זיהום האוויר בישראל מהגבוהים במדינות ה-OECD: כיצד נפחית החשיפה?
המספרים מדאיגים ובלתי ניתנים להכחשה - ישראל נמצאת במיקום גבוה מאוד במדד זיהום האוויר, המוביל לאלפי מקרי מוות בכל שנה כתוצאה מכך. המדובר בתופעה המחייבת מעקב ופעולה בהתאם. כיצד נעשה זאת?
בשיתוף דייסון
מצב זיהום האוויר בישראל אינו מלבב, וזאת בלשון המעטה. על פי דו"ח יוניסף ל-2017, כמות זיהום האוויר באזורים אורבניים בישראל עמדה על 23.5 מיקרוגרם למ"ר – יותר מכפול מהכמות המרבית המותרת על פי ארגון הבריאות העולמי, ובמקום ה-37 מתוך 38 המדינות המפותחות. לצורך השוואה, בשנות ה-90 למשל, הזיהום בישראל עמד על 16 מיקרוגרם למ"ר.
על פי מחקר של ארגון ה-OECD, ב-2015 נרשמו במדינות הללו ה-2,240 מקרי מוות כתוצאה עקיפה של זיהום אוויר - מספר גבוה יותר ממספר ההרוגים בתאונות דרכים ופיגועי טרור גם יחד באותה השנה.
על פי המדידות של הארגון, ישראל נמצאת במקום הרביעי מהסוף בין מדינות הארגון מבחינת כמות חלקיקי האוויר המזהמים באוויר בקוטר 2.5 מיקרומטר ומטה.
במחקר של ארגון הבריאות העולמי מ-2014 בו נמדד זיהום חלקיקים בקוטר של 10 מיקרומטר ב-1,600 ערים ברחבי העולם, נרשמה בישראל רמת הזיהום הגבוהה ביותר בקרב המדינות המערביות, והיא עמדה במקום ה-12 מבין כלל מדינות העולם.
האיום בלתי נראה ולא משפיע באופן מיידי
אחת הבעיות הגדולות של זיהום אוויר היא שלא ניתן לראות אותו ולהרגיש את ההשפעה שלו באופן מיידי. למרות זאת, מדובר באחד האיומים המשמעותיים ביותר על הבריאות שלנו.
זיהום אוויר הוא מצב בו באוויר יש חומרים נוספים שאינם חלק מההרכב הטבעי הרצוי - חומרים כימיים, ביולוגיים או טבעיים, בריכוז שעולה על המדד המוגדר כמדד מסוכן. זיהום האוויר נובע משני מקורות מרכזיים – מעשה ידי אדם, כגון תחבורה, תעשייה, שריפות של חקלאות, ומצד שני גורמים שמקורם בטבע – שריפות טבעיות, סופות אבק וכד'.
נכון ל-2019, ארגון הבריאות העולמי הגדיר את זיהום האוויר כאיום הגדול ביותר על בריאות הציבור. על פי נתוני הארגון, 92% מאוכלוסיית העולם חיה במקומות בהם זיהום האוויר חורג מהמומלץ.
על פי נתוני הארגון, נכון ל-2012 כשבעה מיליון מקרי מוות ברחבי העולם נקשרו להשלכות זיהום האוויר. ההערכות העדכניות כבר עומדות על כ-8.8 מיליון מקרי מוות הנובעים באופן עקיף מזיהום אוויר, בין היתר, בעקבות מחלות לב, שבץ מוחי, מחלות ריאה וסרטן ריאה.
רובנו חווים ומכירים את ההשפעות קצרות הטווח של הזיהום, ברמות חומרה משתנות: כאבי ראש, דלקות ריאות, ברונכיטיס, גרד בגרון, שיעול. הסכנות ארוכות הטווח, לעומת זאת, הן אלו הפחות מוכרות.
זיהום אוויר יכול להשפיע גם בטווח הארוך של מספר שנים, לאורך שנים ועד למשך כל החיים, דרך מחלות נשימתיות, מחלות לב, סרטן, תפקודי כליות וכבד, השפעה על המוח, פגיעה בפוריות אצל שני המינים, ואף דמנציה ואלצהיימר.
האזרחים יכולים למדוד זיהום אוויר?
ד"ר גבריאלה אדלר, המדענית הראשית בחברת BreezoMeter המספקת מידע בזמן אמת וברזולוציה של 500 מטר על איכות האוויר, רמת אבקנים אלרגניים ומידע על שריפות, אומרת כי "בכל הנוגע לאיכות האוויר, חשוב להבין שהיא מאוד דינאמית, משתנה משעה לשעה וממקום למקום, במרחקים קטנים מאוד".
לדבריה , אם נימצא ליד כביש, לעומת פארק מרוחק מהכביש - איכות האוויר לא תהיה זהה. "מדובר בתחושה אינטואיטיבית, אבל כעת היא גם מוכחת מבחינה אמפירית".
