שרידי מסגד שנבנה לפני כ-1,200 שנה התגלו בנגב
ברשות העתיקות אמרו כי מסגד מתקופה קדומה זו הוא, כמו זה שהתגלה ברהט, הוא ממצא נדיר במזרח התיכון. ככל הנראה המסגד שימש את החקלאים באזור באותה תקופה
בחפירה ארכיאולוגית הנערכות ברהט שבנגב נחשפו בשבועות האחרונים שרידים של אחד מהמסגדים הכפריים - המקומיים הקדומים ביותר הידועים עד כה בעולם. המסגד, בן כ-1,200 שנה (התקופה האסלאמית הקדומה), התגלה בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות יחד עם תושבים בדואים ובני נוער, לקראת הקמת שכונה חדשה בעיר, במימון של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב והחברה המנהלת עמק איילון 2000.
שחר צור וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "מסגד כפרי - מקומי מתקופה קדומה זו, הוא ממצא נדיר במזרח התיכון ובעולם בכלל, ובפרט באזור שמצפון לבאר שבע, שבו לא נתגלה מבנה דומה עד כה. בתקופה זו ידוע על מסגדים גדולים בירושלים ובמכה, אך כאן ישנה עדות לבית תפילה קדום, שנראה כי שימש את החקלאים תושבי האזור. מצאנו שרידי מסגד פתוח לשמיים - מבנה מלבני ולו "מחרב" – גומחת תפילה - הפונה דרומה, לכיוון מכה. מאפיינים אלה, מעידים על שימושו של המבנה לפני מאות רבות של שנים".
בחפירה נחשפו גם בית חווה משלהי התקופה הביזנטית (מאות 7-6 לספירה) ויישוב קטן מראשית התקופה האסלאמית (מאות 8-7 לספירה), שבהם שרידי מבנים שחולקו לחדרי מגורים, חצרות פתוחות, מתקני אחסון ומתחמים ששימשו להכנת אוכל, ובהם טבונים ותנורי אפיה. לדברי מנהלי החפירה, "אתרים אלה היו חלק מהמערך החקלאי שהתקיים בצפון הנגב בתקופות הקדומות. הקרקע התאימה לגידול תבואות, ומי התהום בנחלים משכו לכאן מתיישבים שביקשו לעסוק בחקלאות".
פרופ' גדעון אבני, מומחה לתקופה ברשות העתיקות, הוסיף: "מדובר באחד המסגדים הקדומים ביותר המוכרים מתקופת ראשית הגעת האסלאם לארץ ישראל, לאחר הכיבוש הערבי של שנת 636. מציאתו של מסגד בסמוך ליישוב חקלאי בין באר שבע לאשקלון, מצביעה גם על תהליכי השינויים התרבותיים והדתיים שעברו על הארץ במעבר מהתקופה הביזנטית לתקופה המוסלמית הקדומה. גילויים של היישוב והמסגד שבצידו, תורמים משמעותית ללימוד תולדות הארץ בתקופה סוערת זו. על פי המקורות ההיסטוריים האיסלאמיים, מיד לאחר הכיבוש חילק השלטון המוסלמי החדש נחלות אדמה לפקידיו הבכירים, ובהם לעומר אבן אל עץ - אחד מראשי הצבא הערבי, שכבש את ארץ ישראל וסוריה. המשך החפירות באתר, יענה, אולי, על שאלת ייסוד היישוב והמסגד שבצדו והקשר שלו לכובשים הערביים של ארץ ישראל".
בחפירה השתתפו בדואים תושבי האזור וגם בני נוער מהיישובים באזור, ובהם מיתר, גבעות בר ובית קמה. זאת, כחלק ממיזם ההנחלה אותו מובילה רשות העתיקות בשנים באחרונות, במסגרתו מועסקות קבוצות מאורגנות של בני נוער בתקופת החופש הגדול בחפירות ארכיאולוגיות. כך, הם מרוויחים שכר הוגן, נוגעים בעבר, וגם צוברים חוויות לכל החיים.
רשות העתיקות והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בוחנות בימים אלה כיצד ניתן לשלב את הממצא הייחודי בשכונה החדשה שתבנה בעיר.
לפנייה לכתב/ת 
