אז מה אם הן "אנטישמיות"? תנו להן להיכנס

ישראל פעלה נכון כשאישרה לחברות הקונגרס אילהאן עומאר ורשידה טליב להגיע לארץ. הנזק התדמיתי נמנע, ואפשר להפוך את ביקורן מנטל לנכס

ד"ר מיכל חטואל-רדושיצקי פורסם: 24.07.19 , 08:29

אילהן עומאר רשידה טליב חברות קונגרס מוסלמיות המפלגה הדמוקרטית ארה

רשידה טליב ואילהאן עומאר (צילום: AFP)

שגריר ישראל בארה"ב, רון דרמר, הודיע שישראל תתיר את כניסתן לארץ של שתי חברות קונגרס אמריקניות מהמפלגה הדמוקרטית, אילהאן עומאר ורשידה טליב. שתיהן נבחרו לקונגרס לראשונה בבחירות האמצע האחרונות ושתיהן מזוהות עם המאבק הפלסטיני ותומכות ב-BDS. חרף כהונתן הקצרה עד כה, לשתיהן רפרטואר של אמירות ביקורתיות ונוקבות נגד מדיניות ישראל, תמיכת ארה"ב בישראל, ונגד הלובי היהודי האמריקני, כוחו ואופן התנהלותו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

השתיים נמצאות בימים אלה במרכזה של סערה פוליטית שחולל הנשיא דונלד טראמפ, שהטיח בהן לחזור למדינות המוצא שלהן. בכך הוא גרר את מדינת ישראל לתוך התעמולה הפוליטית שלו על ידי ייחוס אנטישמיות ושנאת ישראל לנבחרות ציבור דמוקרטיות, וארגונים יהודיים בולטים בארה"ב כבר יצאו נגד אמירותיו אלה.

לסוגיית הבקשה של השתיים להיכנס לישראל ולשטחי הרשות הפלסטינית אין פתרון קסם. בניגוד לסיסמאות שמאפיינות פעילות אקטיביסטית (משני הצדדים), כל החלטה עלולה לגרור מחיר. יחד עם זאת, בבחינת עלות/תועלת של כל אחת מהאלטרנטיבות – להתרת כניסתן לישראל של חברות הקונגרס טליב ועומאר יש שלושה יתרונות ברורים.

ראשית, הניסיון מלמד שהתיקון לחוק הכניסה שמאפשר לישראל למנוע כניסה ממי שמבקש להפעיל עליה חרם לא רק שאינו קל ליישום במבחן התוצאה (במקרה לארה אל-קאסם הפך בג"ץ שתי החלטות קודמות שלא התירו את כניסתה), אלא מציג את ישראל כמי שיש לה מה להסתיר, וכמדינה שמדכאת חברה אזרחית. אף שלישראל הזכות הריבונית לסגור את שעריה, מניעת כניסתם של תומכי קמפיין החרם (להבדיל מפעילים המבקשים לנקוט אלימות כחלק ממאבקם), מחזקת את התדמית של מדינה כוחנית וחשוכה שאותה מבקשים תומכי החרם לקדם.

במילים אחרות, בתפיסת עולם דיכוטומית של "טובים" ו"רעים", מניעת כניסתן של חברות הקונגרס הייתה מציבה את ישראל בצד ה"רע". הניסיון מלמד שהחלטה כזו גוררת סיקור בינלאומי שלילי שבכוחו לחזק תדמית אגרסיבית זו.

שנית, מבחינה מדינית, למניעת כניסתן של חברות קונגרס אמריקניות מהמפלגה הדמוקרטית יש השלכות שליליות על מעמדה של ישראל בקרב מצביעי המפלגה. בעידן שבו יש תזוזה מתמיכה דו-מפלגתית בישראל למציאות חדשה שלפיה שיעור המצביעים הדמוקרטים מביעים פחות ופחות תמיכה בה, וכן בהינתן הסבירות הרבה שלפיה נשיא או נשיאת ארה"ב יגיעו מהמפלגה הדמוקרטית בעשור הקרוב – ישראל צריכה לפעול ללא לאות לשיקום קשריה עם מפלגה זו. התרת כניסתן של חברות הקונגרס הינה צעד מתבקש בכיוון רצוי זה.

שלישית, מבחינת מחויבותה של מדינת ישראל ליהודי ארה"ב שתורמים רבות לחיזוק הקשר בין המדינות, ושרבים מהם ניצבים בחזית המאבק נגד תנועת החרם על ישראל, ושכ-70% מהם מצביעים למפלגה הדמוקרטית - אי התרת כניסתן של שתי נבחרות ציבור עלולה להעמיק את הקרע בין ישראל לבין יהודי ארה"ב.

הדבר נכון במיוחד בעת רגישה זו, שבה המפלגה הרפובליקנית היריבה נעזרת בתמיכתה בישראל ובמדיניותה כמכשיר פוליטי לנסות להבריח מצביעים יהודים מהמפלגה הדמוקרטית. בהתרת כניסתן של חברות הקונגרס, ממקמת ישראל את עצמה בצד אחד עם קהילת יהודי ארה"ב אשר הביעו את מורת רוחם מהתנהלות זו.

כעת, לאחר שההחלטה הנכונה התקבלה, גם אם חברות הקונגרס תגענה במסגרת ביקור פרטי, ראוי שגורמים רשמיים בישראל יפנו אליהן באופן יזום כדי להציע לשתיים תכנים לאיזון הרושם שתקבלנה מביקורן באזור.

כך למשל, נכון יהיה לפעול להציג את מורכבות הסכסוך על שלל היבטיו: לא רק ביקור מסורתי ביד ושם ובאתרי מורשת היסטוריים, אלא גם התייחסות למה המדינה עושה – והסוגיות שמולן היא מתקשה – בסכסוך הישראלי-פלסטיני. השקפה כזו, הרואה בנוכחותן של חברות הקונגרס הזדמנות אסטרטגית לתת מענה לטענות שווא המופנות כלפי ישראל בזירה הבינלאומית, טומנת בחובה את האפשרות שביקורן יהפוך מנטל לנכס.