השקעות חברתיות: האם זה מניב ולמי זה כדאי?
חברות עסקיות אוהבות להתהדר בהשקעות בעלות "תרומה לחברה", אבל אין קריטריונים אחידים המאפשרים לבדוק מתי השקעה אכן מייצרת "אימפקט חברתי". זה בדיוק מה שמנסה SFI ישראל, חברה ללא מטרות רווח, לקדם. מנכ"ל SFI: "רשות ני"ע צריכה ליצור סטנדרט אחיד בנושא. זה יאפשר לדרג השקעות בעלות תרומה חברתית, ויעודד גופים מוסדיים להיכנס אליהן"
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אושרה ייצוגית נגד בזק בינלאומי: העלתה מחיר ללא עדכון הצרכן
הבנק האירופי שולח מסר: תיתכן הורדת ריבית, תוכנית רכישות חדשה על הפרק
דקטלון השיקה אתר אינטרנט מכירתי בישראל
הסיטואציה הזאת היא דוגמה למקום שבו השקעות מסוג "אימפקט" יכולות להיכנס ואולי להביא לשינוי. הכוונה היא להשקעות שמטרתן להביא לשיפור חברתי־כלכלי לסביבה, אבל גם להניב תשואה למשקיעים (בניגוד לפילנתרופיה המסורתית). ואכן, חברת ההשקעות הישראלית SFI - Social Finance Israel השיקה לפני שנתיים פרויקט מסוג אימפקט שמטרתו לצמצם את היקף חולי הסוכרת על ידי טיפול מונע.
כיום יש כחצי מיליון חולי סוכרת בישראל, ועוד כמה מאות אלפים המוגדרים "טרום־סוכרתיים". מערכת הבריאות פוגשת את רובם רק לאחר הופעת המחלה. מדובר במחלה עם סיבוכים רבים, ובהם קטיעת איברים ועיוורון, וההוצאות על הטיפול בה אינן מבוטלות. כדי למנוע את שיעור התחלואה במחלה, SFI גייסה ממשקיעים פרטיים אמידים ומגופים מוסדיים כ־20 מיליון שקל לטובת פיילוט לטיפול מונע, שבו משתתפים יותר מ־2,000 חולים טרום־סוכרתיים בסיכון גבוה. אלה יקבלו במשך שנתיים שירותי ייעוץ וסדנאות לאורח חיים בריא, ואף אמצעים טכנולוגיים (כמו צמידי בריאות) כדי שניתן יהיה לעקוב אחריהם ולספק להם תמיכה באורח החיים המונע. אם בתום הפיילוט יתברר שהטיפול השיג הפחתה בשיעור התחלואה בסוכרת לעומת האוכלוסייה הרגילה, קופות החולים המשתתפות בפרויקט והמוסד לביטוח לאומי ישלמו למשקיעים בפרויקט כספים, בהתאם ליעדים שיושגו.
לקופות ולביטוח הלאומי זה כדאי, כי מניעת המחלה בקרב חלק מהחולים תחסוך להם תשלומים עבור טיפולים או קצבאות. בתקופה הקרובה יסתיים השלב הראשון של הפרויקט, ואז ניתן יהיה להתחיל להעריך האם הוא עומד ביעדים.
יותר טוב מפילנתרופיה
SFI היא חברה ללא מטרות רווח שהוקמה בישראל לפני כשש שנים במטרה לקדם פתרונות לבעיות חברתיות דרך פרויקטים עסקיים, וכדי לקדם בכלל את כל נושא השקעות האימפקט בישראל. היא חברה־אחות לחברות בעלות פעילות דומה בארה"ב ובאנגליה, ובשנים האחרונות גם בהולנד ובהודו. כולן משתייכות ל־SFI העולמית, שהוקמה לפני כ־12 שנים על ידי סר רונלד כהן, איל הון בריטי וממקימי תחום קרנות ההון סיכון בבריטניה.
SFI פועלת בכמה דרכים: השקעה בפרויקטים ייעודיים הממומנים על ידי "אג"ח חברתיות", תיווך בין משקיעים וחברות רלוונטיות בנושא, וכן מאמצים מול הרגולטורים בישראל להחלת כללים אחידים בנושא השקעות אימפקט, במטרה לעודד את השימוש בכלי הזה הן מצד חברות והן מצד המשקיעים והציבור.
