למה נתניהו לא מכשיר יורש
בנט וליברמן לא מתחייבים להמליץ עליו, ותסריט של מרד בליכוד כבר נראה פחות מופרך. בזמן שהשמאל סוער, בימין הלוחות זזים מתחת לפני השטח
המציאות הפוליטית החדשה שאליה נקלע ראש הממשלה בנימין נתניהו הזניקה עם פיזור הכנסת את המרוץ לגיוס ה-61 ללא אביגדור ליברמן. אלא שכשברקע המלחמה על פירוק ה"בייס" של ליברמן, משמיעים גורמים בליכוד מסר מפתיע שמטרתו לפייס. "הדלת ללליברמן לא נסגרה", אומרים בליכוד. "גם אם יהיו 61 מנדטים לנתניהו, הוא ירצה לצרף אותו ולהרחיב איתו את הממשלה".
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
הפוליטיקה היא כנראה אמנות של דלתות נפתחות גם אם הבית בסכנת קריסה. הדלת הפתוחה שעליה מדברים בליכוד לא מבשרת על כך שכל צד יתמקד בנימוס בבייס הטבעי שלו. תהיה מלחמה והיא תהיה קשה מאי פעם. מה שמרמז על מרחץ הדמים שמייחלים לו בליכוד עולה ממשפט שהשמיעו לאחרונה בסביבת נתניהו: "בפוליטיקה לא פוצעים. בפוליטיקה הורגים".
אם היו עובדים לשיטתם כדי להעלים את ליברמן בבחירות האחרונות, ולא רק להזיק לו, כשחשדו שיצא ממשרד הביטחון עם בטן מלאה על נתניהו - המצב היה אחר, הם אומרים.
בעוד העיסוק בתיקו שבין שתי המפלגות הגדולות תופס את רוב תשומת הלב - וביממה האחרונה גם הפיצול בשמאל - ייתכן שהפעם הסיפור מתחולל בגזרה אחרת. שדווקא מימין תיפתח הרעה.
העובדה שרוב הדמויות הבולטות ביותר בימין רוצות ומייחלות לנפילתו של נתניהו אבל לא מוותרות על ממשלת ימין-ימין עשויה לייצר תרחיש בלתי צפוי.
כך לדוגמה, אם נפתלי בנט ואיילת שקד, שקצו בהשפלות המתמשכות שנתניהו מעביר אותם, ימצאו עצמם הפעם בכנסת, לא בטוח שימשיכו להתנהג כמו "נערים מוכים". הפעם, משוחררים מכבלים ורבנים ועם צלקות שהותירה בהם מערכת הבחירות האחרונה, הם עשויים להתנהג לגמרי אחרת. והפעם הם לא לבד. יש גם את ליברמן. שלושתם לא חשודים לרגע כמי שמחזיקים בעמדות שמאל. בניית ציר עם ליברמן תאותת לכל מי ששואף להנהגה בליכוד ששעת הכושר מעבר לפינה.
איך ייווצר המרד? מספיק שבכיר בליכוד יתייצב מול המצלמות ויקרא לבחירות פנימיות אם נתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה. ואם מספיק גורמים בימין יעניקו לו גיבוי ויכולת להרכיב ממשלת ימין, במקום שנתניהו לא מצליח, זו כבר לא חתרנות, זה קרש הצלה.
המגמה הזאת מעניינת רק כיוון שגם בימין כבר לא מפחדים לבודד את נתניהו. בבחירות הקודמות כל ראשי מפלגות הגוש אמרו בפה מלא שימליצו אך ורק על נתניהו. היום הטקסטים השתנו. גם ליברמן וגם בנט משאירים הכל פתוח. לא מן הנמנע שזה יחלחל גם לליכוד.
אין יורש
13 שנים בשלטון לא שקל, לא חשב ולא פעל נתניהו על מנת להכשיר לעצמו יורש. ולא רק זה, מי שמדבר איתו לאחרונה שומע ממנו את ההפך: "אני רק התחלתי". אז אף על פי שנתניהו הוא אשף של מערכות בחירות וברגע האמת יודע לתפעל את הבייס, די ברור ששיאו מאחוריו, ולמעשה המערכת הפוליטית מתקרבת בצעדים גדולים לעידן שאחרי נתניהו.
נשאלת השאלה מדוע הוא לא מכשיר אף אחד במקומו. האיש שכל השנים שמר על שריו הבכירים נמוך ככל האפשר, מסרב גם היום לאפשר למישהו תחתיו להיבנות ולרכוש את הניסיון המתאים ליום שאחרי. למה?
הסיבה השנייה לא פחות חשובה: הוא פשוט בז להם. נתניהו לא רואה באף אחד מהטוענים לכתר כמי שיכול להיכנס לנעליו הגדולות.
בימים האחרונים החל ראש הממשלה להעביר מסרים שלפיהם יש בכוונתו לבנות דור המשך. בליכוד מגחכים ומייחסים זאת לחשש של נתניהו מפני מרד אפשרי.
"שנים שהוא מסרב לקדם את ישראל כץ וגלעד ארדן", אומרים בליכוד, "על גדעון סער אין מה לדבר בכלל. תיק הביטחון פנוי ואין שום סיבה טובה לכך שהוא מחזיק בו. הסיבה היחידה היא כדי שאף שר לא ישודרג לתיק בכיר כזה וייראה לציבור מועמד לראשות ממשלה בהמשך. ואם הוא באמת רציני, שיואיל למנות שר מהליכוד לתפקיד".
לפנייה לכתב/ת 
