שתף קטע נבחר

 

"החיים נהרסו": הקצין המצטיין שעזר לאביו ופשט רגל

כשעמית היה בן 16 שכנע אותו אביו לפתוח חשבון כדי לחלץ את האב מחובות. כל הצרות נפלו על הנער והחייל הצעיר - שנפצע בצוק איתן והפך למפקד ביחידה טכנולוגית. עכשיו, לצד אביו שהכה על חטא, עמית מזהיר: "שזה לא יקרה לכם"

 

 

ראיון עם קצין צה"ל שפשט את הרגל    (צילום: אורי דוידוביץ')

ראיון עם קצין צה"ל שפשט את הרגל    (צילום: אורי דוידוביץ')

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:


"זה הרס לי את החיים": סרן עמית (שם בדוי) הוא קצין מצטיין בצה"ל. הוא שירת כלוחם וכקצין חי"ר עד שנפצע במבצע "צוק איתן" ונאלץ לעבור ליחידה עורפית. כיום, בגיל 30, הוא מפקד על עשרות חיילים ביחידה מסווגת. אבל לא הפציעה והאתגרים בצה"ל מקשים עליו את החיים - מהלכים כלכליים שעשה אביו כשעמית היה נער, ובהמשך גם במהלך שירותו הסדיר, והסתבכות עם הבנק שלו הובילו אותו עד לפשיטת רגל ולמסלול חיים כפול: מחד גיסא - קצין מצטיין בצה"ל שנפצע במלחמה, ומאידך גיסא - אדם שהגיע לחובות של כמעט חצי מיליון שקל, ולמצב שבו רבים מחבריו ופקודיו לובשי המדים לא יודעים שהוא בקושי מצליח לסיים את החודש. עכשיו הוא זועק לעזרה.

 

עמית, שגדל בשכונת התקווה בדרום תל אביב בסביבה לא קלה, עם אב שנקלע לחובות, נאלץ כבר בגיל צעיר לצאת לעבוד. בגיל 16 אביו - שבשל החובות היה מוגבל ביותר בהתנהלותו הכלכלית - אילץ את עמית לפתוח חשבון בנק וניהל דרכו את כל ענייניו הכלכליים. במהלך שנות נעוריו המאוחרות של עמית חתם אביו על מאות צ'קים בשמו ושילם באמצעותם לספקים ולגורמים שונים.

סרן עמית (שם בדוי), הקצין שנאלץ להכריז על פשיטת רגל בעקבות החובות של אביו (צילום: אורי דוידוביץ')
"אני קודם כל רוצה שזה לא יקרה לבני 16 אחרים"(צילום: אורי דוידוביץ')

"כמה ימים אחרי שפתחתי חשבון אבא שלי מגיע לבנק ואומר 'אני צריך פנקסי צ'קים' בשביל להביא לכל מיני ספקים", סיפר ל-ynet עמית בשיחה שערכנו איתו בשכונת ילדותו. לדבריו, הקשרים החמים בין אביו, שהפעיל בעבר חנות לממכר אוכל בצמוד לסניף, לבין המנהלים הם שאפשרו לו לפעול כל כך בחופשיות. בבנק דחו את הטענות.

 

את הילדות הקשה הצליח עמית להשאיר באופן מסוים מאחור כשהתגייס לצה"ל. עמית מתאר את התקופה שלאחר גיוסו לצה"ל כמפנה קריטי שהוביל אותו לחובות הקשים. בעוד הוא נמצא שבועות ארוכים בצבא, מסכן את חייו, לעיתים בשטח אויב, הצרות והחובות מבית לא הרפו. ההיפך הוא הנכון: עם הגיעו לגיל 18, ובשנים שלאחר מכן, מסגרת האשראי של עמית גדלה וגדלה, בעוד המינוס בחשבון הבנק שלו הלך והעמיק. לטענתו, כל הפעולות בחשבון נעשו על ידי אביו.

 

החובות של עמית הצטברו לא רק לבנק אלא גם לקופת המדינה, כמו גם לספקים שונים שעבדו מול העסק של אביו, שכאמור היה רשום על שמו. בשנים אלו, על אף ששירת בצה"ל, כלל ההתנהלות הכלכלית של משפחתו עברה דרכו, והחובות לרשויות של העסק המשפחתי - שאביו ביקש שיירשם על שם עמית - הלכו ותפחו. במהלך השנים הראשונות לשירותו הצבאי, החובות של עמית הגיעו עד לכמעט חצי מיליון שקל.

סרן עמית ואביו (צילום: אורי דוידוביץ')
סרן עמית ואביו. התפייסו עם השנים(צילום: אורי דוידוביץ')
 

אחרי הפציעה במבצע בעזה, בעידוד הצבא, סיים עמית שני תארים אקדמיים ב-HIT - המכון הטכנולוגי חולון (מוסד שגם מימן חלק משמעותי מלימודיו), אך נותר חייב כספים. בשלב זה, עד שיוכל לגייס את הסכום הנדרש, הוא לא יכול לקבל את תעודת הזכאות לתואר השני המיוחל שאותו סיים לאחרונה. במקביל הוא התחתן והביא יחד עם אשתו שני ילדים לעולם. רגע לפני שקיבל דרגת רב-סרן הוא מונה לפקד על עשרות חיילים ביחידה טכנולוגית. בצבא, לדבריו, יודעים רק מעטים על מצבו - באגף התשלומים ובפיקוד. פקודים וחברים לא.

