הבית שקע – הבעלים יפוצו בכ-450 אלף שקל

סלילת כביש 6 ובנייה בהרחבה של מושב ניצני עוז גרמו נזק לנכס של בני זוג במקום. הפיצוי ישולם על ידי שורת גורמים שנמצאו אחראים למצב שנוצר

עו"ד דוד רייכרט | פסקדיןפורסם: 22.07.19 , 07:46

בית משפט השלום בנתניה קבע לאחרונה כי רשות הניקוז נחלים ושרון אחראית ל-45% מהנזקים שנגרמו לביתם של תושבי המושב ניצני עוז עקב שקיעת הקרקע מסביבו, ובהתאם לכך תשלם להם פיצויים והוצאות של כ-166 אלף שקל. הבעלים יקבלו 288 שקלים נוספים מגורמים אחרים שאחראים למצב - המועצה האזורית לב השרון, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, חברת הביטוח "מנורה מבטחים" והוועד המקומי ניצני עוז – ובסך הכול כ-450 אלף שקל.

בני הזוג עברו להתגורר בבית בקיץ 2009. כארבע שנים לאחר מכן החלה האדמה שמסביבו לשקוע, והם הבחינו כי דופן תעלת הניקוז נמחק. כמה חודשים לאחר מכן נסדקה החומה שהקיפה את הבית, הריצוף בחצר החל להתפרק ונוצרו סדקים גם לאורך החניה.

חוק ונדלן

בניין בן 100 בתל אביב ייצא לפינוי-בינוי

עו"ד יורם פיינברג | פסקדין

בעלי חנות המהווה 5% מהמבנה ניסו למנוע מחברה שמחזיקה ב-95% הנותרים לצאת למהלך. בית המשפט קבע שאין הצדקה לעמדה שלהם

בניין בן 100 בתל אביב ייצא לפינוי-בינוי

בני הזוג פנו לבית המשפט וביקשו להטיל אחריות על חמישה גופים: המועצה האזורית והוועדה לתכנון ובנייה, שהבית נמצא בתחום השיפוט שלהן, רשות הניקוז והנחלים, חברת הביטוח שהבית בוטח אצלה בביטוח חובה והוועד המקומי של ניצני עוז.

מהנדס ושמאי שמונה על ידי בית המשפט להעריך מה גרם להיווצרות הסדקים ומהו היקף הנזק, מצא כי השקיעה בקרקע נגרמה כתוצאה משני אירועים משמעותיים ששינו את המאזן ההידרולוגי הטבעי בקרקע החרסיתית שעליה נבנה הבית: סלילת כביש 6 שבמסגרתה הטו חלק משמעותי של אחד ממקווי המים באזור ופיתוח שכונת ההרחבה הסמוכה.

בעקבות ממצאים אלה פנו הצדדים להליך גישור שהסתיים בהסדר עם ארבעה מתוך חמשת הגופים, ושולמו לתובעים פיצויים של כ-288 אלף שקל. הגוף היחיד שעמו לא גובשה הסכמה היה רשות הניקוז, שסירבה להכיר באחריות שלה לנזק אף שלפי ממצאי המומחה חלקה היה משמעותי כמי שהייתה אמונה על ביצוע הטיית המים לצורך סלילת הכביש.

בפסק דין קיבלה השופטת ליאת הר ציון את ממצאי המומחה שהעלו כי הרשות ידעה שבית התובעים נבנה על קרקע בעייתית, ועל כן היה עליה לערוך בדיקות ותחקירים לפני ביצוע ההטיה, ולמצוא פתרון ראוי שימנע או יקטין את מידת השקיעה של הקרקע.

היא הבהירה כי רשות הניקוז "אינה יכולה להתנער מחובתה כלפי צדדים שלישיים שנפגעו כתוצאה ממימוש סמכויותיה על פי החוק". הרשות אמנם ניסתה להטיל את האחריות על הרשות המקומית, אך השופטת קבעה כי "עצם העובדה שתוואי ניקוז מסוים עובר בתחומיה של רשות מקומית אינו מסיר מעל כתפי רשות הניקוז את האחריות המוטלת עליה על פי חוק".

לפיכך נקבע כי הרשות לא נקטה אמצעי זהירות דרושים כדי למנוע את הנזק המשמעותי שנגרם לתובעים, ולכן היא צריכה לפצות אותם בהתאם.

מידת האחריות של הרשות הועמדה על 45% מסך הנזקים (כ-302 אלף שקל עלות תיקון ועוד 50 אלף שקל על עוגמת נפש). בהתאם חויבה הרשות בפיצויים של כ-139 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של כ-27 אלף שקל.