טירז פור פירז בישראל: היה חשמל בהיכל
הלהקה ביצעה את הלהיטים הגדולים שלה בלי משחקים ובלי הפתעות, ובתמורה זכתה לאהבה אינסופית מהקהל, שהתרפק על כל דקה של נוסטלגיה מהאייטיז. מצחיק לחשוב שרק רגע לפני, ההיכל עמד חשוך בעקבות הפסקת חשמל שפקדה את האזור
כשחזר החשמל בקול תרועה, ההמונים נשפכו אל המקום, מזיעים בתורים מתמשכים לשירותים, לבירות ולנאצ'וס, כשכל העת הכרוז מפציר בהם לתפוס את מקומם. דקות מספר לפני תחילת ההופעה, הכרוז ביקש להרגיע: "חברת החשמל עשתה הכל. עם זאת, אם תהיה הפסקה, יש לנו גנרטורים. נא לא לצאת, תהיו סבלנים, אנחנו משלמים הרבה מאוד כסף לחברת החשמל - תנו להם לעשות את העבודה".
נדמה שהאווירה המעט לחוצה הזו חיממה את הקהל, שחש שההופעה כמעט חמקה לו מבין הידיים. אולי אפילו התגנבה איזו מחשבה שכמה ביצועים אקוסטיים בחושך יכולים לתת פה טוויסט מעניין. אולם 35 דקות אחרי המועד המתוכנן, עלו לבמה קורט סמית' ורולנד אורזבל עם הלהקה, והאולם המלא כמעט לחלוטין, קיבל אותם בצווחות התרגשות ובעמידה על הרגליים. זו הייתה קבלת פנים מפתיעה, בכל זאת, רק לפני שנתיים הצמד הופיע כאן לראשונה ומילא לחלוטין את אותו היכל. נכון, הם הבטיחו אז שישובו במהרה, והוכיחו שלהבטחות שלהם יש כיסוי - אבל מי יכול היה לשער שכל כך הרבה מעריצים ציפו להם כך.
עוד ביקורות מוזיקה:
עומר אדם נתן את כל הלב בפארק הירקון
שני עשורים אחרי מותו, מאיר אריאל חי וקיים בלב המיינסטרים
"קול המוזיקה בגליל העליון": למה אני אוהב את הפסטיבל הזה?
רשימת השירים שליוותה את הערב הזה לא הייתה שונה מהותית מזו שנוגנה לפני שנתיים. "דמעות לפחדים" פתחו את המופע באחד מהלהיטים האהובים שלהם Everybody Wants to Rule the World - הקהל נשאר לעמוד והתיישב בשיר השני. בשיר השלישי הוא נעמד שוב, כשהחבורה הגישה לקהל המנון נוסף - Sowing the Seeds of Love. בכלל לאורך הערב הזה היה ברור שעבור הלהיטים הגענו, ועבור הלהיטים נקום. "נהדר להיות פה שוב תל אביב, בעיר היפה הזו, בישראל. תודה רבה שהזמנתם אותנו, זה באמת מיוחד", אמר אורזבל והמשיך לביצוע מצוין של Pale Shelter.
את הצמד ליוותה להקה צנועה - מתופף, גיטריסט, קלידן וזמרת הליווי קרינה ראונד, שהוסיפה עוד מימד לשירה. במיוחד זכור לטובה הביצוע שלה ל-Woman In Chain שבו גם רולנד הצטיין בשירה וגיבה בפרצופים מצחיקים. נקודת השפל של ההופעה הזו, כלל לא קשורה להרכב, אלא לאקוסטיקה של המקום, שיכולה להרוס גם למיומנים שבפרפורמרים.
מלבד כמות גדולה של להיטים, טירז פור פירז כללו גם כמה הומאז'ים. ההופעה נפתחה בחידוש שלורד עשתה לשיר הפתיחה ובהמשך נשמע גם ציטוט משירה של להקת ווינגס - Let 'em In. "היה לנו מזל שאמנים צעירים חידשו אותנו כמו לורד שפתחה את הערב. לפעמים אנחנו עושים שירים של אחרים ואנחנו יודעים שזו להקה פופולרית בתל אביב. אז נעשה שיר ונשמח אם תשירו איתנו", אמר רולנד לפני הביצוע ל-Creep של רדיוהד, הקהל בלע את הפיתיון ושר בקול רם. "זו הייתה שירה יפה", המשיך רולנד, "איך ממשיכים מכאן?", ובכן עם ביצוע אנרגטי ל-Badman's Song שהוביל לצימוד האהוב של Head Over Heels ו-Broken. בקהל, אם תהיתם, נרשמה עמידה במשך דקות ארוכות.
הרגע המרגש ביותר בהופעה היה השיר Mad World ללא ספק פייבוריט הקהל, ואת ערב האייטיז הזה (הגם שהיו בו ספיחי ניינטיז) סגר ההדרן הראוי של Shout. בלי וידאו ארט מושקע, בלי מחוות גרנדיוזיות, נטולי מניירות או סולואים מפונפנים, בלי משחקים ובלי הצגות - טירז פור פירז שבו לישראל עם הופעה שהיא נטו מוזיקה. במשך שעה וחצי הם הגישו לקהל את ההמנונים האהובים עליהם בלי הפתעות, בביצועים שסך הכל היו נאמנים למקור גם אם כללו זיוף קטן פה ושם. והקהל הישראלי? ובכן, הוא בלע את המנות בתאווה, שילם בהרבה מאוד אהבה והוכיח שלמרות העיכוב – בסוף היה חשמל בהיכל.
