העימות במפרץ נמצא תחת שליטה, בינתיים
כל הצדדים המעורבים במשבר המכליות נהגו עד כה באחריות ומלחמה לא צפויה בזמן הקרוב. הסנקציות של ארה"ב התגלו כקלף מנצח ולכן כל תגובה מצדה מיותרת. איראן שרוצה מו"מ חדש על הסכם הגרעין מקווה שטראמפ לא יזכה בכהונה שנייה ותחליט על הצעדים הבאים אחרי הבחירות בארה"ב
המתיחות במפרץ - כתבות אחרונות
משמרות המהפכה למכלית: "הסתובבו מיד - ותישארו בטוחים"
10 ספינות בחודשיים: כך התפתחה "מלחמת המכליות"
תיעוד איראני: המכלית הבריטית שנתפסה בדרך לנמל
עד עכשיו זה לא קרה וכל הצדדים, ובעיקר האיראנים, נוהגים באחריות רבה ונזהרים שלא לדרדר את המצב. עם זאת ראוי לציין שתי עובדות שצריכות להדאיג אותנו: האחת, שאיראן מפגינה תחכום רב ביותר במהלכים המדיניים וגם במהלכים התודעתיים ואפילו במהלכים הצבאיים שהיא נוקטת תוך תיאום בין כל זרועות הביצוע שלה. ארה"ב ובריטניה למשל יכולות רק לקנא ביכולת התמרון האיראנית ובעיקר באופן שבו היא יודעת ללכת על הסף מבלי למעוד.
האסטרטגיה של איראן
לפי כל הסימנים האסטרטגיה של איראן כעת מנוהלת בקונצנזוס בין כל גורמי המשטר בטהרן. המנהיג העליון עלי חמינאי מוביל אותה בתמיכה גורפת של האייתולות השמרנים ומשמרות המהפכה ובהסכמת המחנה הפרגמטי, המכונה "המתון", בראשות הנשיא חסן רוחאני ושר החוץ מוחמד ג'וואד זריף. האסטרטגיה הזאת נועדה להשיג שלושה דברים: משא ומתן מחודש על הסכם הגרעין, עליית מחירי הנפט והאדרת המשטר.
איראן רוצה להגיע למשא ומתן עם ארה"ב ועם המעצמות האחרות מעמדה של כוח אחרי שהפגינה את יכולתה לאיים על מדינות המפרץ הפרסי הערביות ועל אספקת האנרגיה העולמית. זאת כדי שלא תצטרך לוותר על פרויקט הגרעין ועל ייצור טילים בליסטיים לטווח ארוך.
בנוסף, איראן מעוניינת לגרום לתבהלת מלחמה במפרץ ובקרב צרכניות האנרגיה כדי שמחירי הנפט הגולמי יעלו בשוק העולמי ועמם גם מחירי התובלה ופרמיות הביטוח הימי. האיראנים ירוויחו מעליית מחירי הנפט שנגרמת כתוצאה מהחשש למלחמה וזה עשוי לפצות אותם במידת מה על אובדן ההכנסות מהנפילה החדה בכמויות הנפט שהם מייצאים.
בגלל הסנקציות האמריקניות, האיראנים מייצאים כעת פחות מ-400 אלף חביות נפט ליום במקום 2.5 מיליון חביות ליום לפני שהסנקציות של דונלד טראמפ
נכנסו לתוקף. בנוסף, תבהלת מלחמה במפרץ אמורה לעורר חשש ממשבר כלכלי שיכניס את המשק העולמי למיתון וחשש זה, כך מאמינים האייתולות, יריץ את הסינים והיפנים כמו גם את הגרמנים והצרפתים ללחוץ על טראמפ להקל את הסנקציות ולוותר לאיראנים.
לכן, האיראנים משתלטים על ספינות קטנות שאינן בדיוק בבעלות בריטית אלא רק בעקיפין, שמניפות דגל בריטי רק מטעמים פורמליים, בעוד שהצוות אינו בריטי והספינה עצמה אינה נושאת נפט עבור בריטניה. כך מראה מהשטר לעם שהוא לא עובר בשתיקה על תפיסת המכלית האיראנית בגיברלטר. המכלית הזאת הובילה כמות גדולה של נפט לסוריה בניגוד לסנקציות שהטיל האיחוד האירופי.
השאיפה שלא לאבד יוקרה בדעת הקהל באיראן היא מרכיב לא פחות חשוב בשיקולי המשטר בטהרן אחרי השיקול הכלכלי. מצוקה כלכלית ו"אובדן פנים", כלומר כבוד, שניהם מאיימים על שרידות המשטר. ולכן האיראנים פועלים במפרץ באלימות במינון זהיר כדי להיראות כמי שאינם נכנעים ללחץ המערבי ובה בשעה למנוע עימות גדול שבו הם יהיו המפסידים העיקריים.
