יומני היקר: קריית שמונה במקום סיגריות
מדור חדש: דניאל סעדון מספרת מה היא תעשה עם 100 השקלים שהיא חוסכת בגלל העובדה שהפסיקה לעשן, למה היא אהבה את ההבטחה של משה חוגג ואיך החיים נראים כשמכפילים את מהירות הצפייה במשחק פי 12
הפסקתי לעשן
בעוד שלושה ימים אני סוגרת חודש בלי סיגריות. תמיד אומרים שאם לא התחלת לעשן בצבא, כנראה שלא תתחיל אף פעם, אבל אצלי זה דווקא קרה אחרי השחרור. כבר כמה שנים טובות שאני מממנת את חברות הטבק, מגלגלת לי סיגריה של אחרי האוכל וסיגריה שליד הבירה, סיגריה של "תן לי רגע להירגע" אחרי מריבה עם החבר, וסיגריה מחוץ ליציע במחצית של משחק כדורגל. מעולם לא הייתי מעשנת כבדה, אבל היו רגעים שכבר לא הצלחתי לחוות מבלי לקחת עשן לריאות ולהוציא, ופתאום מצאתי את עצמי חסרת אונים.
מה אני אמורה לעשות עם יד ימין כשיד שמאל מחזיקה כוס בירה? איך מורידים את מפלס העצבים? מה יכול להחליף את תנועת הגלגול הכה נעימה ומוכרת שהעסיקה את אצבעותיי לפחות חמש פעמים ביום? אז שמעתי כל מיני טיפים הזויים מאנשים שנגמלו ומרגישים מוארים, אבל כמה אפשר להחזיק עטים, לנשנש גזרים ולחטט באף ברמזורים? זה מייאש. הדבר היחיד שהצליח להחזיק אותי הוא ההרגשה הזו שפתאום אני מצליחה לרוץ את העשרה קילומטר שלי מבלי להשתעל כמו נרקומן, שאין לי ריח של זפת, והכי חשוב, שאני חוסכת מלא כסף. חבילת טבק בימינו עולה כמעט 100 שקל.
זה אמנם לא מעט בעבור כמה גרמים של עלים מיובשים, אבל בהחלט מחיר אטרקטיבי אם מדובר במנוי עונתי למשחקי הבית של קבוצת כדורגל (גם אם הכדורגל עצמו לא כל כך אטרקטיבי). אז לקחתי את לאה גולדברג שחסכתי לעצמי החודש והחלטתי שאני אשתמש בה כדי לרכוש מנוי למשחקי הבית של עירוני קרית שמונה. כן, כן, אני, אוהדת מכבי חיפה. הרגשתי שזו יוזמה מבורכת ומגניבה, וחשבתי לעצמי שזה ממילא יהיה כמעט כמו מחיר של כרטיס אחד, במידה ויתחשק לי להצפין למשחק חוץ של הקבוצה שאני באמת אוהבת. חוץ מזה, ממש לא ברור לי למה לא כל המועדונים (לפחות אלה שגם ככה משחקים מול יציעים ריקים) לא עושים אותו דבר ומוריד מחירים לרצפה כדי למשוך עוד קהל למגרשים. זה הרבה יותר קל מלהתחיל לנסות להעלות את רמת הכדורגל שלכם.
פיצויים
ואם כבר במנויים עסקינן, כולכם ודאי נתקלתם בסרטון ההזוי שרץ ברשת, בו מכריז משה חוגג שבמידה ובית"ר ירושלים לא תעפיל לאירופה, בעלי המנויים יקבלו החזר של 30% משווי המנוי. אז כמה מילים על הפן האמנותי והרעיוני: אין ספק שלא היו מזיקים לכל המעורבים בדבר כמה שיעורים של משחק מול מצלמה (אבל כנראה שזה מה שהופך את זה להרבה יותר מצחיק), וגם לא ממש הבנתי למה הוא צריך מגאפון אם היציעים ריקים, אבל אני חייבת להודות שאני מתה על זה.
על ההומור שכל כך חסר פה בביצת הכדורגל הישראלית הסאחית, הרצינית והמשעממת. וגם על הרעיון המדהים. כולכם יכולים להמשיך לשיר שתלכו עם הקבוצה שלכם באש ובמים, אבל סופסוף הגיע לכאן מישהו שמבין שעם כל האהבה, הרומנטיקה וההיסטוריה, קבוצת כדורגל היא גם מוצר, והאוהדים שלה הם לקוחות. ואם הוא רוצה שנמשיך לקנות את המוצר הזה (ולא רק לראות אותו בטלוויזיה) הוא צריך לתת לנו שירות טוב וביצועים וגם פיצוי כשיש תקלה. בין אם זה חודש חינם ל-VOD, שובר לארוחת בוקר, או 30% מהמחיר ששילמנו.
מכבי חיפה במהירות שיא
גם הערב אני לא אראה את מכבי חיפה שלי משחקת באירופה. יש לי מבחן, אז תחזיקו לי אצבעות. אבל הפעם, בניגוד לשבוע שעבר, אני מבואסת מהעניין הרבה פחות. למי מכם שעקב אחרי הטור הקודם שלי, אני ועוד חבר הקלטנו את המשחק הראשון מול מורה הסלובנית וישבנו לצפות בו בשעת לילה מאוחרת. בדיעבד אמנם ניצחנו 0:2, וזה בהחלט משמח, אבל זה גם היה מאוד משעמם. כל כך משעמם, עד שבשלב מסוים החלטנו שבגילנו אנחנו ממש לא יכולים להרשות לעצמנו לבזבז 90 דקות מהחיים, אז הרצנו אותו על מהירות כפולה. גם אז זה היה די צולע, ורק כשהכפלנו את המהירות ל-פי 12 זה התחיל להיות מעניין, אבל גם נגמר מאוד מהר. וכן, גם היום אני מקליטה את המשחק, אז בבקשה לא להרוס לי!
פוקר זה לא ספורט
במהלך שיטוטיי באתרי הספורט השונים נתקלתי בידיעה אודות בחור ממוצא איראני שזכה באליפות העולם בפוקר וגרף לא פחות מ-10 מיליון דולר. אחרי שניסיתי לחשב כמה קופסאות סיגריות ומנויים
לקרית שמונה ובית"ר ירושלים (כולל החזר) אפשר לרכוש בסכום הזה, חשבתי לעצמי שמקומה הנכון של ידיעה שכזו, אודות מספר גברים שיושבים מסביב לשולחן והופכים קלפים, הוא אך ורק במדור הגיל השלישי.
פוקר זה לא ספורט. מחילה מכל חובבי הז'אנר, אבל אם הם לא משחקים אותו תוך כדי ריצה, או לפחות מסובים לשולחן כשכל אחד מהמשתתפים מפדל על אופניים ארגומטריים ב-85% מדופק מקסימלי, אין שום הצדקה שהוא יופיע לצד ענפים כמו כדורגל, טניס וכדורסל.
שבת שלום.
לפנייה לכתב/ת 
