עידן הגברים החדש: לקחת אחריות ולסלוח
"פצעים שלא טופלו משפיעים עלינו ומשחזרים את הטראומה. היציאה לאור היא אקט של חופש ושל אהבה. גברים שמעזים ללכת לטיפול, לשתף חברים ולדבר את האמת שבלבם, הם שיוצרים את עידן הגברים החדש, עידן שפותח תקוה ובונה אמון חדש בין המינים". דעה
עידן הגברים החדש כבר כאן. הוא החוליה החסרה בתהליך הריפוי המיני, רגשי וקולקטיבי שמתקיים בשנים האחרונות. עידן הגברים החדש מתאר את התהליך הנוכחי, שבו גברים מתחילים להעניק לעצמם רשות לחיות מתוך חיבור לאהבה, לאמת ולגוף.
לפני יותר משנה הוצפה הרשת בסיפורים קשים לעיכול על פגיעות מיניות, הטרדות מיניות ומיני מינים של אותה גברת בשינוי אדרת – אלימות שפוגעת בקודש הקודשים של האדם, גופו, לבו ונשמתו. קמפיין #MeToo שהחל בארה"ב והתפשט ממנה ל-82 מדינות ברחבי העולם, יצר גלים חדשים בתודעה שביסודם נמצא הדחף לריפוי אמיתי. אני זוכרת שקמתי בבוקר והתחלתי לקרוא שיתופים. זה היה חזק. גל של תכנים לא מודעים עולה למודע. התרגשתי, כאבתי ושמחתי – כי עכשיו כולם יודעים, עכשיו כולם מדברים על זה, כי מעתה והלאה פגיעות מיניות כבר לא ייחשבו לטאבו. הן מקבלות כעת ביטוי, וביטוי הוא הצעד הראשון בריפוי.
עוד בנושא:
דעה: אלו לא עשבים שוטים. זו תרבות האונס
"מייעצים לנשים לא להתלונן כי הן שרמוטות ומי יאמין להן"
רווקים מפחדים לדבר על כמה שהם בודדים
בעקבות אירועי האונס של השבוע האחרון, נושא הפגיעות המיניות עולה שוב לכותרות ואיתו שאלות על חינוך, הורות ועל ריפוי פגיעות מיניות. רגשות עוצמתיים כמו צער, פחד, כעס, האשמה וחוסר אונים נוכחים בתודעה הקולקטיבית והאישית. אנשים רבים חווים הצפה רגשית בעקבות האירועים כי הם נזכרים באירועי עבר של פגיעות שהם עצמם עברו. בקמפיין #MeToo בולטת מאוד העובדה שמרבית השיתופים היו של נשים. גם כשהיו שיתופים מעטים יחסית של גברים אמיצים – הם היו מפרספקטיבה של "פגעו בי". האילמות, ההשתקה, ההסתרה והטאבו נוכחים בקרב גברים כי התרבות והחברה לא מותירות מספיק מקום לגברים כדי להביע חולשה ופגיעות.
בנוסף, הזווית של הפוגעים נעדרת כמעט לחלוטין מהשיח החברתי. הפוגעים לא מעזים לחשוף את עצמם, מחשש לחוות גינוי, שיפוט וביקורת. העניין הוא שעד שהגברים לא יעברו גם הם ריפוי מיני-רגשי עמוק, אנחנו נמשיך לחיות את גלגל הסבל האנושי ואת שחזור הטראומה. טראומה, במבנה היסודי שלה, בנויה כחרב פיפיות. מי שפוגע מינית נפגע גם בעצמו. הוא נפגע גם בזמן הפגיעה באחר, וגם האלימות שנבעה ממנו היא תוצאה של פגיעות שהוא עבר בעצמו קודם לכן. אלימות היא מעגלית. זו תנועה שחוזרת על עצמה ושבמהות העמוקה שלה זועקת לריפוי מכל צדדיה.
להבנתי, הצעד הבא בריפוי הרגשי והמיני הקולקטיבי הוא #Mentoo – תנועה שבה גברים מספרים, משתפים, נחשפים ומבקשים ריפוי לעצמם. שיתופים של גברים על מצבים שבהם הם נפגעו או פגעו הם התוכן המרפא הבא שהתודעה מבקשת. פצעים שנותרים בהסתר ובהיחבא משפיעים עלינו הרבה יותר ומשחזרים את הטראומה. היציאה לאור – של הכל – היא אקט של חופש ושל אהבה. גברים שמעזים ללכת לטיפול, לשתף חברים ולדבר את האמת שבלבם, הם שיוצרים את עידן הגברים החדש, עידן שפותח תקוה ובונה אמון חדש בין המינים.
חינוך לאהבה
כחברה עלינו לקבל על עצמנו את האחריות לשינוי שורשי ועמוק שיאפשר הולדה של עולם חדש. הצעד הראשון לריפוי שלם הוא להפסיק להתכחש לתמונה השלמה של הפגיעה – שני הצדדים זקוקים לעזרה ולתמיכה, ללמידה ולשיקום, להבראה ולחמלה. התבוננות ישירה לתוך הכאב האנושי היסודי משתקפת בהיעדר של חינוך לאהבה. יצירת עולם שבו מיניות מקבלת את מקומה הטבעי בחיינו ותקשורת פשוטה, חברית ומכבדת מחליפה כל ניסיון לקחני וכוחני, היא הזכות של כולנו מלידה.
יש לי חלום ליצור תוכניות לימוד בבתי ספר שעוסקות בחינוך לאהבה – שבאות לעורר השראה בילדים לביסוס יחסים עם אחרים ועם עצמם מתוך ערכים של הקשבה, כבוד, תקשורת, כנות, אחריות רגשית וקרבה. החינוך המתבקש הוא לא רק לילדים, כי אם לכולנו כאנשים, כהורים כחברה וכתרבות – והוא מתחיל בהחלטה פנימית שכל אדם יכול לקבל עכשיו – להיטיב, להקשיב, לא להיות אלים ולמצוא מרגע לרגע את הדרך לאהוב.
לסיכום, אני רוצה להדגיש את העובדה שכולנו נמצאים ביחד במסע הזה, אנחנו חברים ואחים בדם. אנחנו כאן כדי לעזור אחד לשני, לתמוך, להתחבר, לסלוח ולהירפא ממעגל הטראומה. עידן הגברים החדש הוא הזמן שבו גברים מתחילים לראות שגם להם מותר לקבל מרחב ריפוי להיות בו חשופים, ולצד הבקשה לעזרה, גברים מעזים לקבל אחריות מלאה על מצבים שבהם הם היו אלימים, לבקש סליחה ולסלוח לעצמם.
דורית בר – טיפול מיני וזוגי הוליסיטי ליחידים ולזוגות. מרצה על תשוקה ותקשורת אינטימית ביחסים.
