שתף קטע נבחר
 

50 שנה לנחיתה על הירח: "זה עדיין צעד גדול לאנושות"

בריאיון לאולפן ynet אמר מנהל מצפה הכוכבים במכון ויצמן כי גם כיום יש ויכוח אם יש הצדקה כלכלית בהנחתת אדם על אדמת הירח. על התיישבות שם, הוא אמר: "לא נראה לי שאנחנו הולכים לחופשה על פני הירח"

ב-20 ביולי 1969, השבוע לפני 50 שנה, נחתה החללית אפולו 11 על הירח. ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שדרך על אדמת הירח אמר אז את המשפט הבלתי נשכח: "זהו צעד קטן לאדם, וצעד גדול לאנושות".

 

ריאיון עם האסטרונום אילן מנוליס    (צילום: חגי דקל)

ריאיון עם האסטרונום אילן מנוליס    (צילום: חגי דקל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

בריאיון לאולפן ynet, אמר אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע, כי הנחיתה על הירח לפני 50 שנה היא "עדיין צעד גדול לאנושות". הוא דיבר על החזון של נאס"א לשלוח אסטרונאוטים לירח בשנת 2024. "יש ויכוח גדול בין המדענים האם יש הצדקה כלכלית וטכנולוגית להשקיע את ההשקעות האדירות הנדרשות בהנחחת אדם על הירח או המאדים, כי רובוטים יכולים לעשות לא פחות טוב מאיתנו בלי סיכונים מיותרים, בעלויות הרבה יותר קטנות", אמר מנוליס. "למשל, תוך כדי שאנחנו מדברים פה, כרגע יש גשושית שנוסעת על קרקע המאדים, דוגמת את הקרקע ובודקת את האפשרות שאולי היו חיים קדומים. היא עושה את זה בהצלחה".

 


 

מנוליס אמר כי המטרה של הנחתת אדם על הירח לא הייתה בראש ובראשונה משימה מדעית. "המטרה הראשונית הייתה המירוץ לחלל בין ברית המועצות לארצות הברית, זה היה אתגר שהנשיא קנדי הציב לחברה האמריקנית", הוא אמר. "כתוצר לוואי היה תולדה של ידע מדעי לגבי הירח, ההרכב הכימי שלו, המבנה הפנימי שלי".

 

בסוף הוא החזיק מעמד. אלדרין ניצב מול הדגל האמריקאי, סמוך לרכב הנחיתה על הירח (צילום: נאס
באז אולדרין ניצב מול הדגל האמריקני, סמוך לרכב הנחיתה על הירח(צילום: נאס"א)

בסוף הוא יצא שני, לכן זכה לצילום. אלדרין יורד בסולם ה
אולדרין יורד בסולם ה"איגל" אל פני הירח, 16 דקות אחרי ארמסטרונג(צילום: נאס"א)

 

הטיסה המאוישת האחרונה לירח הייתה של אפולו 17 בשנת 1972. מאז לא דרכה רגל אדם על אדמת הירח. מנוליס סבור כי אין הצדקה כל כך גדולה לשלוח שוב בני אדם לירח. "תמיד יש מה ללמוד, השאלה היא אם זה מצדיק מבצע כזה מורכב, אם התועלת השולית היא כל כך זעירה של לימוד מדעי לגבי הירח", הוא אמר. "אנחנו יודעים שככל הנראה יש קרח של מים בקטבים של הירח, לא בכמויות אדירות. אם זה נכון, ניתן יהיה להשתמש בקרח הזה כשיפרידו את המים שלו לחמצן ומימן. במימן יהיה אולי ניתן להשתמש כדלק לרקטות לשיגורים רחוקים יותר. אנחנו צריכים ללמוד, לדעת זאת. עדיין רובוטים יוכלו לעשות את זה".

 

הוא לא רואה את האפשרות של הקמת מושבה על הירח. מנוליס: "זה כמעט המקום האחרון שאני יכול להעלות על הדעת. לירח אין אטמוספירה, על הירח יש קרינה בלתי נתפסת, הטמפרטורות קיצוניות בצורה בלתי רגילה, הן נעות בין 120 מעלות ביום למינוס 180 בלילה. לא נראה לי שאנחנו הולכים לחופשה על פני הירח".

 

מנוליס סבור, כמו עמותת SpaceIL, שיש להתמקד במשימות חלל אחרות, אבל גם לפעול כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית כאן על כוכב הלכת שלנו. "צריך לשאוף לעוד מחקרים ועוד ידע ויחד עם זאת לא להזניח את מה שקורה על פני כדור הארץ כי יש לנו בעיה", הוא אמר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: NASA
באז אולדרין על הירח
צילום: NASA
מומלצים