הפסיקה שאמורה להקל על פונדקאות בחו"ל

בשורה לזוגות ישראלים שמתכננים הליך פונדקאות: פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קבע בשבוע שעבר כי על רשות האוכלוסין וההגירה ושר הפנים לתקן את "נוהל חו"ל" בתוך חצי שנה.

במצב הנוכחי נאלצים ההורים, בדרך כלל, להישאר בחו"ל עם היילוד, לעיתים במשך חודשים, עד להוכחת זיקה גנטית אליו - שהות מכבידה מבחינה כספית ונפשית. בזמן זה הם נדרשים לבצע בדיקה גנטית, להמתין לתוצאותיה ולפעול למתן פסק דין לאבהות בישראל, להסדרת רישומו של היילוד כאזרח ישראלי ולהנפקת דרכון עבורו.

"אין עוררין על כך שפרקטיקה נוהגת זו גורמת להוצאות כספיות ולפגיעה משמעותית במרקם החיים של משפחות בישראל, המבקשות להביא ילד לעולם בגדרי פונדקאות הנערכת בחו"ל", נכתב בפסק הדין.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

העותרים הם בני זוג, תושבי ואזרחי ישראל, שהחליטו להביא לעולם ילד שני ולשם כך התקשרו בהסכם עם פונדקאית בקנדה. זו הרתה לאחר שהושתלה ברחמה ביצית מתורמת אנונימית שהופרתה מזרעו של הגבר. בפברואר השנה הם ביקשו מרשות האוכלוסין וההגירה ומשר הפנים אריה דרעי להנפיק תעודת מעבר לבנם מיד עם היוולדו, אך במאי קיבלו תשובה כי לא ניתן לעשות זאת עבור מי שטרם בא לעולם. לפני כחודש נולד בנם בקנדה.

בני הזוג טענו בעתירה כי מצב הדברים הקיים, שלפיו הורים ליילודים בפונדקאות שנערכה בחו"ל מנועים מלקבל תעודת מעבר לילדיהם, מבלי שיפעלו על פי נוהל חו"ל ויערכו בדיקת רקמות הנמשכת זמן רב – גורמת למשפחות ישראליות לשהות בחו"ל לתקופות בלתי מבוטלות ולשאת בהוצאות משמעותיות, ללא הצדקה ממשית.

הם הוסיפו כי במקרה שמדובר במשפחה עם ילדים נוספים – גם אלו נפגעים, במישור של אובדן ימי לימודים וריחוק מיתר בני המשפחה, לעיתים אף מאחד מהוריהם. בני הזוג הדגישו כי תעודת המעבר הזמנית המתבקשת נדרשת לפרק זמן קצוב, שבמהלכו ינוהלו ההליכים המשפטיים הדרושים למתן צו הורות ויבוצעו כל הבדיקות הגנטיות הנדרשות. עוד נטען כי לצורך הנפקת תעודת המעבר למשך פרק זמן זה, ניתן להסתפק במסמכים ובאינדיקציות שיפיגו את החשש מפני סחר בבני אדם, והודגש כי בדיקת רקמות אכן נדרשת לשם קבלת אזרחות, אך לא לעצם הכניסה לישראל.

השופט ארז יקואל קבע בהחלטתו כי "אין נוהל ברור בנושא, באופן המעורר חשש לאפשרות להתנהלות שרירותית מסוימת מטעם הרשות, שיסודה בהיעדר הפעלת שיקול דעת פרטני ביחס לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מצב דברים שכזה, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של המשפט המנהלי ומחייב מתן הוראות אופרטיביות מתאימות. מתקבל הרושם שלפיו עמדת רשות האוכלוסין וההגירה ושר הפנים גובלת בשרירות מסוימת והיא נחזית כגורפת וכחסרת הבחנה".

לסיכום הורה בית המשפט לרשות האוכלוסין וההגירה ולשר הפנים "להפעיל את שיקול דעתם המנהלי ולגבש הנחיות מתאימות לקשת המקרים האפשרית, תוך התחשבות במכלול השיקולים הנדרשים לסוגיה מורכבת זו" – עד ל-17 בינואר 2020.

שר הפנים אריה דרעי. חויב לגבש נוהל חדש(צילום: אבי מועלם)

עו"ד איריס שינפלד(צילום: אילן ספירא)

עו"ד איריס שינפלד שייצגה את בני הזוג העותרים אמרה בעקבות פסק הדין כי "זוגות רבים מאוד נתקלים בקשיים כבדים ובביורוקרטיה בכל הנוגע להבאת ילדיהם ארצה לאחר תהליך הפונדקאות בחו"ל. קשיים אלה והסרבול שבהליך גובים מאותם זוגות מחירים נפשיים וכלכליים גבוהים. אני מברכת על פסיקת בית המשפט שמורה למשרד הפנים לבצע תיקון מהותי וחשוב בנוהל חו"ל, במטרה להקל על החיים של המשפחות החדשות. לא נשקוט ולא נרפה עד שהתיקון ישיג את יעדו".

עו"ד שינפלד הוסיפה: "המדינה שולחת לנכר זוגות גברים או יחידנים להפוך להורים ומונעת מהם את המובן מאליו פה בבית שלהם. המינימום שמצופה מהמדינה, שתקל מיד עם הלידה על החזרה הביתה ולא תערים קשיים מיותרים".