מהומה בדיון על האפליה כלפי הקהילה האתיופית: "תתביישו"
הכנסת קיימה דיון פגרה מיוחד תחת הכותרת "הכישלון הלאומי המתמשך בקליטת יהודי אתיופיה". השר גלנט נאם - ואחת מבנות הקהילה האתיופית התפרצה: "זו בושה". ח"כ תמנו-שטה: "140 אלף מדוכאים - ואיש לא עושה דבר". ח"כ יברקן: "כנראה שילד שחור מיותר במדינה לבנה"
מליאת הכנסת קיימה היום (ב') דיון פגרה מיוחד בנושא "הכישלון הלאומי המתמשך בקליטת יהודי אתיופיה". במהלך נאומו של שר העלייה והקליטה יואב גלנט, התפרצה אחת מבנות הקהילה האתיופית - וצעקה: "תתביישו. זו בושה". היא הוצאה מהאולם.
ח"כ פנינה תמנו שטה (כחול לבן) נשאה דברים גם היא במליאה ופנתה לבני המשפחות של סלומון טקה, יהודה ביאדגה ויוסף סלמסה שנכחו במליאה ופרצו בבכי במהלך דבריה: "אני רוצה להשתתף בצערכם ולהגיד שלבי איתכם. השבועיים האחרונים היו קשים ואני מתארת לעצמי שגם שלכם.
"יש פי שבעה התאבדויות בקהילה, ואף אחד לא בודק את זה. קהילה של 140 אלף מדוכאים - ואיש לא עושה דבר. אין משפחה אחת שלא נפתח לאחד מבניה תיק במשטרה. הילדים האלה נושאים על גבם תיקים שמעכבים אותם לכל החיים. הם לא מתקבלים לעבודה וכך נוצר משבר משפחתי שלם. אני דורשת מראש הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לטענות של הקהילה, ואם זה לא מצריך ועדת חקירה ממלכתית - אני לא יודעת מה כן".
ח"כ יברקן: "המדינה החליטה להשפיל את הקהילה האתיופית"
ח"כ גדי יברקן (כחול לבן) נאם גם הוא במליאה: "צר לי שיש פה רק שני חברי כנסת מהליכוד. בגין מתהפך בקברו כשהוא רואה מה קורה עם הקהילה הזאת. לאחר העלייה שלנו, המדינה החליטה להשפיל את הקהילה וקבעה שיש ספק ביהדותנו. אולי אתם צודקים: אתם יהודים ואנחנו מישראל. הספק הוא לא עלינו, ואם יש ספק - כדאי שתבדקו את עצמכם; איך אתם יהודים".
ח"כ יברקן הוסיף: "המדינה החליטה לשפוך את תרומות הדם שלנו כי היא החליטה שכולנו חולי איידס. לפני כעשור חשפה העיתונאית גל גבאי כי המדינה מדללת את דמן של נשות הקהילה כדי שלא יביאו ילדים לעולם. כנראה שילד שחור הוא מיותר במדינה הלבנה.
"מפכ"ל המשטרה אמר ש'טבעי שיחשדו באתיופים' כי הם שחורים, וההוכחה לכך היא שבכלא אופק 40 אחוזים מהכלואים הם שחורים. הזעם שהתפרץ לפני שבועיים הגיע בעקבות כאב שהצטבר במשך שנים. יברקן דרש להקים ועדת חקירה בנוגע למחלקה לחקירות שוטרים: "מח"ש מכפיש את שמה של המדינה". הוא הוסיף: "אנחנו אוהבים את הארץ הזו ונמשיך לשרת את המדינה ללא תנאי".
ח"כ טיבי: "יודע מה חבריי האתיופים מרגישים"
ח"כ עיסוואי פריג' (מרצ) עלה לדוכן הנואמים ואמר: "אנחנו חוזרים לבית הזה בגלל הגזענות נגד העדה האתיופית. אני, כישראלי בן ערבי מוסלמי, קצת מרגיש מוזר לשבת מול אחיי האתיופים, שחלקם שומעים אותנו, ולהתחיל להסביר דברים שאני כערבי חוויתי וחווה אותם, וצר לי מאוד להגיד - אמשיך לחוות".
