עמותה ישראלית תייעץ לאו"ם על שילוב אנשים עם מוגבלות
עמותת "בית הגלגלים", ששינתה את חייהם של מאות אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, זוכה לכבוד בינלאומי יוצא דופן: מעמד של יועץ מיוחד לאו"ם בנושא שילוב צעירים בעלי מוגבלויות בחברה. "הוקרה מרגשת לעבודתנו"
גאווה ישראלית: הוועדה החברתית־כלכלית של האו"ם (ECOSOC) בחרה בעמותת "בית הגלגלים" לשמש כיועץ מיוחד לאו"ם בנושא שילוב חברתי של צעירים עם מוגבלות. העמותה, שהחלה לפעול ב־1979, מקיימת פעילויות למאות בעלי מוגבלות פיזית, תוך מתן דגש על פיתוח היכולות החברתיות הנחוצות לשילובם בקהילה.
לעמותה שישה מרכזים מותאמים לנכים ברחבי הארץ - בירושלים, באר־שבע, הרצליה, ואדי ערה, קיבוץ אורים ומושב בוסתן הגליל. היא מפעילה בעזרת כ־500 מדריכים מתנדבים בין היתר פעילות נופשונים, חוגים וסדנאות, פעילות קבוצתית ופרטנית לבוגרים, תוכנית מנהיגות והקניית כישורי חיים, קייטנות במהלך חודשי הקיץ, מסגרת יומית שיקומית לבוגרים צעירים ומיזם הסברה להעלאת המודעות לאנשים עם מוגבלות, קידום תעסוקה ושילוב בקהילה. כשליש מתקציב העמותה מגיע ממקורות ממשלתיים והיתר מתרומות.
אוהד יפרח (42) הוא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של העמותה ב־40 שנות פעילותה. בילדותו לקה בשיתוק מוחין, דבר שהוביל לליקוי בדיבור ולשיתוק בשלוש גפיים, שבעקבותיו הוא מרותק לכיסא גלגלים. הוא היה חניך ב"בית הגלגלים" בין הגילים 8 ו־21 ואז הפך למדריך בעמותה. כיום הוא כבר עשרים שנה בהיי־טק, נשוי ואב לשניים, גר במושב כפר מעש, מכהן כראש צוות בדיקות בחברת גט ומנהל עובדים.
אוהד מוסיף כי גם לאחר שבגר "בית הגלגלים" המשיך לסייע לו. "הגעתי להיי־טק לאחר שנתיים של לימודי תכנות ושנתיים נוספות של חיפושי עבודה מאוד מייגעים וקדחתניים. זו הייתה תקופת בועת ההיי־טק, שכל אחד מוצא עבודה ורק אני לא, וברור שזה בגלל הנכות ובגלל הסטריאוטיפים, אבל פשוט לא ויתרתי, הלכתי לעוד ועוד ראיונות. באחת השבתות האחרונות, כשהייתי חניך בבית הגלגלים, הצטרף אביעזר גרואר שהיה יו"ר העמותה, עבר חניך־חניך ושאל מה הוא עושה.
"סיפרתי שסיימתי לימודים בהצטיינות ואני כבר שנתיים בראיונות - מחפש עבודה ולא מוצא. הוא פנה לחברים שלו, יוצאי יחידה 8200, שהקימו את 'נייס מערכות', ואמר להם - אני לוקח ערבות על הבחור הזה, תנו לו הזדמנות. אני לא אשכח את הטלפון שהודיעו לי שהתקבלתי. השתלבתי מאוד מהר, ואחרי חודש וחצי בתפקיד פנו אליי וביקשו שאביא עוד נכה".
סבאא סלאמה, בת 18 וחצי מיפו, היא חניכה בבית הגלגלים מאז גיל 11. היא לוקה בשיתוק מוחין ומתניידת בעזרת כיסא ממונע. "בית הגלגלים נותן לך מקום עם חברה, מה שחסר בדרך כלל לאדם עם מוגבלות, שמרגיש שונה בכל מקום שהוא מגיע אליו. בבית הגלגלים אין את התחושה הזאת. לפני שבוע אמא שלי נפטרה והמדריכים שלי בבית הגלגלים היו הראשונים שהתקשרתי אליהם. הם היו איתי בכל הימים מאז, לא עזבו אותי לרגע".
כיום סבאא עושה שירות לאומי במשרד הבריאות. "הרבה פעמים מופנים כלפיי מבטים של אנשים", היא מספרת על התגובות ברחוב. "מסתכלים עליי כאילו נפלתי מהשמיים. לא מבינים מה זה בן אדם עם מוגבלות, לא רגישים. לדוגמה, אם אני רוצה לחצות את הכביש לפעמים מכוניות לא עוצרות לי. אני פשוט רוצה שיבינו מסביבנו מה החשיבות של בית הגלגלים וכמה זה עוזר שמקומות כאלה ממשיכים להתקיים", היא מסכמת.
מנכ"ל בית הגלגלים, יונתן קרני, אמר: "כמה סמלי שבשנה שבה בית הגלגלים מציין 40, הארגון מקבל את המעמד היוקרתי כיועץ מיוחד לאו"ם. מה שהחל לפני ארבעה עשורים כיוזמה של אישה אחת מיוחדת, מרים שוורץ ז"ל, הפך למתודת עבודה מקצועית ייחודית, אשר היום מקבלת הכרה בינלאומית. המינוי למעמד הוא גם תעודת הוקרה מרגשת לעבודה ולמסירות הצוות המקצועי, אלפי מתנדבי וחניכי בית הגלגלים לאורך השנים ולשותפים הרבים לעשייה".
שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, בירך על ההחלטה ואמר כי "בית הגלגלים הוא דוגמא נוספת לפניה היפות של מדינת ישראל. פעילות הארגון למען אנשים עם מוגבלות הינה מבורכת ואני בטוח שתסייע גם לעבודת גופי האו"ם השונים. קבלת הארגון כגוף מייעץ לאו"ם היא הישג וגאווה ישראליים".
לפנייה לכתב/ת 