לפי הערכות, סך השקעות האימפקט שנעשו עד כה בעולם כבר חצה את רף ה־200 מיליארד דולר. "תחום השקעות האימפקט קיים זה 15 שנים", אומר ירון נוידרפר, מנכ"ל SFI ישראל. "הוא הוקם מתוך הבנה שהפעילות לטובת החברה שמקדמות ממשלות וגורמים פילנתרופיים הרבה פעמים לא באמת מניבה תוצאות. הממשלה והפילנתרופיה מוגבלות ביכולות ובמקורות שלהן. כדי שנצליח להתקדם, צריך למצוא מקורות חדשניים יותר".
למה לא לתת למדינה לפתור בעיות חברתיות?
"הטיפול המסורתי בבעיות חברתיות לא שם מספיק דגש על התוצאות, אלא יותר על התהליך. למשל, בוחנים מה כמות המשתתפים בפרויקט, ולא האם השתתפותם אכן הביאה לשינוי במצבם".
השקעות אימפקט הן בעיקר למי שרוצה לתרום לחברה או למי שמחפש תשואה?
"את התשובה הכי טובה תקבלי אם תשווי בין תשואת מדד המניות הרגיל לתשואת המדד הכולל חברות העומדות בקריטריונים חברתיים. התשואה בשנים האחרונות של החברות העומדות בקריטריונים חברתיים הייתה גבוהה יותר לעומת מדד המניות המסורתי.
"נקודת המפנה הייתה במשבר של 2008, כשהייתה אכזבה מחברות שמסתכלות רק על תשואה תוך לקיחת סיכון רב. היום כבר לא מחפשים להשקיע בגופים כמו בר סטרנס (בנק השקעות שפשט את הרגל במשבר 2008 - ע.א), שנתנו תשואות עודפות אך התרסקו במשבר. ואכן, מאז משבר 2008 ההשקעה במדד הכולל חברות העומדות בקריטריונים חברתיים, הניבה כמעט מדי שנה תשואה עודפת על פני השקעה במדד הרגיל. משקיעים הולכים ומחפשים יותר ויותר השקעות ששמות דגש על ממשל תאגידי תקין ושגם תורמות לסביבה. היום למשל הולך ונהיה יותר קשה לחברות נפט למצוא משקיעים".
דרוש דירוג נוקשה
תחום ההשקעות החברתיות זוכה פעמים רבות לתגובות צוננות וספקניות - כאילו מדובר בדרך של תאגידים גדולים ולא פופולריים לזכות באהדת הציבור. אירה פרידמן, סמנכ"לית ב־SFI, מבינה את הביקורת: "יש באמת חברות שמתחפשות להשקעות אימפקט. ניקח למשל חברות תרופות. לכאורה, מטרתן היא חיובית - ריפוי אנשים. אולם ברור שהחברות האלה לא הוקמו כדי לעזור לאנשים, אלא מטרתן הראשונה היא עשיית רווחים (מה שעלול להביא לניגוד עניינים על חשבון טובת החולה, למשל - שיווק היתר של משככי כאבים שלאחרונה נטען כי חברות תרופות, ובהן טבע, עשו - ע"א).
מצד שני, מקרה שכן נופל בהגדרה הזו זה גוף כמו אפל, שמנפיק אג"ח 'ירוקות' ומשתמש בכסף שגויס לביצוע התייעלות אנרגטית ושיפור תהליכי ייצור בחברה. זו מטרה שאפשר למדוד, ודו"חות של החברה מראים אכן שהיה צמצום בהיקף פליטת הזיהום".
בארץ נראה שהתחום עדיין בחיתוליו. ישנו אמנם "דירוג מעלה" (המדרג תאגידים לפי נושאים כמו אתיקה, בריאות ובטיחות, גיוון תעסוקתי, תרומה לקהילה, מעורבות חברתית של העובדים, אסטרטגיית איכות סביבה ועוד), אבל לא נראה שהוא תפס חלק משמעותי בהחלטות של הגופים המוסדיים היכן להשקיע.
פרידמן: "הדירוג של מעלה הוא 'רך' ולא מתודולוגי, עם דגש על קריטריון התרומות. זהו דירוג חשוב ומעניין, אבל זה רק הצעד הראשון לפני דירוג אמיתי של אימפקט חברתי. יש גופים מוסדיים שמצהירים שישקיעו לפי קריטריונים של אימפקט חברתי, אבל גם את זה צריך לפרוט ולראות אם זה מתבצע בשלב היישום, ולא רק כהצהרה. כדי שהתחום הזה יתפתח, צריך לראות בישראל פעילות של חברות דירוג בינלאומיות שמתמחות בנושא".
ובכל זאת, במצב היום, זה לא בסופו של דבר גימיק שיווקי של חברות או גופי השקעות שמטרתו לזכות באהדת הציבור?
