מחאת יבואני האבוקדו: לא רק למען הצרכן

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

בגלל השרב: האבוקדו נפגע, חשש ממחסור

ההתייקרות נמשכת: מחירי הדירות עלו ב-0.5% במרץ-אפריל; מדד המחירים לצרכן זינק במאי ב-0.7%

רק בישראל: 5 מיליארד שקל מס על חקלאות

אבוקדו הוא פרי עונתי: עונתו מסתיימת במאי ומתחדשת מאמצע אוגוסט. גם פרי ההדר נמצא רק בחורף ואין להשיגו בשווקים הקיץ, אך למרות מחירו הנמוך וערכיו התזונתיים, יבואני הפירות לא נאבקים בגינו "למען הציבור" כי כנראה אינם צופים להרוויח מהיבוא שלו. אז מאחורי המאבק, המנצל את מחירו הגבוה של האבוקדו, כ-25 שקל לק"ג בממוצע, נמצא אינטרס כלכלי. בסוף השבוע פירסמה מועצת הצמחים מודעה על עמוד שלם כמענה לטענות היבואנים תחת הכותרת "אומרים לכם שלא יהיה אבוקדו? אל תאכלו את זה. האמת: לא צפוי מחסור באבוקדו העונה מתחילת החודש הקרוב".

מחאת יבואני האבוקדו: לא רק למען הצרכן(צילום: איתמר אייכנר)

אבוקדו ותמר הם שני הגידולים הרווחיים למגדלים בארץ. כ-70% מהם מופנים ליצוא. ואלה לא חקלאים שעומדים לפני קריסה. מאז שהאבוקדו הוכר כסופר פוד זינק הביקוש לפרי, וההיצע אינו מספק את כל הביקושים. לכן המחירים באירופה קפצו ב-30%-40% בחמש השנים האחרונות. בשיא קיבל היצואן הישראלי 3,500 יורו לטון. בשנה שעברה היה מחירו כ-2,500 יורו לטון. ברשת טסקו הבריטית נמכר אתמול אבוקדו גדול ב-1.75 ליש"ט (כשמונה שקלים) ליחידה. הרווחיות בענף הביאה לשתילה מואצת של אבוקדו, 10,000 דונם בשנה.

במשרד החקלאות השיבו על השאלה "למה לא לפתוח את יבוא האבוקדו" בפשטות: המשרד מתנה יבוא בשמירה על הגידולים החקלאיים בארץ עקב חשש ממזיקים שיגיעו עם הפרי (בגלל רגישותו, האבוקדו לא מרוסס). מגדל האבוקדו בארץ מקבל כשישה - שבעה שקלים לק"ג. המחיר לצרכן תלוי ברשתות השיווק, הקובעות את המחיר הסופי לצרכן.

קפצתי בסוף השבוע לשוק בעירי כדי לעמוד מקרוב על המחסור. אחרי שרכשתי אבוקדו גדול בשמונה שקלים הילד שאיתי רצה גלידה. הגביע הכי קטן בסניף "גלידה גולדה" עלה 16 שקל, וארטיק בקיוסק ליד עלה 12 שקל. היה תור בגלידה, ולא נשמעה כל מחאה. תאמינו לי, הרבה יותר קשה לגדל אבוקדו, פרי רגיש לקור ולחום המניב רק אחרי שש שנים.