להורה יש זכות לשתף תמונות ילדיו ברשת?
יש הורים ש"חייבים" לשתף ברשתות תמונה של הילד עושה פרצוף מצחיק או מקבל מדליה על תחרות גלישה בקייטנה. אבל מה קורה אם אחד ההורים מתנגד לפרסום? והאם צריך לערב את בית המשפט, במקרה של הורים גרושים או כשהילד לא מעונין בחשיפה?
הורים רבים מעלים תמונות וסרטונים של ילדיהם ברשתות החברתיות כדבר שבשגרה. התנהלות זו הפכה לדרך חיים בעידן הדיגיטלי, והורים רואים ברשת החברתית מעין אלבום משפחתי. הם רוצים להתפאר בילדיהם ובחוויות שלהם עמם, וזה חלק מן הייצוג החברתי שלנו כהורים.
לאחרונה החל להתפתח בעולם דיון סביב התנהלות זו, שזכתה לכינוי sharenting מלשון שיתוף (share) והורות (parenting). אחת הטענות היא ששיתוף התמונות של הילדים נעשה על דעת ההורים, ללא הסכמת הילדים, אשר יכולים בבגרותם לחוש נבוכים וחשופים, ולטעון שפרטיותם הופרה בניגוד לרצונם.
התופעה עלתה לכותרות, כאשר בתה של השחקנית גווינית' פאלטרו מתחה בפומבי ביקורת על התנהלות אמה, שפרסמה תמונה של שתיהן ברשתות החברתיות. לאחרונה עלתה הסוגיה גם לדיון משפטי בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת הליך גירושין, כאשר אב דרש לאסור על גרושתו לפרסם תמונות של בתם הקטינה ברשת, זאת, בניגוד לאורח חייהם כמשפחה טרם הסכסוך.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הוא אינו רואה מניעה לאפשר לאם לפרסם את תמונות בתה, באופן אחראי ותוך שמירת כבודה של הקטינה. בית המשפט מצא שפרסום תמונות ילדים על ידי הוריהם, כל עוד הדבר נעשה בשיקול דעת נכון, אינו מהווה סוגיה המצדיקה התערבות משפטית או צורך בקבלת אישור מההורה השני.
האב ערער לבית המשפט המחוזי, אשר הוציא צו מניעה זמני האוסר על האם להעלות תמונות של בתה, עד להכרעה סופית בערעור שהגיש האב. בסופו של דבר ההורים הגיעו להסכם גירושין, שאף כלל פשרה בסוגיית הפרסום של הקטינה ברשת.
תמונות של הילדים ברשתות - בעד או נגד? צפו:
לנוכח הפשרה אליה הגיעו ההורים, לא הובאה הסוגיה להכרעה בערכאת הערעור, ונראה שטרם נאמרה המילה האחרונה בסוגיה זו על ידי בית המשפט, והיא עוד תבוא לדיון מקיף יותר בארץ ובעולם. בינתיים, כדאי שכל הורה יידע מספר דברים בנושא.
מה קורה כשאחד ההורים מסרב לאשר להורה השני להעלות תמונות של קטינים?
כיום אין חקיקה או פסק דין האוסרים על שיתוף תמונות של ילדים בידי הוריהם ואף אין דרישה שהורה העושה כן יקבל את הסכמת ההורה השני. עם זאת, קיים חשש שהורה ייצר אמצעי לחץ על ההורה השני בעת פרידה או גירושין וידרוש לאסור העלאת תמונות של הילדים המשותפים לרשת החברתית.
קראו עוד:
סקר: 72% מהאמהות קוראות הודעות ווטסאפ של ילדיהן
מקבלים לייקים על תמונה של הילדים? שימו לב
האם יש לילד זכות להתנגד לפרסום תמונותיו?
מציאות זו רלוונטית כאשר מדובר בילדים בגילאים בוגרים יותר. בישראל הנושא לא הגיע להכרעה של בית משפט, אולם ניתן לומר ברמה גבוהה של וודאות שרצונו של הילד בהחלט יובא בחשבון אם הוא יבקש מהוריו לא לפרסם את תמונותיו, או למחוק תמונות שפורסמו בעבר. בית המשפט בהחלט ייתן משקל גבוה, עד מכריע, לרצונו של הילד. ניתן להניח שבמרבית המקרים רצון הילד יזכה להתחשבות מצד הוריו ללא צורך במעורבות של בית המשפט.
בתי המשפט צריכים בכלל להתערב במחלוקת כזו?
סוגיה זו מחדדת את הצורך לקבוע קו גבול להתערבות המערכת המשפטית. לא כל סוגיה מתאימה לפתרון בזירה המשפטית, ונראה כי קביעה גורפת בדבר איסור פרסום תמונות של ילדים ברשתות חברתיות תהיה צעד חסר תקדים.
לפסק דין שכזה תהיה השלכה על כלל ההורים, ולא רק על הורים גרושים או פרודים. הרי הנימוק שיינתן בקביעה האוסרת פרסום יהיה "טובת הילד", ולכן שיקול זה נוגע לילדים באשר הם. בלתי סביר שבעידן המודרני ייאסר כליל פרסום תמונות של קטינים ברשתות בידי הוריהם.
האם בנסיבות של גירושים, הורה יכול לכפות על ההורה השני איסור פרסום?
כאן עולה השאלה האם פרסום שכזה הוא חלק מאפוטרופסות ההורים, והאם בהיעדר הסכמת שני ההורים יש לקבל אישור מבית המשפט. נשאלת גם השאלה עד היכן יכול ורשאי בית המשפט להתערב באורחות החיים המודרניים, שהפכו חלק בלתי נפרד מהתרבות החברתית?
אני סבורה שלא ניתן יהיה לבסס קביעה האוסרת פרסום, שתחול רק על הורים פרודים וגרושים, אלא יהיה צורך לקבוע קביעה עקרונית, כזו שתחול, על כלל ההורים. יהיה מרחיק לכת לקבוע צורך בהסכמת שני הורים לפרסום ברשת, באופן שעלול ליצור שליטה בלתי מידתית של הורה אחד באורחות חייו של השני, דבר שייצר מוקדי חיכוך יומיומיים להורים פרודים.
לאור מורכבות הסוגיה, דרך המלך תהיה ליצור איזון באמצעות קביעת כללי פרסום ולא איסור פרסום. ראוי לייצר דיון בשאלה זו בשיח המשפטי, כמו גם בשיח החברתי, ולהגדיר כללים שיבטיחו פרסום ראוי ומכובד, והתחשבות ברצון הילדים, כאשר הוא כבר יכול לבטא את רצונו. בדרך זו ניתן יהיה לקיים את אורח החיים המודרני, על התפתחויותיו הדיגיטיליות, לצד שמירת זכויות הילדים.
הכותבת היא ד"ר למשפטים, עו"ד ומומחית לדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
