שדה טסמנית: אריארן טיטמוס הראתה אפילו לקייטי לדקי את הגב
השחיינית האוסטרלית שגדלה בטסמניה חוללה אתמול את אחת מההפתעות הגדולות ביותר שידעה השחייה מזה שנים – והנחילה ללדקי הפסד ראשון בקריירה ב-400 מ' חופשי. אז למה עדיין מוקדם לצעוק מהפך?
הסדק הראשון בסלע הכי איתן בשחייה העולמית, קייטי לדקי (22), נחשף כבר בשנה שעברה. לדקי אמנם ניצחה במשחה ל-400 מ', אחד ממשחי הלחם והחמאה שלה, באליפות הפאן-פסיפיק בטוקיו אבל הפער הזעום במושגים שלה של פחות משנייה מהשחיינית האוסטרלית הצעירה אריארן טיטמוס שסיימה במקום השני, גרם ללא מעט הרמות גבה. ככה זה כשאת קייטי לדקי – מדליית זהב זה לא מספיק, את צריכה להשאיר את יתר השחייניות מחוץ לפריים של השידור.
מאז אותו משחה מפתיע בטוקיו, טיטמוס (18) תפסה את התקן הנדיר של "ההיא שיכולה לאיים על לדקי". במשחה עם שליטה כה אבסולוטית, דמות "ההיא שיכולה לאיים" היא משב רוח מרענן, כזה שעוזר למכור כרטיסים וליצור עניין תקשורתי. אבל ספק אם גם ראשי הענף שטיפחו את נראטיב "ההיא שיכולה לאיים" האמינו שטיטמוס המוכשרת באמת יכולה לאיים על לדקי בבמה חשובה כמו אליפות העולם.
כדי להבין עד כמה הניצחון של טיטמוס על לדקי בגמר אליפות העולם ב-400 מ' אתמול בגוואנגז'ו היה סנסציוני – דרוש ריענון קצר ברקורד של לדקי. השחיינית האמריקאית המחוננת פרצה לעולם בסערה באולימפיאדת לונדון 2012 כשהייתה בת 15 וזכתה במדליית הזהב האולימפית ב-800 מ' חופשי, מאז היא לא הפסידה מעולם בתחרות גדולה במשחה של 400 מ' חופשי ומעלה. ספציפית ב-400 מ' חופשי לדקי זכתה בשלוש אליפויות העולם האחרונות, במדליית הזהב האולימפית בריו ועד אתמול היא החזיקה ב-12 התוצאות המהירות בהיסטוריה. משחה של שחיינית אחת.
שחיינית בשיעור קומה של לדקי יכולה להרשות לעצמה לא להגיע בשיאה לאליפות הפאן פסיפיק, אבל אליפות עולם, ובטח שנה לפני אולימפיאדה, זה כבר סיפור אחר לגמרי. אפילו טיטמוס הודתה שלא חשבה על ניצחון, אלא פשוט רצתה "להילחם כמה שאפשר". "אמרתי לעצמי שאנסה להיצמד אליה ככל האפשר, אבל לא חשבתי שאצליח לתפוס אותה, ואז פתאום לקראת סוף המשחה הרגשתי משהו", היא סיפרה.
טיטמוס אכן הרגישה משהו. שילוב של פיניש אדיר ב-50 המטרים האחרונים של המשחה – והיחנקות לא אופיינית של לדקי הקנו לה את הניצחון הסנסציוני ובזמן מרשים: 3:58.76 דקות, התוצאה השמינית בטיבה בכל הזמנים – והתוצאה היחידה בעשירייה הראשונה שאינה שייכת ללדקי.
עזבה את טסמניה בשביל קריירת השחייה
מאיפה צצה השחיינית שהיממה את מלכת הבריכה? טיטמוס נולדה בטסמניה, האי הקסום בדרום מזרח אוסטרליה המוכר לא מעט בזכות השד הטסמני שאף זכה לסדרת אנימציה משלו במסגרת הלוני טונס. את השחייה היא גילתה בגיל 7 בחוג של בית הספר, התאהבה מיידית ונרשמה למועדון מסודר. את הפריצה שלה באוסטרליה היא עשתה בגיל 13 כשהוכתרה לאלופת המדינה לגילה ב-200 מ' חופשי – היא מגדירה את הזכייה ההיא כרגע שבו הבינה שהיא יכולה באמת להצליח בענף.
