חריש: "כמו תינוק שלומד ללכת"
נטע ואלירן נעים עברו להתגורר בחריש לפני כ-4 שנים. האם הם מרוצים מההחלטה? יצאנו בעקבותיהם עם מצלמה במשך 24 שעות ובדקנו כיצד מתנהלת משפחה מבחינת עבודה, גני ילדים, הפעלות בגני השעשועים ועד לבילוי בפאב השכונתי. "חריש זה כמו תינוק, הוא לא ישר מתחיל לרוץ. זה מתאים למי שמבין שהוא צריך לבוא ולהיבנות עם המקום"
בשיתוף עיריית חריש
נטע ואלירן נעים הגיעו להתגורר בעיר חריש לפני כ-4 שנים, עוד בימים שבהם סביב ביתם היו ערמות חול ופועלי בניין שעובדים כמעט ללא הפסקה. "הגענו לחריש לפני כמעט ארבע שנים, חיפשנו דירה, כי הכל באזור לא היה בתקציב שלנו", מספרת נטע. "ואז הגענו לפה. ולא היה פה כלום. היו פה עפר וערימות של פועלים ואמרו לנו: פה תהיה עיר".
ליווינו את המשפחה ל-24 שעות, מרגע שהבית מתעורר, דרך היציאה לעבודה, איסוף הבת אוריאן מהגן בפרדס חנה, יציאה לגן השעשועים - שם מתקיימים בכל יום הפעלות לילדים ועד לבילוי הלילי בפאב המקומי. צפו בווידיאו בראש הכתבה.
לאחר שעברו לעיר, אלירן פתח עם שותף משרד עו"ד בחריש. "אנחנו משקיעים הרבה בהסברה", הוא אומר. "כמו שמסבירים את חריש, ככה אנחנו מסבירים את המשרד, את היתרון שאנחנו מקומיים, שאנחנו נמצאים קרוב לוועדה, לעירייה.
אבל זה לא כזה פשוט. זה לא שאני פותח את הפה ופשוט מאכילים אותי. זו עבודה קשה".
בשנת הלימודים האחרונה אוריאן הייתה צריכה לנסוע לגן בפרדס חנה הסמוכה, אבל בחודשים האחרונים העיר כבר התפתחה וצמחה ובשנת הלימודים הבאה היא תלך לגן שייפתח קרוב לבית. "השתנו דברים", אומרת נטע. "אני יודעת שהחינוך פה השתפר, השתדרג". "זה לא שיש פה ג'ונגל או משהו כזה, יש פה את כל מה שיש במקום אחר, אולי בקטן יותר". "ואני חושב שזה טוב יותר", מוסיף אלירן, "זה כמו שכולם במרכז מחפשים כיתות יותר קטנות, אז נראה לי שפה הם יכולים לפתור את הבעיה בקלות".
מה יש לעשות אחה"צ?
"כל יום, עושים פה דברים מהעירייה", אומרת נטע. "פארק מים, הצגות לילדים, שעת סיפור, שעת הצגה, וכל העיר מגיעה".
אז איך חיי החברה, הנופים, הבילויים?
"יש פה קהילה מדהימה. לא זכור לנו מהמקומות הקודמים שגרנו בהם שככה היו לנו חברים שהם שכנים, כל היום אחד אצל השני בבית, ממש כיף. גם עוזרים אחד לשני, יש "האכלה הדדית" זה נקרא", אומרת נטע. "אני גם חושבת שזה הנוף הכי יפה בארץ. בערב אנחנו הולכים ל"דוק", "ה"דוק" זה הפאב הקהילתי בחריש".
אז מה, אנשים לא מפרגנים?
"פשוט בגלל שזה חדש וגם מציגים את זה ככה אז זה נותן לאנשים את הלגיטימציה לחפש קשיים או להשוות את זה יתר על המידה".
"חריש זה כמו תינוק", מסכם אלירן, "הוא לא ישר מתחיל לרוץ. זה תהליך, מי שמבין שהוא צריך לבוא למקום ולהיבנות עם המקום, אז זה מתאים לו".
בשיתוף עיריית חריש
לפנייה לכתב/ת 
