בית המשפט לאפי נוה: אין חשד לאכיפה בררנית כלפיך
יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר ניסה למנוע את המשפט על הברחת בת זוגו בנתב"ג בטענה שמעולם לא הורשעו ישראלים במקרים דומים. השופטת עינת רון דחתה את בקשתו לחומרי חקירה - ומשפטו ייפתח בכל מקרה
פרסום ראשון: בית משפט השלום בראשון לציון דחה היום (חמישי) את בקשתו המקדמית של אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר הנאשם בהברחת בת הזוג בנתב"ג, לקבל חומרי חקירה ממקרים דומים בתיק של מקרים דומים לשלו, וקבע שלא הוכחה תשתית ראייתית לביסוס חשד לאכיפה בררנית.
נוה טען בדיון הראשוני בתיק כי הפרקליטות הגישה נגדו ונגד בת הזוג שלו כתב אישום באופן סלקטיבי, וכי לא היו מקרים דומים שבהם הורשעו אזרחים ישראלים. נשיאת בית המשפט, השופטת עינת רון, דחתה את הטענה היום וקבעה כי למרות טענותיו המשפט ייפתח. "אינני סבורה כי ההגנה ביססה תשתית ראייתית ראשונית לטענת אכיפה ברננית" כתבה השופטת וציינה כי הביקורת השיפוטית על התביעה במקרים כאלו תהיה רק במקרים חריגים של חוסר סבירות, דבר שלא מתרחש כאן.
סנגורו של נוה, בועז בן צור, מסר כי "ההחלטה מתייחסת אך ורק לקבלת חומר שמוחזק על ידי הפרקליטות שהיא סירבה למוסרו על ההחלטה זו נגיש ככל הנראה עתירה לבג"ץ".
בדיון קודם טען בן צור כי "בפרקליטות לקחו את כל המקרים שאי פעם היו כולל מבריחים ומנועי כניסה, והראו לנו אותם בשימוע. החוק נועד למנוע כניסה ממי שלא זכאי להיכנס למדינה, והנאשמים במקרה הזה היו זכאים להיכנס - וזה הבדל תהומי. אין דמיון בין המקרים שהפרקליטות החליטו לסווג לבין המקרים שלנו. המציאו מושג חדש - 'עבריינות מעבר'". בן צור דרש שיועברו אליו כתבי אישום דומים, אך הפרקליטות טענה מנגד כי האכיפה בעניין הנאשמים תואמת את מדיניות האכיפה ומתחייבת ממנה.
כתב האישום: נוה נצמד לגבם של אחרים כדי לעבור את השער
בדצמבר 2018 הוגש כתב האישום נגד נוה ובת הזוג שלו שייחס לו, יציאה וכניסה שלא כחוק דרך מעברי הגבול מישראל ולישראל וקבלת דבר במרמה יחד. לפי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז, ביקשו השניים להסתיר את שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים שבו מצוי נוה עם אשתו.
מכתב האישום עלה כי נוה ובת לווייתו תיאמו מראש לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת הנאשמת את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי, באופן שתשוקף רק שהיית הנאשם, כביכול ללא הנאשמת, מחוץ לארץ.
הנאשמים הגיעו בשתי הזדמנויות שונות, בעת יציאתם מישראל ובעת חזרתם לישראל, בסוף חודש ספטמבר ובתחילת חודש אוקטובר, בתכנון מראש, לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות בנתב"ג, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו כרטיס מעבר.
הנאשמת, שלא הזדהתה בשום שלב, עברה את שערי המעבר באמצעות הגייט פאס שהונפק עבור נוה, והשניים עברו את שערי המעבר תוך יצירת מצג כוזב שלפיו שניהם הזדהו בפני העמדה, שכביכול הנפיקה עבור שניהם גייט פאס ותוך שהנאשם נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הנחת גייט פאס.
עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרת הנאשמים לישראל, בקרית גבול ששהתה בסמוך לשערי המעבר הבחינה בהתנהלותם, ניגשה אליהם ותשאלה אותם. במהלך התשאול היתמם הנאשם, הציג בפני הבקרית מצג כוזב לפיו אינם יודעים במה מדובר, ותחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת משטרה.
לפנייה לכתב/ת 
