5 מיליארד שקל במחלוקת: על מה משלמים ההורים לבתי הספר
הפשרה שלפיה ההורים ישלמו 24 שקל פחות בשנה על ילד בבית הספר לא באמת פותרת את הוויכוח: האם צריך לבטל לגמרי את התשלומים, או שהם הדרך היחידה להבטיח חינוך איכותי. ניתוח
הוויכוח בנושא תשלומי ההורים למערכת החינוך מתחדש כמעט מדי שנה לקראת פתיחת שנת הלימודים. השבוע הוא עלה שוב לכותרות בעקבות דיון בוועדת החינוך של הכנסת לאישור התשלומים לקראת פתיחת השנה בעוד פחות מחודשיים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מחאה נגד תשלומי ההורים לבתי הספר: "שלמו רק 49 שקלים"
מנהלי בתי הספר דורשים תוספת שכר על עבודתם בקיץ
ההורים יחכו: נדחתה ההצבעה על תשלומים לטיולים ולהצגות
במפלגות כחול לבן וישראל ביתנו אמנם הודיעו כי הם מתכוונים לטרפד את רוב תשלומי ההורים לשנה הבאה, אלא שביטול כזה היה יוצר חור של מעל מיליארד שקל בתקציב משרד החינוך בתקופה של ממשלת מעבר שגם ככה מוגבלת בפעילויותיה, בשילוב קיצוצים שנדרשים בעקבות הגירעון הגדול שנוצר בתקציב המדינה. בסופו של דבר הושגה פשרה בדמות הנחה סמלית של פחות מ-24 שקל בשנה בממוצע לילד, והבטחה למתווה חדש שיביא להפחתה בתשלומים בשנים הקרובות.אלא שלאור מבנה התשלומים הסבוך, לא בטוח שאכן יראו ההורים הוזלה משמעותית בקרוב.
אז למה בעצם צריכים ההורים לשלם למערכת החינוך, שמבוססת על "חוק חינוך חובה חינם", והאם יש דרך אחרת?
"זינוק של כ-18% בתוך ארבע שנים"
היקף תשלומי ההורים למערכת החינוך מוערך ב-5 מיליארד שקל בשנה. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שהיקף התשלומים עמד בשנת 2016 על 4.6 מיליארד שקל, זינוק של כ-18% בתוך ארבע שנים.
מדובר בעלייה חדה יותר מאשר שיעור הגידול באוכלוסייה, כך שיש למעשה עלייה ריאלית בהיקף תשלומי ההורים לבתי הספר. סך תקציב החינוך הוא כ-60 מיליארד שקל, כלומר תשלומי ההורים מהווים תוספת של כ-8% לסכום.
יש כמה סוגים של תשלומי הורים: הראשון הוא תשלומי חובה ורשות עבור ביטוח וסל תרבות. בנוסף יש תשלומי תל"ן (תוכניות לימוד נוספות) לתגבור והעשרה, וכן תשלומים עבור רכישת שירותים כגון חוגים ותלבושת אחידה. משרד החינוך קובע מדי שנה את הרף המקסימלי לגביית התשלומים שרשאים בתי הספר לגבות מההורים, כשבחינוך היסודי הוא עומד על פחות מאלף שקל בשנה, ובתיכונים הוא מגיע לכ-3,000 שקל.
אלא שבזאת לא מסתכם העניין: בשנת 2012 נערכה ביקורת של מבקר המדינה שמצא כי בפועל היקף התשלומים של ההורים חורג פעמים רבות מהרף המותר. בעקבות זאת, מ-2014 נקבעו כללים חדשים שמאפשרים לחלק מבתי הספר לגבות תשלומי הורים מוגברים, מעבר לתשלום הרגיל. תשלומים אלה נגבים, בין היתר, עבור תוכניות לימודים נוספות במוסדות ייחודיים או תורניים ועבור מקצועות לימוד ברמה מוגברת. כללים אלה מאפשרים לגבות עד 4,000 שקל נוספים לשנה, כך שבשורה התחתונה עשוי התשלום של ההורים להאמיר עד ל-7,000 שקל בשנה. נתונים אלה לא כוללים שירותים נלווים נוספים כגון הסעות.
מרחיבים את הפערים בחברה?
ומה קורה בפועל? מנתוני מרכז המחקר של הכנסת עולה כי ברוב המקרים הסכומים לא מגיעים לרף המקסימלי האפשרי. נכון לשנת הלימודים הקודמת (2017-2018), כ-78% בתי ספר גבו תשלום שנתי מההורים של פחות מ-2,000 שקל, 16% גבו 2,000-5,000 שקל, ובכ-6% בלבד מבתי הספר נגבה תשלום שנתי של מעל ל-5,000 שקל. התשלומים הגבוהים בולטים במגזר הדתי, שם בכ-36% מהמוסדות נגבו יותר מ-2,000 שקל בשנה, לעומת 19% בחינוך הממלכתי ו-9% בלבד בחינוך הערבי.
תשלומי ההורים הם למעשה ניסיון למנוע זליגה למערכת החינוך הפרטית, דבר שיגדיל פערים בחברה. ומנגד הבנה שלא ניתן לקיים מערכת חינוך הומוגנית שתעניק את אותם שירותים לכלל האוכלוסייה. ועדיין, סוגיית תשלומי ההורים במערכת החינוך מצויה במחלוקת: המתנגדים טוענים כי הם רק מרחיבים את הפערים בחברה, וכי ממילא תקציב החינוך הוא גבוה, ועל המדינה לשאת בתשלום עבור השירותים. מנגד, התומכים בתשלומים טוענים שהגבלתם פוגעת בזכות של הורים להעניק חינוך איכותי. "הדיון בשאלה אם לבטל או לא את תשלומי ההורים לבתי הספר הוא דיון בסימפטום ולא בבעיה עצמה", אומר אברהם תומר מייסד שותף של ארגון "הורים למען בחירה בחינוך", וחוקר מדיניות חינוך בפורום קהלת.
לדבריו, גם אם יטילו על המדינה לשאת בעלויות שהיום ההורים משלמים, מיד יצוצו עלויות חדשות לעוד פעילויות העשרה שההורים ירצו לממן. "הבעיה האמיתית היא הריכוזיות בתקציב החינוך. אין למנהלי בית הספר כמעט שום גמישות בניהול התקציב, והם מקבלים כספים לפי שעות לימוד, כך שהרוב הגדול של הכסף מנותב מראש", אומר תומר. לדבריו, אם למנהלים תינתן גמישות בניהול התקציב, יוכלו בתי הספר לממן בעצמם את תוכניות ההעשרה השונות, וזה ייתר את התשלום של ההורים.
מהיכן יגיעו המיליארדים למימון התוכנית? לדברי תומר, "לא חסרים כספים במשרד החינוך. הרבה פעמים הכסף נתקע בצנרת, ולא מנוהל באופן יעיל. אם הניהול יתבצע מלמטה, דרך בתי הספר עצמם, הם יוכלו להחליט היכן בדיוק להשקיע או איזה אופי ייחודי הם רוצים שיהיה לבית הספר". האם למנהלי בית הספר יש יכולת לנהל תקציב גדול? "זו שאלה של ביצה ותרנגולת. היום לא דורשים מהם את היכולות האלה. הם לא נדרשים לכישורים בניהול תקציב גדול, אם הדרישות יהיו אחרות מהמנהלים, המצב יוכל להשתנות", ציין תומר.
לפנייה לכתב/ת 