על מנת למדוד רמת זיהום אוויר, יש לבצע בדיקות של גזים ושל חלקיקים הנמצאים בריכוזים שונים באוויר. לכל סוג מזהם יש מדד משלו. "הזיהום נמדד על ידי תחנות מדידה ממשלתיות", מספרת ד"ר אדלר, כאשר הבעיה המרכזית, לדבריה, הוא המרחק הרב בין התחנות.
"באוסטרליה יש תחנות במרחק של 1,000 ק"מ אחרת מהשנייה. בנוסף, יש גם עיכוב של מספר שעות בקבלת הנתונים, ולעיתים זה בעייתי משום שהזיהום מאוד דינאמי". עיכובים במדידה שעשויים להיות קריטיים הם שריפה או סופת אבק שלא מדווחת בזמן אמת.
הדרך שלנו, האזרחים, להבין את רמת זיהום האוויר, היא דרך מדד הנקרא 'מדד זיהום אוויר', המקשר בין ריכוז החומרים להשפעה הבריאותית שלהם ומוגדר על ידי כל ממשלה באופן אחר, לרוב על פי דרגת החומרה של המזהם עם הריכוז הכי מסוכן.
הקשר בין השמש לזיהום אוויר
לצד הזיהום האורבני והתעשייתי, ישראל נמצאת באזור של מדבריות, ולכן לא נדיר לראות ולהרגיש סופות אבק המביאות איתן ירידה באיכות האויר. כולנו מזהים את הימים בהם השמיים כתומים ומרגישים קושי בנשימה.
"אחת הדוגמאות לזיהום אוויר בישראל שאנחנו לא רואים או מרגישים, היא אוזון", מספרת ד"ר אדלר. "מדובר בגז שלא נפלט מהתעשייה, אלא נוצר באטמוספירה, בנוכחות של שמש. ישראל ברוכת שמש, ולכן רמות האוזון גבוהות מאוד. לשם השוואה, התקן המומלץ העולמי לחשיפה שמונה שעתית, הוא 100 מק"ג, אבל בישראל הוא עומד על 140 מק"ג, משום שאין לנו הרבה מה לעשות כדי להילחם במצב - אנחנו נמצאים במקום עם שמש".
על פי מחקר שנערך בשיתוף עם מספר רב של אוניברסיטאות וגופים המודדים רמות זיהום בעולם, נמצא כי גוש עציון הוא אחד משלושת המקומות המזוהמים בעולם מבחינת רמת האוזון.
החלטות נכונות לגבי החיים בהתאם לזיהום האוויר
בעקבות הדינאמיות הרבה של זיהום האוויר והשינוי שלו על פני שטחים מאוד קטנים - אם נוכל לדעת את איכות האוויר בסביבה הקרובה לנו בשעות מסוימות, נוכל להפחית את החשיפה של בני המשפחה לזיהום האוויר.
"אם נוכל לדעת שרמת האוזון עולה בצהריים, למשל, ואנחנו מתכננים לצאת לריצה, בה אנחנו נושמים פי 3 אוויר, מומלץ יהיה להימנע מהפעילות באותה השעה, ולהעביר אותה לשעה מתאימה יותר", מסבירה ד"ר אדלר. "אפילו כשיוצאים עם תינוק לפארק - אפשר לבחור את הפארק במיקום הנכון, ולצאת בשעה הנכונה".
היא מוסיפה ואומרת כי "כדי להשלים את התמונה של הזיהום בכל רגע נתון ובכל מיקום, אנחנו משתמשים בטכנולוגיה של איסוף מידע מתחנות מדידה ממשלתיות, מעל 47 אלף חיישנים, ניתוח מגמות תחבורה ונתונים מלוויינים ומודלים של פיזור מזהמים – ומקשרים את כל המידע לזיהום אוויר בזמן אמת דרך Machine Learning", אומרת ד"ר אדלר. "כך נוצר מדד זיהום גלובלי אחיד, שכל אחד יכול להשתמש בו כדי לנקוט בפעולות מונעות".
אחת הדוגמאות לשימוש בנתוני זיהום האוויר החיצוניים לטובת המשתמש האינדיבידואלי, הוא שיתוף הפעולה של BreezoMeter עם חברת דייסון העולמית, המציעה מסנני אוויר לשימוש בתוך הבית.
"כדי שמשתמש הקצה יקבל החלטה האם ומתי להפעיל את המסנן, דייסון משתמשת במידע על איכות האוויר בסביבה החיצונית הקרובה של הבית, ובהתאם הוא יכול להחליט האם כדאי לסגור חלון ולהפעיל את המסנן, ומה האפקטיביות של המסנן", אומרת ד"ר אדלר. "בסופו של דבר, זה מגביר את המודעות, ונותן לכולנו אפשרות לקחת אחריות על עצמנו ועל המשפחה שלנו ולקבל החלטות יותר נכונות בכל רגע נתון".
* כדאי לזכור שאיכות האוויר דינאמית גם בתוך הערים עצמן וגם מבחינת שעות. כך שאם אתם רוצים לקחת החלטות מושכלות על צמצום החשיפה לזיהום אוויר, כדי להיות מעודכן בזמן אמת.
בשיתוף דייסון
לפנייה לכתב/ת 