נוידרפר: "גם גוף שאוהבים להשמיץ יכול לעשות דברים טובים, וגם להשוויץ בהם. זה נכון שבמצב הנוכחי כל אחד מדווח על הפעילות החברתית לפי הקריטריונים שהוא רוצה, אולם בסוף יהיו סטנדרטים אחידים. הבשורה הכי מעניינת בנושא הזה נמצאת היום באוניברסיטת הרווארד בארה"ב. יש שם קבוצה שמפתחת כללי דיווח חשבונאיים להשקעות אימפקט, ולהערכתי תוך חמש שנים נראה זאת בדו"חות הכספיים של החברות".
איך זה ייראה?
"יהיה עוד טור בדוח שיסביר מה האימפקט החברתי של המוצרים, וכן התייחסות לנושאים נוספים כגון רמות השכר בחברה, איך נפטרים בחברה ממלאי עודף בהיבט של שמירה על הסביבה, וכדומה. העולם המסורתי מסתכל על השקעה במונחים של תשואה וסיכון, אבל בעתיד יעבור למודל של תשואה, סיכון ואימפקט חברתי. יצירת סטנדרטים אחידים בדיווח על האימפקט החברתי תאפשר השוואה בין החברות כשם שמשווים היום בביצועים הכספיים שלהם".
נוידרפר מאמין שתחת רגולציה נכונה של הנושא, וקביעת סטנדרטים אחידים בדיווח של חברות עסקיות, ניתן יהיה לקדם גם מטרות חברתיות מורכבות, כמו למשל צמצום תאונות הבנייה. "ניקח למשל את ענף הבנייה", הוא אומר. "אם היו מאלצים את החברות לפרסם נתונים של תאונות בנייה שקרו להן, ונתונים של איך טיפלו בסוגיה הזו, ואיך פיצו עובדים שנפגעו, אני מאמין שמשקיעים היו מעדיפים להשקיע בחברת בנייה שהמצב אצלה בנושא התאונות טוב יחסית. גם הבנקים היו מסתכלים על פרמטר כזה בבואם לתת אשראי, ולהערכתי זה היה אפילו מחלחל עד לרוכש הדירה, שהיה מעדיף לקנות דירה מחברה שמשקיעה במניעת תאונות ומתמודדת איתן נכון. לכסף יש הרבה כוח והשפעה. אם חברות יבינו שאם לא ישקיעו בפיקוח עצמי ובעשיית מאמצים למניעת תאונות הן ישלמו על כך, הן יטילו על עצמן פיקוח עצמי, שהוא הרבה יותר משמעותי מגיוס של עוד 15 מפקחים מטעם המדינה שיסתובבו בין החברות".
משימה לרשות ני"ע
נוידרפר מפנה את האצבע לרגולטורים. לדבריו, הם חייבים להיות הראשונים לפעול להכנסת השקעות האימפקט לישראל, כדי שהדבר אכן יתפוס תאוצה, וזאת באמצעות קביעת כללים ברורים לפרסום הנתונים ועידוד הגופים המוסדיים והציבור להשקיע לפי קריטריונים אלה.
צעד משמעותי של הרגולטורים בישראל בנושא הזה נעשה אשתקד, כאשר הממונה על רשות שוק ההון לשעבר דורית סלינגר הורתה לגופים מוסדיים (המנהלים את כספי הציבור, בעיקר בפנסיה) לפרסם האם יש להם מדיניות של השקעות חברתיות. מטרת המהלך הייתה להעלות את המודעות לנושא בקרב הציבור, ולגרום לו להוסיף גם את הפרמטר הזה בבואו להחליט באיזה גוף להשקיע, ולא להסתכל רק על פרמטרים של תשואה ודמי ניהול, כפי שנהוג כיום. הגופים המוסדיים אמנם פירסמו כל אחד את המדיניות שלו, אבל לא נראה שזה צבר תאוצה. "נדרש פה צעד משלים", אומר נוידרפר.
איזה?
"עכשיו רשות ניירות ערך צריכה ליצור סטנדרט אחיד בדיווח של חברות ציבוריות בנושא האימפקט החברתי של הפעילות שלהן. אם יהיה סטנדרט אחיד במידע שחברות צריכות לפרסם בנושא, יהיה קל יותר להשוות ביניהן, ולקבל החלטות השקעה. סטנדרטים שכאלה כבר נקבעו במדינות כמו ארה"ב ואנגליה. המידע הזה כיום חסר, וכל חברה מפרסמת מה שהיא רואה לנכון, אם בכלל. הרשות צריכה להחליט בכל ענף איזה נתונים לפרסם, ואחר כך המוסדיים יוכלו להכין מדיניות בצורה טובה יותר".
לפנייה לכתב/ת 