 

"ידעתי שהר הגעש יתפוצץ"

במשך השנים ניסה עמית להתמודד עם הקשיים והחובות, לאחד תיקים ולמצוא פתרונות על מנת להשיב את הכספים שאותם הוא חייב. לאחר שהבין כי הוא לא מסוגל יותר לעמוד בנטל, כמו גם לעמוד בהוצאות הכבירות של עורכי הדין בהליכים המשפטיים, ובמקביל לפרנס את משפחתו - פנה עמית בלית ברירה להליך של פשיטת רגל. במסגרת ההליך נאלץ עמית להודות כי כלל החובות הם אכן שלו, האחריות להם היא עליו וכי אין לו טענות נגד הבנק. אך לדבריו, ההודאה נרשמה מכורח המציאות שאילצה אותו לפנות להליך פשיטת הרגל, ובמסגרת כך גם להודות בביצוע פעולות שמעולם לא ביצע. בדצמבר 2016 הכיר בית המשפט המחוזי בתל אביב בעמית באופן רשמי כפושט רגל.  

 

אחת המשמעויות של ההגדרה היא שבאופן אוטומטי חל עליו צו איסור יציאה מהארץ. כך נוצר מצב שצה"ל ביקש לשלוח אותו למשימות הקשורות בתפקידו מעבר לים, אך בשל חובותיו הוא נאלץ להגיע עד לבית המשפט כדי שיאשר את יציאתו לשליחות הצבאית, וזאת רק בכפוף להתייצבות ערבים מטעמו.

 

כשפגשנו את עמית בשכונה שבה גדל, באופן מפתיע, הצטרף אלינו אביו, יגאל (שם בדוי). הקצין, שפשיטת הרגל שהוא נמצא בה קשורה באופן ישיר למעשיו של האב, מחל לו עם השנים, ועתה מנסה אביו להכות על חטא ולהתוודות על מעשיו. "ידעתי שאני לא מורשה חתימה, ידעתי שאני עושה לו עוול וידעתי שבאיזשהו שלב הר הגעש יתפוצץ", אמר לנו האב. "אני אשם והבנק אשם", הוסיף. טענות נגד הבנק, נזכיר, לא התקבלו בהליך המשפטי.

יגאל (שם בדוי), אביו של סרן עמית (שם בדוי) (צילום: אורי דוידוביץ')
"הילד הזה הוא מקור הגאווה שלי ועשינו לו עוול"(צילום: אורי דוידוביץ')
  

עתה, לאחר שבלית ברירה עבר הליך של פשיטת רגל ובזמן שהוא עדיין חייב כספים רבים, מעוניין עמית להוציא את סיפורו לאור כדי שבני נוער נוספים שמשפחותיהם נמצאות בקשיים יוכלו להיזהר, לשים לב ולא לקחת את החובות והמעמסה הכלכלית של הוריהם על גבם. "המקרה הזה הרס לי את החיים", אומר עמית. "אני בראש ובראשונה רוצה למנוע את הדבר הזה, שילדים אחרים בגיל 16, שאבא או אמא שלהם אומרים להם 'בואו תפתחו חשבון בנק כדי שנוכל לעבוד על השם שלכם בשביל להציל את עצמנו' - שזה לא יקרה".

 

לאחר ששמע את הדברים הללו של עמית, נשבר האב והחל לבכות. "אני לא יכול, כואב לי הלב עליו", אמר, "הילד הזה הוא מקור הגאווה שלי ועשינו לו עוול. אני רוצה שהבנק הזה ייפול, הוא רוצה שאנשים אחרים לא ייפלו. אתה מבין כמה הוא איש גדול?", סיכם.

 

"חיילים בודדים רבים, במיוחד ישראלים חסרי עורף משפחתי, מגיעים לצבא עמוסי בעיות כלכליות", אמר ל-ynet אוּרָן כספי, מייסד ומנכ"ל "מעגל 360", חברה לתועלת הציבור ללא מטרות רווח המסייעת לילדי רחוב ולחיילים בודדים לפני גיוסם, תוך כדי השירות ולאחריו. כספי מלווה זה זמן מה את עמית ונחשף רבות למצוקתו. "אופי השירות לא מאפשר לרבים את היכולת לעבוד, לכלכל עצמם ולהתמודד עם החובות תוך כדי השירות. כתוצאה מכך נוצרים חובות גדולים יותר, מלווים בריביות גבוהות אצל גופים חזקים כמו בנקים שעימם החיילים אינם יכולים להתמודד. לרוב מיד עם שחרורם המערכות המשפטיות והבנקאיות חורצות את דינם של אותם בודדים משוחררים, שוללות מהם זכויות וחוסמות אותם לאפשרות לחיים נורמליים. זוהי בעיה מערכתית שצריך לפתור", אמר כספי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורי דוידוביץ'
עמית מבקש עזרה
צילום: אורי דוידוביץ'
מומלצים