רזיאל ז'קונט: "קשה לי להגיד - 'תזרקו אותם'"
הילד כבר מזמן השתחרר מהצבא אבל עדיין גר עם ההורים. נחמד להמשיך לפנק אותו או שהגיע הזמן לרמוז לו להתקדם הלאה? ורדה רזיאל ז'קונט: "כשהייתי פסיכולוגית צעירה היה לי באמת קל להגיד 'תזרקו אותם'. ככל שאני מבינה את החיים, יותר קשה לי לתת את הטיפ הזה"
המזגן, האוכל במקרר, הרכב מתחת לבית. הכול מאוד נוח כשגרים עם ההורים אבל מה המחירים שמשלמים על כך ההורים וגם ה"ילדים", שכבר מזמן הגיעו לגיל שאפשר להתחיל להסתדר לבד?
לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס, אחד מכל שלושה צעירים בני 25-34 מעדיף לגור בבית ההורים. "נוח מאוד לגור בבית עם ההורים, וקשה מאוד בחוץ אז נשארים", אומרת הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז'קונט.
"בבית, ההורים ממנים הרבה מהדברים, נוסעים לחוץ לארץ, הולכים למסעדות, ולפעמים ההורים מתפוצצים. למרות שצריך להעיף את האפרוח מהקן, ההורים היהודים לא יכולים. הפחד הגדול הוא לאבד את הילד או שהילד ילך לאיבוד".
קראו עוד:
"אמא שלי מכורה לטלפון יותר ממני"
6 מסקנות מביקור אצל משפחות בסינגפור
ד"ר שירלי בן שלמה, חוקרת ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ובאוניברסיטת בר אילן, ופסיכותרפיסטית שעוסקת במחקריה, בין השאר, בקשרים הבין דוריים במשפחה הישראלית, מסבירה מה התופעה הזו עושה לנו כחברה: "אם בעבר היו נורמות מאוד ברורות של מתי ילד צריך לעזוב את הבית, ילד או איש בוגר, היום הנורמות האלה היטשטשו.
"במידה רבה יש יותר לגיטימציה חברתית ל'חקירה' ויש זמן למחויבות - לזוגיות, ובהמשך לנישואין וגם לקריירה מקצועית ותחום אקדמי שמעניין אותי. אנחנו רואים שתהליכי החקירה הם מאוד ממושכים, כשבפועל יש צעירים שנמצאים באיזשהו מצב סטטי. הם לא מצליחים להתחייב לכלום כי עושים עבורם את הכול".
לדברי בן שלמה, אפשר לראות כיום ארבעה טיפוסים של צעירים: אלו המתקשים לחקור את העולם ולקבל החלטות, "המשתהים" שחוקרים את העולם אומנם, אך לא מקבלים מחוייבות על כלום ואלו המאופיינים בסגירות מוקדמת - מתחייבים מהר מדי, בלי חקירה. דפוס זה מאוד שכיח בחברות מסורתיות המכתיבות מה צריך לעשות באיזה גיל, או לחילופין אצל אנשים מאוד חרדתיים. קבוצה נוספת היא אלו המגובשים, שחוקרים ובסוף התהליך מגבשים מחוייבות לערכים ולתפקידים חברתיים".
ומה קורה עם אלו שב"אני הפנימי" שלהם עדיין תקועים אי שם בגיל 16?
"פה נכנס החלק של ההורים, כי צריך שניים לטנגו הזה. יש את החלק של הבוגרים הצעירים ויש את החלק של ההורים עצמם. כמו כל תהליכי הגדילה, ההורים צריכים לדעת לווסת בין תלות לבין עצמאות. אם ההורים לא יעשו את החלק שלהם בעניין הזה וישחררו את הילד, בסופו של דבר הוא לא ילמד את הבסיסיות".
רזיאל ז'קונט: "אני חושבת שיש כאן באמת בעיה של ניצול חולשה של ההורים, והרבה פעמים ילדים חוזרים עם החבר או החברה לגור אצל אבא ואמא, והרבה פעמים גם בלית ברירה באים עם הילדים, חוזרים מחו"ל עם הילדים.
"אני חייבת להגיד - כשהייתי פסיכולוגית צעירה היה לי באמת קל להגיד 'תזרקו אותם'. ככל שאני מבינה את החיים, יותר קשה לי לתת את הטיפ הזה".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
ובן שלמה מוסיפה: "אולי בהקשר הזה אפשר לומר, תלוי איך אתה נמצא בבית, אם אתה נמצא בבית לקראת המשימה ההתפתחותית הבאה, אפשר לקבל את זה, אבל אם אתה חי בבית על חשבון ההורים והמשכורת שלך כולה מוקדשת לחיי תענוגות אז זה לוקח אותנו למקום אחר.
"ממחקרים שערכתי, עולה תמיכה מההורים חשובה לשביעות רצון מהחיים בגיל הזה, אבל ככל שהגיל של הצעיר עולה, התמיכה קשורה ליותר מצוקה רגשית של הצעיר. כלומר כשהגיל עולה ומצופה ממני להיות עצמאי, התמיכה עלולה להתפס כמכשול בדרך לעצמאות. התמיכה ההורית חשובה, אך הורים צריכים לדעת לווסת בין תלות לבין עצמאות".
ורדה רזיאל ז'קונט וד"ר שירלי בן שלמה ידברו הערב (ה') על "הקן המתרוקן", במסגרת סדרת מפגשים לקהל הרחב, באוניברסיטת בר-אילן
לפנייה לכתב/ת 