זריף ציין כי איראן מוכנה לדון במתן אפשרות לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לעשות ביקורים פולשניים ותכופים יותר במתקנים הגרעיניים של איראן, כולל אלה שבהם לא נערכו ביקורות עד עכשיו. כלומר, איראן לא רק מצהירה אלא מוכנה לעשות ביזנס. בינתיים מה שהאיראנים מציעים לא מספק את ארה"ב. אבל לטראמפ יש סבלנות. הוא יודע שכל תעלולי משמרות המהפכה ומבצעי ההשתלטות על המכליות במצר הורמוז לא השיגו אפילו שמץ ממה שהאייתולות קיוו לו. בהלה מלחמתית לא פרצה, מחירי הנפט הגולמי עלו בממוצע בפחות מאחוז אחד ובעולם יש מספיק נפט גם אם האיראנים יסגרו לגמרי את מצר הורמוז.
טראמפ יכול להמתין שהסנקציות יעשו את שלהן
הנשיא האמריקני ויועציו יודעים מה שלעיתים בתקשורת שוכחים: הסנקציות האמריקניות הן הקלף המנצח כרגע, וכנראה גם הקלף שיקבע בסופו של דבר את תוצאות העימות. לכן כל פעולה צבאית אלימה מצד ארה"ב ואפילו מצד בריטניה בתגובה על ההתגרויות האיראניות היא מיותרת. האיראנים מחזיקים בשתי מכליות נפט בסך הכל, שאחת מהן ממש קטנה והאחרת בגודל פחות מבינוני, ושוק הנפט העולמי אפילו לא מרגיש שחסר לו משהו.
את צוותי המלחים והקצינים של המכליות הבאים מלאומים רבים האיראנים ישחררו במוקדם או מאוחר מפני שאין להם עניין להחזיק אזרחים לטבים, פיליפינים, רוסים וניגרים שמדינותיהם אינן מעורבות בסכסוך אבל יש להן אצבעות באו"ם ובאיחוד האירופי. לכן האמריקנים יכולים לגלות איפוק ולהמתין שהלחץ הכלכלי יעשה את שלו.
סנקציות הנשכניות של ארה"ב התגלו כהרבה יותר אפקטיביות מששיערו תחילה והן עושות שמות בכלכלה האיראנית. הסנקציות האלה עלולות להפיל את המשטר או לגרום לאייתולות לוותר ולהתפשר במשא ומתן. בשני המקרים ארה"ב ובעלות בריתה ירוויחו. הנכונות המופגנת של האיראנים כעת להידבר עם ארה"ב מעידה לאן מתקדמים הדברים. מבחינת האמריקנים יש קו אדום אחד: טראמפ ובכירי ממשלו הבהירו שארה"ב תתקוף צבאית אם האיראנים או שלוחיהם יהרגו חייל או אזרח אמריקני. האיראנים נזהרים.
סעודיה ומדינות המפרץ חוששות בצדק
מדינות הנפט הערביות במפרץ והמכליות שלהן נמצאות בטווח טילים החוף-ים של האיראנים. האיראנים גם פיתחו ומייצרים כמה טילים בליסטיים מדויקים שיכולים לפגוע בספינות במרחק רב בתוך הים באמצעות GPS וחיישנים אופטיים. לכן בצדק חוששות סעודיה, איחוד אמירויות הערביות, כוויית, קטאר ובחריין שהאיראנים, במקום להסתבך בעימות ישיר מול ארה"ב, יפגעו בהן ויסגרו את מצר הורמוז בפני יצוא הנפט. לכן הן פונות בתחינה לארה"ב ומבקשות עזרה. לארה"ב כאמור אין עניין לספוג אבדות ולבזבז חימושים כשהסנקציות עושות עבורה את העבודה. לכן טראמפ אינו ממהר להגיב על חטיפת המכליות הבריטיות.
תוכנית ארה"ב להגנה על נתיבי הסחר הימי מאיראן
האדמיראלים הבריטים והאמריקנים יודעים שהטילים האיראניים - טילי חוף-ים וטילים בליסטיים ארוכי טווח - יכולים לא רק לפגוע בשדות הנפט הסעודיים אלא גם בספינות המלחמה האמריקניות, הבריטיות והצרפתיות ולהטביע אותן. אבל טראמפ ויועציו מבינים שהסעודים אחוזי אימה וזקוקים להם; הם גם מבינים שכלכלתה של ארה"ב זקוקה לרכש הצבאי במיליארדים לא רק של הסעודים אלא גם של איחוד האמירויות ולכן טראמפ, למורת רוחו של הקונגרס האמריקני, מוכן לספק לסעודים את מבוקשם. בקונגרס לא שכחו עדיין הדמוקרטים והרפובליקנים את פרשת רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י.
אבל ההחלטה של ארה"ב בשבת האחרונה לשלוח לסעודיה 500 אנשי צבא וסוללות פטריוט לא נוגעת במישרין לאיום האיראני אלא לתפנית לרעת סעודיה במלחמה בתימן. לאחרונה התבהר מעל לכל ספק שסעודיה, אמירויות המפרץ ושאר המדינות הערביות החברות בקואליציה שארגן יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, לא הצליחו להכניע את המורדים החות'ים בתימן. ארבע שנים נמשכת המלחמה והחות'ים הממומנים, מאומנים ומצוידים על ידי האיראנים עדיין שולטים ברוב שטחה של מערב תימן. זאת, חרף ההפצצות של חיל האוויר הסעודי, צבא היבשה והמיליציות התימניות שמפעיל איחוד האמירויות.
