בעקבות הפסיקה לחייב הורים לחסן בנם: למה טטנוס כל-כך מסוכן?
בהחלטה תקדימית חייב בית המשפט לענייני משפחה בחדרה זוג הורים לחסן את בנם הפעוט בחיסון אנטי טטנוס לאחר שסירבו. מה הסכנה בחיידק, האם ניתן לחייב הורים לחסן בישראל, ומה קורה בעולם?
"מדובר בהחלטה אמיצה וחדשנית של בית המשפט בסוגיה טעונה ושנויה במחלוקת", אומר עו"ד נעם יהל, מומחה למשפט רפואי, "על פי החוק, על ההורה החובה לדאוג לצורכי הקטין ובכלל זה בריאותו. התערבות בית המשפט נדרשת כאשר קיים חשש כי הורים מפרים את חובתם. הסוגיה שנדונה בפסק הדין היא האם סירוב לקבל טיפול רפואי מסויים, ובמקרה הזה חיסון, מהווה הפרה של החובה לנהוג לטובת הקטין ולצרכיו".
"אין חובה בחוק לחסן את הילדים", מוסיף עו"ד יהל, "מהצטברות פסיקת בית המשפט ניתן ללמוד כי ההתערבות בשיקול הדעת של ההורים בעניינים רפואיים מצומצמת. בתי המשפט נוטים, באופן כללי, לאפשר להורים לממש את זכותם להחליט על טובת ילדיהם, אלא אם המדובר בטיפול הדרוש, בהתאם להמלצה רפואית חד משמעית, להצלת חיי הקטין".
קיראו עוד
ביהמ"ש קבע: בן 3 יחוסן - למרות התנגדות אמו
נדיר: בן 30 מאושפז במצב קשה לאחר שנדקר ממסמר
18% מהנדבקים בחיידק - בסכנת תמותה
המדובר באחד החיידקים האלימים ביותר הידועים לאדם: אתם לא שומעים עליו הרבה, בעיקר בזכות החיסון שמונע הדבקה ומציל חיים. חיידק הטטנוס, או בשמו המלא קלוסטרידים טטני, הוא אחד העמידים שיש. הוא מצליח לשרוד בפני חום ויובש, ואפילו עמיד בהרתחה.
חיידק הטטנוס נפוץ ביותר בטבע ונמצא בקרקע, באבק הבית, במעי בעלי החיים והפרשותיהם ובצואת בני האדם. החיידק מדביק דרך פצע עמוק בעור, לרוב מדקירה או חתך הגורמים לדימום או בשל כוויה או מנשיכת בעלי חיים.
החיידק מפריש רעלן הגורם למחלה קשה המתבטאת בהתכווצויות שרירים, עד כדי נעילת לסתות, חנק ושיתוק שרירי הנשימה. אלו שנדבקו בחיידק, נמצאים בסיכון תמותה של 18% גם אם יקבלו טיפול בבית חולים. ללא טיפול, הסיכון לתמותה מגיע ל-100 אחוזים.
בעבר הייתה המחלה שכיחה יחסית בישראל, כאשר בתחילת שנות ה-50 נרשמו כ-100 חולים בשנה. בשנת 1955 הוחל לראשונה מתן החיסון נגד טטנוס לכלל התינוקות בישראל, ומאז נרשמה ירידה חדה במספר החולים.
משנת 2001 דווח רק על שני מקרי הדבקה בלבד. טטנוס של יילודים, שנחשבה למחלה קשה ביותר בתחילת שנות החמישים ופגעה בכחמישים תינוקות בשנה, נעלמה לחלוטין בשנת 1990 בזכות החיסון.
החיסון נגד טטנוס ניתן בשנה הראשונה לחיי התינוק – בגיל חודשיים, 4 חודשים, חצי שנה ושנה. בכיתה ב', בכיתה ח' ובעת הגיוס לצה"ל. בנוסף ניתן החיסון למטיילים בחו"ל, לנשים בהריון ולכל מי שנדקר מחפץ כלשהו שגרם לדימום.
תוקפו של החיסון כ-5 עד 10 שנים, ועל פי ההנחיות האחרונות, יש לתת את החיסון בכל מקרה של חתך או דקירה מדממת למי שלא חוסן בחמש השנים האחרונות או למי שאינו זוכר אם חוסן.
את החיסון יש לתת תוך 48 שעות מרגע הפציעה, הדקירה, החבלה או הכוויה. במקרה כזה, אין כל צורך במרשם רופא, וכל אחות קופת חולים מורשית להזריק את חיסון האנטי טטנוס לכל מטופל. החיסון לרוב נמצא בתרכיב משולב הנקרא DT, המגן גם בפני החיידק האלים דיפתריה.
על פי תקנות משרד הבריאות, ניתן לחייב אזרחים להתחסן בכל מקרה של מחלה מדבקת, או מחלה העלולה לסכן את חיי האדם שנחשף לה או שנדבק. בסמכותו של משרד הבריאות גם למנוע כניסת ילדים לא מחוסנים למוסדות חינוך בתנאים מסוימים.
ומה קורה בעולם?
מספר מדינות, ובהן גרמניה, כבר החלו להצטרף במאבק במתנגדי החיסונים. הצעת חוק חדשה שצפויה להתקבל בקרוב, תהפוך את אי ההתחסנות, בינתיים נגד חצבת, אל מחוץ לחוק. זאת בשל מגפת החצבת שממשיכה להתפשט ברחבי העולם, ובעיקר בארה"ב, אירופה וגם בישראל.
על פי הצעת החוק, קבוצות בסיכון הדבקה בחצבת, ובהם מורים, מרצים, אנשי צוות רפואי, פעוטות וילדים יהיו מחויבים להתחסן. אלה שלא יחוסנו ייקנסו בסכום של עד 2,800 דולרים.
בנוסף, הורים יחוייבו להציג אישור כי ילדיהם חוסנו נגד חצבת, אחרת לא יורשו להיכנס לגנים ולבתי הספר. מדינות נוספות השיתו חובת חיסון לקראת כניסה למוסדות חינוך, ובהן צרפת ואיטליה שאף הודיעה כי תקנוס הורים שישלחו ילד לא מחוסן לבית הספר.
צפו בשיחה עם יוזמי מחוסגן:
לפנייה לכתב/ת 
