות ביותר מ-55% מהמועצות ב-2017 הוכרעו בהסכמה מראש: רק רשימה אחת הגישה מועמדות, ללא מתחרים, ביותר מ-200 מועצות.
שיטת ה"תזכיה" מדכאת את הזכות למועמדות אמיתית בבחירות ומונעת מעשרות אלפי תושבים ותושבות להצביע כרצונם. זאת ועוד: השיטה לא תורמת ליציבות המועצות. להפך, במקרים רבים חברי המועצה יכולים להתפטר כאיש אחד ולעשות יד אחת נגד ראש המועצה כדי להמליך להם ראש מועצה חדש. לא מפתיע שההתנהלות הזאת יוצאת בדרך כלל נגד נשים, ובמקרים המעטים שבהם נשים נבחרו לראשות המועצה, כמו שקרה בעזון ובחיזמא, אירעה שרשרת התפטרויות שנועדה לפרק את המועצה וללכת לבחירות חדשות.
התשובה לאיום שיוצרות הרשימות המתואמות הללו היא התנגדות. במציאות שבה מחלוקות מעמיקות והסולם החברתי אינו הוגן, ההתנגדות לשיטה תוכל לחלץ אותנו מההפחדה, מהדיכוי ומחוסר הצדק שיוצרת ה"תזכיה", המונעת ממועמדים צעירים ומשכבות סוציו-אקונומיות מוחלשות להשתתף במשחק הדמוקרטי.
בנוסף, צריך לדבר על המִכְסָה שקיבלו הנשים ועל השריונים שכביכול היו אמורים לחזק את מעמדן. בפועל, המכסה אולי השיגה את הנכחתה של האישה, אך לא השיגה זכויות מהותיות שכן נוצר מצב שבו האישה נמצאת במקום שנקבע לה במערכת, והיא לא חלק ממארג שמטרתו שינוי מדיניות, חיזוק תרבות השוויון וקידום זכויות אזרחיות.
שלישית, מקבלי ההחלטות וכלל החברה מכירים אולי בכישוריהן של נשים וביכולותיהן לעמוד במוקדי קבלת ההחלטות במועצות המקומיות, אך הכרה זו מוגבלת לשמות מסוימים ולמקרים בודדים. במילים אחרות, נשים וגברים נבחנים דרך משקפיים שונים. נשים מסוימות יכולות להצליח, כי כבר מכירים אותן, אולם רוב הנשים הן בחזקת נכשלות אלא אם הוכח אחרת. חובת הוכחה כזאת אינה קיימת עבור גברים, שמקומם במועצות המקומיות נתפס כ"טבעי" יותר.
לכן עלינו לשאול את שאלות המיליון דולר: מדוע אנו מכוונים את אור הזרקורים אל כישלונות בודדים? ומדוע איננו מוכנים לעשות מהלך כוללני הרבה יותר ולהשקיע את משאבי המועצות באופן צודק בין החברות והחברים שבהן, ובין החברות והחברים שהן משרתות? מדוע כישלונה האינדיבידואלי של אישה אחת מקרין על כלל הנשים ומתייג את כולן כחסרות יכולת, בשעה שכישלונם של חברים גברים משליך רק עליהם באופן אישי? ולמה הצלחה אינדיבידואלית של חבר אחד מושלכת על כלל החברים בשעה שהצלחתה של חברה אישה משליכה רק עליה באופן אישי?
זהו חלק קטן משלל נקודות המחלוקת במסדרונות המועצות המקומיות, וניסיון להעריך את המצב כדי למצוא את הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיות והמכשולים. עלינו להעז ולהתבונן נכוחה במצב כפי שהוא. רק כך נוכל להעריך נכון את חומרתו ואת הצורך בתיקון.
- רימא כתאנה נזאל היא פעילה פמיניסטית פלסטינית, פוליטיקאית וחברה במועצה הלאומית הפלסטינית. המאמר המלא התפרסם ביומון הפלסטיני "אל-איאם" הרואה אור ברמאללה. גרסה מקוצרת זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: דימה דראושה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
בחירות מקומיות ברשות, 2017
מומלצים
