משנה גישה, משנה מזל: יובנטוס מסתערת על הצ'מפיונס / מר עולם

יובנטוס היא הקבוצה המצליחה ביותר באיטליה. עם כל הכבוד למילאן, אינטר ורומא, יובה נמצאת הרבה לפניהן. היא שיאנית הזכיות באליפות (35) ובגביע (13) ומחזיקה בעוד לא מעט שיאים. אבל יש שיא אחד שביובנטוס לא ממש מתגאים בו – הקבוצה שהפסידה הכי הרבה פעמים בגמר ליגת האלופות.

יובה אומנם זכתה בגביע עם האוזניים הגדולות ב-1985 ו-1996. אבל היא הפסידה בגמר לא פחות משבע פעמים, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת. בשנים האחרונות הפכה ליגת האלופות להיות אובססיה מבחינת יובנטוס. היא הפסידה לברצלונה בגמר של 2015 ובזה של 2017 לריאל מדריד, רק שבשני המקרים היא הייתה האנדרדוג ונוצחה על ידי קבוצות טובות וחזקות ממנה. במקביל, בליגה המקומית אין ליובה מתחרות. היא זכתה בסקודטו שמונה שנים ברציפות – עוד שיא וכמעט בטוח שתמשיך להיות האלופה המקומית גם בשנים הבאות. אז כן, האליפות באיטליה חשובה, אבל הדבר החשוב באמת זו ליגת האלופות.

יחגגו גם בסיום העונה. שחקני יובנטוס(צילום: AP)

לפני שנה רכשה יובה את כריסטיאנו רונאלדו ושילמה עליו 100 מיליון אירו לריאל מדריד. המחשבה הייתה שעם רונאלדו בהרכב יהיה קל יותר לזכות בגביע האירופי. בכל זאת, מדובר במבקיע הגדול ביותר בהיסטוריה של הצ'מפיונס, בווינר האולטימטיבי שזכה בעצמו בגביע שלוש פעמים יותר מיובנטוס. וכן, הוא גם היה זה שהדיח את יובה עם אותה מספרת מרהיבה רק כמה חודשים לפני שחתם בקבוצה. המחשבה הייתה נכונה, ולכריסטיאנו הייתה בסך הכל עונה טובה במדי הביאנקונרי. הוא הבקיע 21 שערי ליגה ועוד שישה בליגת האלופות. רק שיובה הודחה ברבע הגמר על ידי איאקס הצעירה והנמרצת, ועוד עונה שבה היא הייתה אמורה להגיע לגמר ואולי לזכות סוף סוף בגביע, הסתיימה באכזבה.

ההדחה מול איאקס לא גרמה ליו"ר המועדון אנדראה אניילי, שמכהן בתפקיד כבר תשע שנים להוריד את הרגל מהגז. להיפך, זה רק הפך אותו לנחוש עוד יותר. לעונה החדשה מתייצבת יובנטוס חדשה כמעט לגמרי. מה שבא לידי ביטוי גם בצוות המקצועי, גם בסגל השחקנים ואפילו בתלבושת. חסל סדר חולצות הזברה המפורסמות. יובה תמשיך לשחק בצבעי שחור-לבן, אבל הפסים נעלמו ובמקומם החולצה מחולקת חצי-חצי בשני הצבעים. כן, זו תהיה יובנטוס חדשה לגמרי, כאשר שני השמות המשמעותיים ביותר הם המאמן מאוריציו סארי והבלם מתיאס דה ליכט. כל אחד מהם מסמל שינוי דרמטי בכיוון אליו הולכת יובה.

טרנינג במקום חליפת שלושה חלקים

סארי מגיע אחרי חמש שנים מוצלחות למדי של קודמו, מסימילאנו אלגרי, שנים בהן יובה זכתה בחמש אליפויות והגיעה פעמיים לגמר הצ'מפיונס. אבל לא מדובר פה רק בשינוי מאמן, אלא בעיקר בשינוי גישה. הפילוסופיה של אלגרי הייתה פרגמטית. המטרה הייתה לנצח במשחקים. הרעיון היה פשוט: משחק מסודר מבחינה טקטית מאחור וניצול היכולות האישיות של שחקני המפתח ההתקפיים. זה עבד לא רע בכלל מבחינת התוצאות, אבל הכדורגל לא היה מלהיב ומרגש.

הבחירה בסארי הפתיעה רבים. המאמן שמזוהה באיטליה בעיקר עם נאפולי לא ממש מתאים ל-DNA ה"צפוני" של יובנטוס. הוא מתייצב למשחקים בטרנינג מקומט ולא בחליפת שלושה חלקים ועניבה, הוא מעשן כבד ואין לו רקורד מרשים של הישגים. גם העונה האחרונה שלו, זו בה אימן את צ'לסי לא עברה בשקט והוא היה על סף פיטורים.

מאורציו סארי. הבחירה בו הפתיעה רבים(צילום: AFP)

אבל סארי נבחר בגלל הגישה השונה שלו למשחק. פיליפו קונטיצ'לו, פרשן ה"גאזטה דלו ספורט", כתב: "סארי אמור להיות עבור יובה מה שאריגו סאקי היה עבור מילאן. מה שאפיין את הכדורגל של סאקי היה השימוש בכדור, וכך זה גם אצל סארי. שחק בכדור, גע בכדור, שפר את היכולות הטכניות שלך. בתקופה של אלגרי הדבר החשוב ביותר היה לרוץ. עכשיו הדבר היחיד שצריך לרוץ הוא הכדור".

