העימות על הגז: סנקציות אירופיות נגד טורקיה
באירופה החליטו להעניש את אנקרה, אחרי שזו שלחה שתי ספינות קידוח לחופי קפריסין. הסנקציות שהוטלו: קיצוץ בכספי הסיוע וצמצום הדיאלוג. בטורקיה ציינו במקביל שלוש שנים לניסיון ההפיכה הכושל ב-2016, שהרחיק אותה מהמערב. ארדואן: "מערכת ה-S-400 הרוסית - מבצעית ב-2020"
האיחוד האירופי הודיע הלילה (יום ב') כי המדינות החברות בארגון הסכימו להטיל סנקציות פוליטיות וכלכליות על טורקיה, בשל הקידוחים שאנקרה מבצעת סמוך לקפריסין, למרות אזהרותיה החוזרות ונשנות של אירופה, שרואה בהן לא חוקיות.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בהצהרה שהוציאו שרי החוץ האירופים בתום מפגש שערכו בבריסל נכתב כי "לאור פעולות הקידוח הבלתי חוקיות", האיחוד יפסיק את המו"מ עם טורקיה על "הסכם מקיף" בנושא תחבורה אווירית וכי האיחוד קורא לבנק ההשקעות האירופי לבחון מחדש את התנאים שבהם הוא מספק סיוע כלכלי לאנקרה. בנוסף אישרו השרים לקצץ את התמיכה הכספית שיעביר האיחוד לטורקיה בשנה הבאה, והודיעו כי ייבחנו הטלת סנקציות נוספות בהמשך.
במפגש דנו השרים גם בסוגיית איראן, אך החליטו לעת עתה לא לנקוט בפעולה כלשהי נגד הפרות הסכם הגרעין שלה, שאותן הגדירה שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, "לא משמעותיות".
לפני ההודעה הרשמית של האיחוד ציינו גורמים שונים באירופה כי הצעד המרכזי ביותר שיופעל נגד טורקיה יהיה קיצוץ של 145.8 מיליון אירו (164 מיליון דולר) מהכספים שהאירופים אמורים להעביר לידי טורקיה בשנה הבאה.
גילוי מרבצי הגז במזרח הים התיכון גורם למתיחות גדולה בין טורקיה לממשלת קפריסין – ועימה יוון ושאר אירופה. טורקיה, התומכת בחבל הבדלני של צפון קפריסין ("קפריסין הטורקית"), קוראת תיגר על טענת הממשלה הקפריסאית שהמאגרים נמצאים בשטח ששייך לה.
בתחילת מאי ספינת קידוח טורקית ראשונה, "פתיח", התחילה לקדוח ממערב לקפריסין. בחודש שעבר נשלחה לאזור ספינה שנייה, "יאבוז", שתתחיל בקרוב גם היא בחיפושים אחר גז ונפט. בשבוע שעבר עגנה "יאבוז" מול חצי האי קרפסיה בצפון קפריסין, מה שעורר זעם גדול בניקוסיה ובאיחוד האירופי.
טורקיה טוענת שאזורי הקידוח שלה מול חופי קפריסין הם חלק משטח השיפוט שלה, ושל "קפריסין הטורקית". ממשלת קפריסין, שנתמכת על ידי יוון והקהילה הבינלאומית, דוחה את הטענה ואומרת שהקידוח סותר את החוק הבינלאומי.
ההחלטה על הטלת סנקציות אירופיות נגד טורקיה מגיעה בזמן שבמדינה ציינו את יום השנה השלישי לניסיון ההפיכה הכושל נגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. באירועים העקובים מדם נהרגו 251 בני אדם, בנוסף לכ-35 מהקושרים בצבא, ויותר מ-2,000 נפצעו. אלפי אזרחים נשמעו אז לקריאתו של ארדואן להתקומם נגד הקושרים, וכך סיכלו את ההפיכה.
ניסיון ההפיכה הכושל הרחיב במידה רבה את הקרע בין טורקיה למדינות המערב, והיא האשימה אותן בכך שלא נתנו לה סיוע מספק באותה עת. במקביל, היחסים בין ארדואן לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין התחממו בשנים האחרונות, מה שרק מגביר את החשש באירופה ובארה"ב.
טורקיה מסתכנת לא רק בסנקציות אירופיות – אלא גם באמריקניות. בשבוע שעבר החלה לקבל משלוחים ראשונים של מערכת ההגנה האווירית המתקדמת S-400 שרכשה מרוסיה, חרף אזהרותיה של וושינגטון, שסבורה כי אין זה מהלך הולם לבעלת ברית בנאט"ו ומאיימת למנוע בתגובה מאנקרה לרכוש מטוסי F-35, שהיא שותפה בייצורם.
אמש נאם ארדואן אול מול אלפים באנקרה במסגרת האירועים לזכר ההרוגים בניסיון הפיכה, והבטיח להשלים את העסקה עם רוסיה. לדבריו, מערכת הנ"מ תהפוך למבצעית עד אפריל 2020.
ניסיון הפיכה הכושל, יצוין, רק חיזק את מעמדו של ארדואן. מאז הוא "טיהר" את הצבא והממשלה ממתנגדיו. עשרות אלפים נעצרו וכ-150 אלף עובדי ממשלה פוטרו או הושהו מעבודתם, בשל חשד לקשרים עם פתהוללה גולן, איש הדת המוסלמי שבעבר היה בעל ברית של ארדואן אך הפך ליריבו, וכעת מואשם על-ידי טורקיה בתכנון ניסיון ההפיכה. היא הכניסה את ארגונו לרשימת ארגוני הטרור, ודורשת את הסגרתו מארה"ב. המעצרים, אגב, לא נפסקו גם שלוש שנים אחרי. רק השבוע דווח בסוכנות "אנדולו" שכ-110 חשודים בקשרים לגולן הוסגרו לטורקיה מכ-20 מדינות שונות.
לפנייה לכתב/ת 