כשהייתה בת 14 בהיעדר אפשרויות רציניות לפתח את קריירת השחייה שלה בטסמניה, עברה משפחת טיטמוס כולה לקווינסלנד. "זו הייתה החלטה קשה ומלחיצה למשפחה כי אנחנו אוהבים את טסמניה, אבל לא הייתה לנו ברירה", הסביר אביה סטיב, "החרטות בחיים הן לא על מה שאתה עושה אלא על מה שאתה לא עושה ואנחנו רצינו לתת לאריארן את ההזדמנויות הכי טובות שאפשר".
ההחלטה המשפחתית האמיצה אכן השתלמה. תחת המאמן המוערך פיטר גארטרל, טיטמוס קרעה את עצמה, גמאה 80 קילומטרים בבריכה מדי שבוע וצמחה להיות אחת מהשחייניות הבולטות באוסטרליה – ממעצמות השחייה החזקות בעולם.
גם בזירה הבינלאומית, טיטמוס החלה לפתח לעצמה מעמד של שחיינית חתירה צעירה ומבטיחה. בשנה שעברה עוד בטרם מלאו לה 18 היא כבר זכתה בדאבל באליפות העולם לבוגרות בבריכות קצרות ב-200 מ' ו-400 מ' חופשי (אליפות ממנה לדקי נעדרה), אבל הפיל הלבן והענק בדמותה של קייטי לדקי מעולם לא עזב את החדר, בטח לא את הבריכה. התחושה הייתה שמוכשרת ככל שטיטמוס תהיה, איתרע מזלה לשחות דווקא בתקופתה של גדולת השחייניות בהיסטוריה ולכן נגזר גורלה להיות לכל היותר מס' 2.
בניגוד לדעה הרווחת, טיטמוס החליטה להתייחס אל לדקי לא כאל מכשול אלא כאל הזדמנות. אם כבר היא מתחרה בפנומנית הגדולה ביותר שידעה בריכת השחייה, היא תנצל זאת כדי למתוח את הגבולות של עצמה. "אני בטוחה שלא הייתי שוחה מהר כמו שאני שוחה כיום אלמלא לדקי", אמרה טיטמוס, "אם לדקי לא הייתה שוברת מחסומים ושוחה 400 מ' ב-3:56, אני לא חושבת שהייתי יורדת מ-4 דקות. לדקי פשוט העלתה את הסטנדרט".
אתמול, טיטמוס עשתה צעד משמעותי קדימה – כשבפעם הראשונה הצליחה להשאיר מאחור את ההשראה הגדולה שלה, אבל היא יודעת היטב שעדיין מוקדם להכריז מהפך.
לפני שמונה שנים באליפות העולם שנערכה בשנגחאי, שנה לפני אולימפיאדת לונדון, ראיין לוכטה חרך את הבריכה וזכה בחמש מדליות זהב – שתיים יותר אפילו ממייקל פלפס הגדול מכולם. בסיום האליפות, פלפס הודה ש"לוכטה הוא השחיין הטוב בעולם כרגע", לא סתם הוא חתם את המשפט ב"כרגע". לפלפס היה ברור שהוא לא ייתן לתסריט הזה לחזור בבמה האולימפית החשובה מכולן. שנה לאחר מכן בלונדון הוא אכן החזיר לעצמו את הבכורה ואת תואר מלך הבריכה. לא מן הנמנע שגם לדקי, חרף האכזבה מההפסד, מתנחמת בכך שהמפלה קרתה עכשיו ולא בבריכה האולימפית בטוקיו. תהיו בטוחים שמרגע זה ועד להדלקת הלפיד האולימפי, לדקי תעשה הכול כדי שההפסד הנדיר הזה יישאר בגדר תקלה חד פעמית.
גם לטיטמוס ברור שהיא העירה כעת את השד משנתו: "אני יודעת שלדקי תחזור, היא הטובה מכולן וההפסד הזה לא יטריד אותה. זה רק ידרבן אותה להתאמן חזק יותר – בשנה הבאה יהיה קרב אמיתי". מה שבטוח הוא שבפיניש אחד מאלף – טיטמוס הצליחה להפוך את משחה הגמר ל-400 מ' נשים חופשי לאחד מהאירועים המצופים ביותר באולימפיאדה הקרובה.
לפנייה לכתב/ת 
