חופשה משפחתית בפרק ב'
חופשה משפחתית היא אף פעם לא מה שחושבים שהיא תהיה, בטח לא בפרק ב', כשרמת הסטרס והלחצים גם ככה כבר מזמן עברה את כל הקווים האדומים. גאיה קורן מציעה כמה טיפים שיעזרו לעבור את החופשה הזו בשלום - ואולי אפילו ליהנות ממנה
בת אחת נזכרתי שאני חוטפת בחילות על יאכטות, וזה עוד בלי להיכנס להיריון. אם חשבתם שחופשה משפחתית היא כאוס מוחלט, הרי שמדובר במשחק ילדים לעומת חופשה של פרק ב': את, הוא והילדים של כולכם.
אני לא זוכרת הרבה מהחופשות המשפחתיות שהתרחשו בנישואיי. בגדול זה הסתכם ב- למה אתם לא מוכנים, יוצאים עוד חמש דקות, למה אתם לא מוכנים, אני מחכה לכם באוטו, למה אתם לא מוכנים, נמאס כבר לבקש, כל פעם אותו דבר!
כשכולם כבר באוטו זה נשמע בדיוק כמו אצלכם: מתי נגיע? עוד מעט. מתי נגיע? עוד מעט. מתי נגיע? עוד פעם אתה שואל ואני מוריד אותך פה!
בסוף מגיעים, תשושים, גמורים מהחופש שעוד לא התחיל ואתם כבר רוצים שייגמר. כשאתם זוג נשוי המשימה הכי גדולה שלכם בחופשה היא לא לריב. אם הצלחתם, ברכותיי, תישארו נשואים לנצח באושר ואולי בעושר.
באיזשהו שלב תעשו הפרדת כוחות, כלומר אחד ינמנם והשנייה תיקח את כל הילדים לגיגית הפיפי הקרויה בטעות בריכה. מתישהו הילדים יריבו ביניהם (די בהתחלה וגם באמצע ובטוח בסוף), אתם תכעסו, ואז תריבו ביניכם על התגובה הנכונה בשעה קשה זו.
אם באתם עם חברים, תוכלו להתנחם בהם או לרכל עליהם או גם וגם, כל מה שירחיק אתכם מהסבל שנטלתם על עצמכם. במקביל, תעלו תמונות מחייכות לפייסבוק, מי יודע, אולי תאמינו לעצמכם שאתם נהנים.
ועכשיו, פרק ב'. את עם הילדים שלך, הוא עם שלו, אולי יש לכם צאצא משותף. לנו אין, אני בגיל שבו הביציות מתאבדות בפליק פלאק לאחור. כשהילדים שלכם באותו גיל זה יכול להיות מועיל, אך כשההפרש גדול את עלולה לשמוע מוקדם מהצפוי את השילוש הלא קדוש: אמא משעמם לי.
לכי תתמודדי עם שעמום כשאי אפשר לשלוח אותו לאבא, או יותר גרוע: הוא מצלצל לאבא מהנייד ואומר שמשעמם לו. וואיי וואיי, בטח את שוב נתפסת כאמא לא טובה, מה שעוד יותר מתסכל ומעצבן אותך.
בזמן שהילד שלך מתלונן בנייד, הילד שלו עושה משהו שלא היה עובר בשתיקה אם הוא היה פרי חלצייך, אבל הוא לא, ואם תזרקי מילה לא במקום הוא עוד עלול להלשין לאמא שלו. את במלכוד 22, בהצלחה לכולנו.
לכבוד ההפלגה המתוכננת ועל מנת שלא אטביע אף אחד עם השנורקל, ערכתי רשימת מכולת לחופשה בפרק ב':
1. לא להתעצבן.
זה אף פעם לא עוזר. מה כן עוזר? אלכוהול. חבל שזה אסור לקטינים, אבל לי מותר איזו כוס יין. אם הילדים שלו מעצבנים, תזכירי לעצמך שהם לא שלך. נסי לדבר איתם כמו למבוגר ואם זה לא יעזור, תשלחי אותם לאבא שלהם. אם הילדים המעצבנים הם אלה שיצאו מרחמך, גם תשלחי אותם אליו ושתי את כוס היין.
2. אל תתערבי.
לעולם אל תתערבי בויכוח בין בן הזוג שלך והילדים שלו. גם כשאת חושבת אחרת ממנו. זה לא התפקיד שלך, לילדים יש אמא. אם מישהו מהם מגיב באלימות, זכותך וחובתך המלאה להתערב, אך בכל מצב אחר תעשי את מה שאת פחות טובה בו: "תשתקי". כשאני אומרת את, אני מתכוונת אני, אם זה לא ברור.
3. תנו לילדים זמן לבונדינג בלעדיכם.
זה יכול לקחת זמן עד שהילדים שלכם מכירים, נקשרים ומתיידדים. תנו להם את האופציה להכיר אחד את השני, אל תהיו דבק. אם הילדים מספיק גדולים, זה זמן טוב לומר להם שאתם רוצים להיות קצת לבד ולברוח מהם.
4. אל תנג'סו לילדים שיהיו חברים.
בזוגיות צריכה להיות התאמה, וזה שמצאת את בחיר ליבך לא אומר שהבן שלך חושב ככה על הבת שלו, ולהיפך. הם צריכים להסתדר, ולא חייבים להיות בסט באדיז.
5. לא חייבים הכל ביחד.
קחו לעצמכם זמן שבו את נמצאת עם הילדים שלך והוא עם ילדיו. בשבוע רגיל אתם לא ביחד 24/7, והביחדנס הפתאומי עלול ליצור מתחים. תעשו הפרדה, היא תועיל לכולם.
אני בטוחה שיש עוד הרבה רעיונות, כמו "אל תשכחי ילד בשדה התעופה רק בגלל שהוא בעט לך בגב המשענת כל הדרך". הכי חשוב זה לנשום עמוק לפני שצוללים פנימה, כי ילדים זה שמחה, אבל זה לא כוחות: הם יותר מאיתנו במספר, באנרגיות, בדרישות ובקיטורים. טוב, אולי בטורניר קיטורים אני מנצחת.
ברור שאמרתי "כן" להפלגה. שבוע שלם עם הילדים שלי, הילדים שלו, ועוד מלא ילדים של זוגות בפרק ב'. מה כבר יכול להיות? מקסימום נשתגע. מרוב אושר, ברור.
שלך,
גאיה קורן. מרצה, "אני מלכה", מנטורית להערכה עצמית , ועיתונאית בידיעות אחרונות.