המחלה המסתורית שגורמת לטיקים בעיניים בקרב ילדים
התופעה הנדירה הנקראת - פאנדס - מאופיינת בטיקים או סימפטומים של הפרעה כפייתית טורדנית שמופיעים באופן פתאומי לאחר דלקת ממקור של סטרפטוקוקוס. כך תדעו אם ילדכם עלול לסבול ממנה
איך מטפלים בדלקות עיניים בקרב ילדים?
יום אחד הגיעה אליי בפאניקה מטופלת עם בתה בת החמש. הבת קמה בבוקר עם מצמוץ בלתי נשלט. בהסתכלות מהירה הבחנתי בתגובת אישונים איטית, ואישונים גדולים מהצפוי. היות שמקרה כזה בדיוק הופיע בקבוצת אופטומטריסטים כמה חודשים קודם לכן, ידעתי לשאול אם במקרה בת החמש או מישהו מבני המשפחה סבל מדלקת בגרון (סטרפטוקוקוס) בזמן האחרון. כשנעניתי בתשובה חיובית, הפניתי אותם לרופא ילדים עם שאלה בנוגע לפאנדס.
קיראו עוד על בעיות ראייה:
כל בדיקות הראייה שצריך – מהלידה ועד הגיל השלישי
רואים מטושטש? מתי לרוץ למיון ומתי לא לדאוג
פאנדס (PANDAS - Pediatric Autoimmune Neuropsychiatric Disorders Associated with Streptococcal Infections) מאופיינת בטיקים או סימפטומים של הפרעה כפייתית טורדנית Obsessive compulsive disorder OCD) שמופיעים באופן פתאומי לאחר דלקת ממקור של סטרפטוקוקוס.
חיידקי סטרפטוקוק הם אורגניזמים עתיקים שיכולים לשרוד בגוף המארח ולחמוק מהמערכת החיסונית לאורך זמן. המנגנון שחיידקי הסטרפטוקוק מנצלים כדי לחמוק מזיהוי, הינו הפרשת מולקולות שדומות מאוד למולקולות המצויות בלב, רקמות חיבור, עור ותאי מח של ילדים. כשהגוף המארח מזהה מולקולות אלו, הגוף מייצר נוגדנים לתקיפת המולקולות.
פאנדס מופיעה כשהנוגדנים לא תוקפים רק את המולקולות שיוצרו על ידי החיידקים אלא גם מולוקולות נורמליות המצויות, ספציפית באיזור המוח. ההתקפה של המולקולות הנורמליות במח גורמות לילדים להגיב בשינויי התנהגות דרסטיים ובטיקים.
תופעה נדירה
פאנדס נחשבת תופעה שמתרחשת בילדות (גילאי 3 עד ההתבגרות), ונדירה לאחר גיל 12. שכיחותה של הפאנדס לא ידועה, אך היא מוגדרת על ידי משרד הבריאות האמריקני כמחלה נדירה. מחקר אחד גילה 10 מקרים של פאנדס בקרב 30,000 חולים בעלי תרבית גרון חיובית (1 מתוך 3,000). מאז אותו מחקר, השכיחות נעה בין 0 מבין 10,000 תרביות חיוביות לבין 10 מבין 30,000 תרביות חיוביות.
אבחון פאנדס הוא קליני, אין בדיקות מעבדה שיכולות לאבחן את התסמונת. קיומם של מספר סימנים קליניים בו-זמנית קובע את האבחון: הופעה כפייתית טורדנית ו/או טיקים, גיל ילדות, קיום חיידק סטרפטוקוקוס במערכת, תנועות קופצניות ולא אופייניות שהינן בלתי רצוניות או החמרה של תיקים קיימים או הפרעה כפייתית טרדנית. לעיתים ילדים הסובלים מפאנדס גם סובלים ממופע פתאומי של הפרעת קשב, חרדת פרידה, שינויי מצב רוח, בעיות שינה הכוללות הרטבה, שינויים מוטוריים כמו כתב יד, וכאבי פרקים.
ילדים הסובלים מפאנדס סובלים מעליות וירידות דרסטיות בדרגות החומרה של הפרעה כפייתית טורדנית או הטיקים. בדרך כלל התופעה נעלמת עם היעלמות וטיפול בחיידק.
