לא בטוח שהדתיים-לאומיים הם משפחחה אחת
המו"מ בין שקד לרב פרץ עוסק בעיקר בשאלות "הרות גורל" כמו סדר הרשימה. מה לגבי לימוד תורה, שירות נשים, מעמד הרבנות? את מי זה מעניין
כל מערכת בחירות מייצרת מציאות של בוקה ומבולקה, על אחת כמה וכמה בבחירות המיותרות העומדת לפתחנו. כל מערכת נושאת בחובה גם מינוחים ומאפיינים שונים. הפעם כולם שרים ומדברים בשפה אחת על חיבורים וצירופים ‑ מעין נוסחת פלא האמורה לעשות עבורנו סדר בבלגן המתמשך של הפוליטיקה הישראלית.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
על פניו ישנו היגיון בשאיפה למיזוגים: רסיסי מפלגות יתפוגגו להם לאוויר העולם, לנגד עינינו יהיו מבנים וגושים ברורים, ולא פחות חשוב מכך ‑ נקבל בהירות רעיונית. קל יותר להצביע עבור מפלגה גדולה שמבטאת רעיון ברור והשקפתה צלולה ומגובשת.
אלא שלא. הדיבורים על איחוד, גם בשמאל וגם בימין, מטשטשים את ההבדלים ומוסכים מסך עשן בין השקפות עולם שונות. כך לדוגמה המגעים לאיחוד בין הימין החדש לבית היהודי. כולם עסוקים בשאלות של "מי", ומניחים בצד את השאלות של "מה". דיוני המרתון בין איילת שקד לרב רפי פרץ עוסקים בשאלות "הרות גורל" כמו מי יעמוד בראש הרשימה, כיצד ישובצו החברים, מה יהיה מקומו של בנט ועוד. אף אחד לא קם ושואל אם אכן מדובר במפלגות בעלות השקפה זהה, או לפחות דומה, המצדיקה את הקמתה של רשימה משותפת.
הבחירות המיותרות מהוות עבור הציבור הדתי-לאומי חלון הזדמנויות לבחינת הזהות שלו. האם מדובר במשפחה אחת, או בשתי משפחות שהשקפתן שונה. נכון לברר אם המשותף רב מהמבדיל או להפך בשלל נושאים מהותיים הנוגעים לליבת הקיום שלנו כציבור: סוגיית לימוד התורה, שירות נשים בצבא, תרבות הפנאי, חברה מעורבת, מעמד הרבנות הראשית, מקומה של התרבות הישראלית העכשווית ‑ האם כדברי הרב קוק החדש יתחדש והחדש יתקדש עליה, ועוד. אלו נושאים המשקפים זרמי עומק בקרב הציבור הדתי-לאומי.
לכן מה שנדרש היום מהמחנה זה לא להחמיץ את השעה. לא ללכת שבי אחר הרוחות הקיימות במרחב הפוליטי ולדשדש בשאלות פרסונליות בלבד. הגיע הזמן לזקק את העמדות והשקפות העולם של הזרמים השונים ועל בסיס זה להחליט אם יש מקום לריצה משותפת. לנווט את הבחירות לעיסוק בהשקפה ובתוכן, ולא בשיח של הישרדות. בלי הבירור הזה, רבים וטובים יתקשו להחליט למי להצביע.
אם קברניטי הבית היהודי והימין החדש יפרסו את משנתם בשלל נושאים העוסקים בליבה של השיח הישראלי, ובראש ובראשונה יתנו מענה לשאלה מה עומד בראש סדר העדיפויות שלהם, האם הסוגייה המדינית או סוגיית השסע בחברה הישראלית, וכך ניתן יהיה לבחון אם המשותף רב מהמפריד והאם נכון להקים רשימה משותפת.
הקמת מפלגה משותפת כוללת יכולת הכלה של השונה ואימוץ הפשרה כאידיאל. במילים אחרות, מדובר בהובלת זרם פוליטי שמוכן לשקלל בין ערכים וחותר לליבה משותפת, ושואף לשיר יחד עם הזרמים השונים ולא לאמץ גישה בדלנית שחורטת על דגלה את האמירה "מי לה' אליי". אם אכן הצירוף של המפלגות יאמץ גישה כזאת, כולנו נצא נשכרים. אם לא, שכרנו יצא בהפסדנו.
- מוטי שקלאר הוא איש תקשורת, לשעבר מנכ"ל רשות השידור
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com