פריג' הוסיף: "דו"ח הגזענות שהתפרסם קבע ששתי האוכלוסיות שכלפיהן מתבטאת גזענות הן ערבים ואתיופים. כל ילד יהודי לאומי מתוקצב ב-49 אלף שקלים. ערבים מתוקצב ב-24 אלף שקלים. הכול מתחיל בחינוך. עושים הון פוליטי מגזענות, אבל משמרים את המצב הקיים כדי שיהיה את מי להשניא. זו צביעות. לא יעזור לכם. לא תצליחו להעלים את הערבים והאתיופים".
ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) השווה בנאומו בין הגזענות המופנית כלפי הקהילה האתיופית לבין הגזענות המופנית כלפי ערביי ישראל: "בכל פעם שאני רואה כותרת נגד גזענות בעיתון, אני יודע שלא מדובר בגזענות נגד ערבים, כי בדרך כלל יש הסבר לגזענות נגד ערבים: שיקולי ביטחון וכדומה. ישראלים הם לא גזענים.
"אבל אז מגיעים האתיופים - ורואים שישראלים הם כן גזענים. אפשר לשאול את הערבי מה זה להיות ערבי בארץ; מה זה לקבל תקציב נמוך; מה זה לגור ביישוב ללא אפשרות להתפתח כמעט; מה זה לחוש את חוקי ועדות הקבלה - שאם זה היה מחוקק בצרפת הייתם מתקוממים - כאשר אנו יודעים שהתאמה תרבותית זה לרוב נגד ערבי, אבל לפעמים היא יכולה להיות מופנית נגד מזרחי או חרדי; מה זה להפלות לרעה ערבי במכרז.
"אני יודע מה חבריי האתיופים מרגישים - במיוחד כשיורים בהם - כי אני בא משם; אני יודע מה זה כשראש עיר בא להפגין מול רופא בעפולה והוא דורש שעפולה תהיה ריקה מערבים. אני יודע מה מרגיש רופא ערבי שמטופל אומר לו שהוא לא רוצה שיטפל בו. לביטויי הגזענות בחברה הישראליץ לרוב יש הסבר או פרשנות שונה מאשר לגזענות המקובלת בעולם. גזענות נגד ערבי כמעט אף פעם לא תופיע בעמוד הראשון בעיתון. כשהאתיופים מפגינים זו מחאה, כשערבים מפגינים זו התפרעות".
לאחר שחרור השוטר היורה: שבעה עצורים בהפגנה סוערת בירושלים
בתוך כך, המשטרה עצרה בצהריים שבעה מפגינים שהביעו מחאה על שחרורו של קצין המשטרה שירה וגרם למותו של סלומון טקה בחיפה לפני כשבועיים. כ-100 בני אדם הפגינו מול הכנסת וקראו "מדינת משטרה", בהם הוריו של סלומון טקה. משם עברו לכיוון בית משפט העליון וחסמו לזמן קצר צומת רחובות סמוך.
מתיעוד ההפגנה נראו השוטרים באזור כשהם מצמידים חלק מהמפגינים שנעצרו לגדרות ברזל ומובילים אותם לניידות. המפגינים צעקו בתגובה: "ביזיון לבית המשפט, ביזיון למח"ש, ביזיון למשטרת ישראל".
מפקד תחנת מוריה, נצ"מ רונן עובדיה, כרז למפגינים כי מדובר בהפגנה לא חוקית ושעליהם להתפנות מהמקום.
היום שוחרר הקצין החשוד בירי בעקבות הסכמת המחלקה לחקירות שוטרים לשחרר אותו לביתו בתנאים מגבילים. השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב אישרה את המהלך. הקצין ומשפחתו שוקלים את צעדיהם ועדיין לא יודעים היכן ישהו בתקופה הקרובה. הקצין היורה עדיין חשוד בהריגה (על פי הסעיף החדש: המתה בקלות דעת). הדיון התקיים בדלתיים פתוחות, אך הצו על פרטי החשוד עדיין בתוקף. באולם נכחו שישה שוטרי יס"מ שהגנו על הקצין.
לפנייה לכתב/ת 