גם אנשי חיזבאללה, בשליחות איראן, משמשים יועצים צבאיים לחות'ים. הם סייעו להם לירות 500 טילים לעבר ערים סעודיות ולשגר 150 מל"טים חמושים שהפציצו מתקנים אסטרטגיים בסעודיה. רוב הטילים החטיאו והנזק שגרמו המל"טים אפסי אבל האיום המתממש מדי פעם וההשפלה שסופגים הסעודים יום-יום כנראה שטורדות את מנוחתו של בן סלמאן, שלמרות יתרונו האווירי הבלתי מעורער אינו מצליח להתגבר על המיליציות השולטות בבירה צנעא. ממשלת תימן שבה תומכת סעודיה יושבת בעדן והיא למעשה פיקציה.
אם לא די בכך חלה בשבועות האחרונים התפתחות דרמטית במלחמה בתימן שדעת הקהל והתקשורת העולמיים לא כל כך מודעים לה: איחוד אמירויות המפרץ הודיע על נסיגה מתימן. צבא היבשה של איחוד נסיכויות המפרץ הוא הצבא הרציני והיעיל ביותר שפעל בתימן והיחידי שהשיג הישגים קרקעיים ממשיים בארבע שנות המלחמה שם. לפי דיווחים דיפלומטיים, באיחוד נסיכויות המפרץ הגיעו למסקנה שאין סיכוי לנצח במלחמה הזו ולכן הם החליטו שלא להמשיך לבזבז משאבים ולסגת בהדרגה ממאחזיהם בתימן.
זה הישג אסטרטגי ותעמולתי חשוב לאיראן שתוכל מעתה לאיים ללא קושי לא רק על השיט במצר הורמוז אל גם על השיט במצר באב אל-מנדב שדרכו עוברים נפט גולמי וסחורות אחרות מהמפרץ הפרסי אל תעלת סואץ ומשם לים התיכון ולאירופה. גם לישראל יש עניין אסטרטגי כלכלי חשוב בחופש השיט במצר באב אל-מנדב - השער לנמל אילת. החות'ים וחיזבאללה שמאיימים על חופש השיט במצר מאיימים ישירות גם על הסחר של ישראל עם אסיה ומזרח אפריקה.
לישראל לא כדאי לקפוץ בראש
לישראל יש אינטרס שהמהלך האמריקני יצליח ויביא את איראן למשא ומתן על שיפור הסכם הגרעין. בה בשעה ישראל אינה רוצה להיתפס כמי שגוררת את ארה"ב ואת מדינות האיחוד האירופי למלחמה עם איראן במפרץ. גם כך יש כבר בקונגרס האמריקני ובקרב יהודי ארה"ב מי שרומזים שישראל עומדת כעת מאחורי המתיחות הגוברת במפרץ הפרסי. ישראל מסייעת רבות לארה"ב ולבעלות בריתה הערביות השוכנות המפרץ במודיעין שימנע מהאיראנים מלפתח בחשאי את פרויקט הגרעין, להתגרות באמריקנים בעיראק ובמפרץ ולעקוף את הסנקציות שארה"ב הטילה על המשטר בטהרן.
בטהרן יודעים היטב שאנשי משמרות המהפכה נהרגו כשישראל פעלה מתוקף זכותה להגנה עצמית. מאחר שישראל בדרך כלל שמרה על פרופיל נמוך גם האיראנים הכילו ויצאו רק פעמים-שלוש למבצעי-גמול ברמת הגולן ובלבנון. אבל השר הנגבי נתן פורקן ליצריו מעל המקפצה ומעשה כזה עלול לאלץ את האיראנים ובמיוחד את משמרות המהפכה להגיב. כבר אמרנו שהמשטר האיראני חושש להצטייר כחלש בעיני עמו ולכן, על האמירה הלא חכמה והמתגרה של הנגבי עלולים ישראלים לשלם וזה מיותר.
כרגע נראה שמשבר המכליות במפרץ לא יסלים וכי לא צפויה מלחמה בזמן הקרוב. האיראנים יחכו כנראה עד שיראו בחודשים הקרובים אם יש סיכוי להידברות עם האמריקנים שלא תדרוש מהם ויתורים מפליגים ושתסיר מעליהם את הסנקציות. אם זה לא יקרה הם יחכו לשנה הבאה בתקווה שטראמפ לא ייבחר מחדש לתקופת כהונה נוספת ושהנשיא הבא בבית הלבן יסיר ביוזמתו את הסנקציות. כשזה יתבהר הם יחליטו על צעדיהם הבאים. לישראל בכל מקרה לא כדאי לקפוץ בראש. עודף ביטחון עצמי רק מביא עלינו צרות. זוכרים את מלחמת יום הכיפורים?
לפנייה לכתב/ת 
