פיקוח מלא על פעוטונים? חכו, אולי אחרי הבחירות
בספטמבר יחול פיקוח בסיסי על גנים פרטיים - שכולל בעיקר בדיקת עבר פלילי. קביעת תקנות רישוי והכשרה מגובשת בימים אלה, אך פיזור הכנסת עלול לעכב את אישורן. ניתוח
ההורים יוצאים להפגין: "דורשים מהפכה בחינוך לגיל הרך"
מי שומר על הילדים שלכם? תמונת מצב מטרידה
סערת הפעוטונים: "נושא המעונות היה שטח פרוץ לחלוטין במשך 70 שנה"
הפתרון האידיאלי כמובן היה שהמדינה תספק מעונות מסובסדים ומפוקחים מגיל 0, אולם העלות עשויה להגיע לעשרות מיליארדי שקלים בשנה. מדובר בשינוי דרמטי בחלוקת התקציב, מה שקשה על אחת כמה וכמה בתקופה זו שבה הגירעון גבוה.
8 שנים של התקדמות
אפשר להתווכח אם נכון לתעדף את תקציב המדינה להרחבת מסגרות החינוך הממלכתיות גם לילדים בגילי 0־3, אולם לא ניתן להתווכח על כך שחובה להפעיל פיקוח ורישוי על המסגרות הפרטיות. בנושא זה יש התקדמות, אך היא נעשתה בקצב איטי ופיזור הכנסת רק מעכב אותה עוד. ועדת טרכטנברג המליצה עוד בשנת 2011 להכניס לפיקוח את הגנים הפרטיים. הממשלה אמנם אימצה את ההמלצה, אולם חילוקי דעות הקשורים לתקציב ולסמכויות בין המשרדים השונים הביאו לעיכוב ולדחייה בתהליך החקיקה.
באוקטובר אשתקד בשעה טובה הושלמה החקיקה, וחוק הפיקוח על מעונות לגיל הרך יצא לדרך. במסגרת החוק נקבע שהפיקוח ייעשה על ידי משרד העבודה והרווחה בתקציב של 280 מיליון שקל שייפרסו על פני 7 שנים (40 מיליון שקל בשנה).
אלא שמדובר למעשה בתחום חדש, ועדיין רחוק היום שבו הפיקוח יהיה הדוק. כדי להבין כמה עבודה עוד נותרה, צריך להבין שהמדינה היום אפילו לא יודעת כמה גנים פרטיים קיימים בישראל, לא כל שכן מסוגלת לפקח עליהם.
בשלב הראשון שיחל כבר בספטמבר הקרוב, יצטרכו בעלי הגנים הפרטיים לקבל רישיון זמני. התנאים בסיסיים למדי, וכוללים בין היתר שהמטפלות יעברו קורס עזרה ראשונה ויהיו ללא עבר פלילי. למרבה הצער, סביר שגם כרמל מעודה החשודה שהתעללה בפעוטות הייתה מקבלת רישיון לפי התנאים הללו.
השלב המהותי יותר נמצא כעת על שולחן משרד העבודה והרווחה, והוא קביעת תקנות מפורטות יותר לקבלת רישיון מלא וקבוע. התקנות אמורות להיות קשורות להיבטים בטיחותיים, הכשרת המטפלות וכדומה. מדובר במשימה לא פשוטה ובה צריך לאזן בין דרישות שלא יהיו דרקוניות מדי, מה שעלול להביא לסגירת המעונות או להתייקרותם, ושעדיין יכללו רף ראוי לשהייה של הפעוטות.
40 מיליון שקל יספיקו?
האם התקציב שניתן במסגרת החוק - 40 מיליון שקל בשנה - בכלל מספיק כדי לפקח על כלל הגנים הפרטיים, שהיקפם מוערך באלפים אם לא יותר מכך? גם במשרד העבודה והרווחה מודים שלא ניתן כעת לדעת אם הסכום שהוקצב יספיק, אלא רק לאחר שהפיקוח ייצא לדרך.
"טרם פורסמה טיוטה של התקנות להערות. יתרה מכך, חשוב לציין שבשל פגרת הבחירות, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לא התכנסה מאז ינואר 2019. המשמעות היא, שעל אף שחלפו מעל שבע שנים מהחלטת הממשלה ולמרות חקיקת החוק, אין עדיין תשתית לפיקוח מלא על מעונות היום לפעוטות", אומרת עו"ד עינת פישר-לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, והיא מוסיפה כי "יש לצפות שהמשרד יפעל להשלים את המלאכה בהקדם האפשרי, ושהוועדה תתכנס לטיפול דחוף בנושא, גם במהלך פגרת הבחירות הממושכת".
במשרד העבודה והרווחה אומרים שהנושא מטופל במלוא המרץ: "הצוות מתכנס פעמיים בשבוע. נהיה ערוכים במועד שנקבע לנו לפי החוק", אומר אמיר מדינה, ראש האגף למעונות יום במשרד. עם זאת, הוא מדגיש שפיזור הכנסת וכהונה של ממשלת מעבר לא מסייע להתקדמות התהליך: "כל צעד שאנחנו עושים חייב להתבצע עם ייעוץ משפטי צמוד, כי לפי החוק אסור לקדם מדיניות בתקופה של ממשלת מעבר. ובכל זאת, הצלחנו כבר לגבש מתווה ראשוני, ונהיה ערוכים. מה שחשוב גם זה שנדע לאיזו ועדה בכנסת אנחנו אמורים בכלל להגיע עם התקנות כדי לאשר אותן".
מדינה מעריך שלמרות כל המהמורות, בספטמבר 2020 הפיקוח המלא ייצא לדרך.
נדבך נוסף לשיפור ביטחון הפעוטות בגנים הוא חוק המצלמות, שאושר אשתקד. לפי החוק, יחויבו מעונות היום (פרטיים וציבוריים) להתקין מצלמות בתוך הגנים. הצילומים ישמשו בעיקר במקרים חריגים של חקירה פלילית, אולם יש בהם כוח הרתעתי להתנהגות לא הולמת כלפי הילדים. אכיפת החוק תחל בספטמבר 2020. "בכוונתנו לפעול לכך שהמצלמות יותקנו עוד במהלך שנת הלימודים הקרובה. אנחנו מתכננים מנגנון תמרוץ, שיכלול השתתפות בחלק מהעלות לגנים שיתקינו את המצלמות ראשונים", אומר מדינה.