להורים שילדיהם סובלים מפאנדס מומלץ להחליף מברשות שיניים, לשמור על סביבה נקייה, ולבדוק בני משפחה נוספים לנוכחות סטרפטוקוקוס למניעת הדבקה חוזרת. אם הדבקה חוזרת מתרחשת, הסימפטומים עלולים להחמיר.
תופעה שנויה במחלוקת
פאנדס הינה תופעה שנויה במחלוקת בעולם הרפואה, בייחוד לאור מיעוט המחקרים הקליניים שפורסמו עליה. ב-1999 פורסם מחקר שעקב אחרי 37 ילדים שסווגו לאחת משתי קבוצות טיפול. קבוצה אחת קיבלה ארבעה חודשי טיפול בפניצילין ולאחר מכן ארבעה חודשי טיפול פלצבו. קבוצה שנייה קיבלה ארבעה חודשי טיפול פלצבו ולאחר מכן, ארבעה חודשי טיפול בפניצילין.
החוקרים דירגו את רמת הטיקים, סימפטומים של הפרעה כפייתית טורדנית, חרדה ודיכאון וכן עקבו אחרי מדדי מעבדה שכללו תרבית מהגרון. החוקרים לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטי בין מדדי הדירוג הקליני ומדדי המעבדה בארבעה חודשי הטיפול בפניצילין לעומת הפלצבו. עם זאת, 26 משתתפים לא נטלו תרופות לפי ההוראות וזה בהחלט היה יכול להוות גורם זר שמשפיע על מסקנות המחקר.
מחקר אחר דיווח על 12 מטופלים בין הגילאים 5-11 שסבלו מפאנדס לאורך שלוש שנות מעקב (1998-2000). בכל אחד מהמטופלים הופיעו סימפטומים פתאומיים של הפרעה כפייתית טורדנית לצד תרבית חיובית לסטרפטוקוקוס, שנעלמו באופן פתאומי עם תחילת הטיפול האנטיביוטי.
ההתנהגות הכפייתית טורדנית כללה שטיפת ידיים מוגזמת או דאגה מוגזמת מנוכחות חיידקית. עם זאת הסימפטומים הכי בולטים כללו דחף להטיל שתן ללא חום, ללא אובדן שליטה על הטלת שתן, וללא קושי או כאב בהטלת שתן.
סימנים שהילד שלך עלול לסבול מפאנדס
1. דלקת סטרפטוקוקוס: לא כל דלקת גרון מגורם של סטרפטוקוקוס מתפתחת לפאנדס, אבל אם ילדך סובל מההופעה פתאומית של טיקים או הפרעה כפייתית טורדנית וגם סבל לאחרונה מדלקת סטרפטוקוקוס או מישהו מהמשפחה הקרובה סבל מכך לאחרונה, זה אחד הסימנים.
2. טיקים, רעשים או תנועות בלתי רצוניות פתאומיות. בדרך כלל מדובר על טיקים בעיניים אבל לא תמיד.
3. שינוי במצב רוח.
4. סימפטומים של חרדה וקושי להתמודד עם פחדים.
5. ירידה ביכולות חשבון או כתיבה.
6. התנהגות כפייתית: עניין מוגזם בניקיון, הילד מאבד את זה שהוא נוגע בבוץ או מתלכלך. חרדה מנזק ודאגה לסימטריה.
7. התנהגות טורדנית: התנהגות שמאופיינת בטקסים וחזרתיות, ספירה עד מספר מסוים תוך ביצוע פעולה, שטיפת ידיים ללא הפסקה.
8. קשיי שינה: עד כדי הרטבה המיטה.
9. רגרסיה התפתחותית.
10. כאבי פרקים, קושי להזיז ידיים מרוב שכואב.
11. סימני דיכאון בכי והתבודדות.
12. חרדת נטישה מפרידה קצרה.
13. רגישות לגירויים מאור שמש או ברקים מפריעים.
14. אנורקסיה, אובדן תיאבון לעיתים בגלל חרדה מהקאות או חנק.
ד"ר ליאת גנץ ראש התוכנית לתואר שני במדעי הראייה במכללת הדסה; ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית חברת ועד מועצת האופטומטריסטים
לפנייה לכתב/ת 