רבים אולי שכחו, אבל אריגו סאקי היה אחד המהפכנים הגדולים ביותר בתולדות הכדורגל העולמי. גם כשהוא מונה למאמן מילאן ב-1987 רבים באיטליה הרימו גבה, מאחר ועד אז מעולם לא אימן קבוצה גדולה. סאקי הגיע למילאן בתקופה שבאיטליה שלט הכדורגל ההגנתי, הקטנאצ'יו. אבל הוא החליט לשנות גישה – ולשחק כדורגל התקפי ואטרקטיבי. מילאן זכתה באליפות כבר בעונה הראשונה של סאקי ולאחר מכן הגיעו שתי זכיות רצופות בגביע האלופות, ב-1989 ו-1990. מילאן הייתה אז הקבוצה הטובה בעולם וגם זו ששיחקה את הכדורגל היפה ביותר.

מה שכנראה הפיל את האסימון אצל אניילי ויתר חברי ההנהלה ביובנטוס, שהגיע הזמן לשנות גישה וכיוון, אם הם רוצים לזכות בליגת האלופות, היה ההפסד ברבע הגמר לאיאקס. זה דבר אחד להפסיד לריאל מדריד, ברצלונה או באיירן מינכן – ודבר אחר לחלוטין להיות מודחים ע"י קבוצה צעירה ו"ענייה" כמו איאקס. זה לא היה רק עצם ההפסד, אלא העובדה שהקבוצה מאמסטרדם הייתה טובה יותר בשני המשחקים, שלטה באופן מוחלט במגרש וקבעה את הקצב וסגנון המשחקים.

אניילי ושותפיו הגיעו למסקנה שאם יובנטוס רוצה להיות אלופת אירופה היא צריכה גם לשחק כאלופת אירופה, כקבוצה שיוזמת, שמחזיקה בכדור – לא כמי שמתגוננת ומגיבה. "יובנטוס העדיפה עד עכשיו לנצח בדרך המסורתית ואלגרי היה מושלם לשיטה הזו. אבל כעת הם שינו את דרך המחשבה ורוצים לשלוט במשחקים", ניתח קונטיצ'לו. "הם הבינו שהדרך היחידה לנצח באירופה היא לשחק טוב יותר, כמו שעשתה איאקס". גם דושאן טאדיץ' אמר לא מזמן: "יכול להיות שאיאקס שינתה שלא בכוונה את הכדורגל העולמי. תראו למשל את יובנטוס. מה הם עשו אחרי שהפסידו לנו? החתימו מאמן התקפי".

המשחק שגרם לשינוי. דה ליכט במדי איאקס מול חברו החדש רונאלדו(צילום: רויטרס)

75 מיליון אירו על המנהיג העתידי

ואם אחרי ההדחה ע"י ריאל מדריד מיהרה יובנטוס לרכוש את הכוכב הגדול ביותר של הבלאנקוס, הקיץ היא עשתה את אותו דבר עם הקפטן של איאקס, זה שגם הבקיע מולה – מתיאס דה ליכט.

העובדה שדה ליכט בחר ביובנטוס ולא בברצלונה או בפ.ס.ז', היא לא מובנת מאליה. שחקנים שגדלו בשיטה של איאקס נוטים להעדיף את בארסה, שמשחקת בסגנון דומה. זו אחת הסיבות שפרנקי דה יונג חתם בברצלונה. דה ליכט בחר ביובנטוס הרבה בגלל הסוכן שלו, מינו ראיולה, שיש לו קשרים מצוינים עם יובה, אבל לא רק בשל כך.

ביובה הבטיחו לדה ליכט שהוא עתיד להיות המנהיג של הקבוצה. נכון, לא מהרגע הראשון. בואו לא נשכח שהוא רק בן 19. אבל זה רק עניין של זמן. כל זמן שכריסטיאנו רונאלדו משחק ביובנטוס הוא יהיה הציר המרכזי והמנהיג הטבעי. אבל הפורטוגלי יהיה בפברואר בן 35 וברור שהוא מתקרב לסיום הקריירה. כשבוחנים את מצבת הבלמים ביובה, מגלים שם את הקפטן ג'ורג'יו קייליני, שבעוד פחות מחודש יהיה בן 35 ואת לאונרדו בונוצ'י בן ה-32. השניים עדיין בלמים ברמה הגבוהה ביותר, אבל גם במקרה שלהם כבר מתחילים לראות את הסוף.

דה ליכט הוא השקעה לטווח ארוך. אפילו ארוך מאוד. בשנה-שנתיים הקרובות הוא ילמד את הכדורגל האיטלקי, יקבל הדרכה ממיטב מאמני ההגנה העולמיים, ישתלב ויהפוך לשחקן מרכזי. ואז, בגיל המופלג של 22-23 הוא כבר אמור להיות המנהיג והציר המרכזי. אסור לשכוח, מדובר בשחקן צעיר בגילו אבל בוגר מאוד במנטליות שלו. לא במקרה הוא קיבל את סרט הקפטן באיאקס בגיל 19.

מתיאס דה ליכט. השקעה לטווח ארוך(צילום: רויטרס)

אבל ההחתמה של דה ליכט היא גם הצהרה טקטית. באיאקס הוא היה רגיל לשחק כמעט על קו האמצע. כי ככה קבוצות כמו איאקס וליברפול לוחצות, עם הבלמים בעמדה מאוד גבוהה. מנגד, קייליני ובונוצ'י לא רגילים לשחק ככה. וסארי רוצה שהבלמים שלו ילחצו, ישתתפו גם הם בהנעת הכדור. עבור דה ליכט זה חלק בלתי נפרד מכל מה שהוא מכיר.

דה ליכט הוא כמובן שחקן הרכש היקר והמשמעותי ביותר שיובה צירפה הקיץ (75 מיליון אירו), אבל הוא לא היחידי. הקשרים ארון ראמזי ואדריאן ראביו אמורים לשחק יחד בהרכב יחד עם מירלם פיאניץ', שסארי בונה עליו כשחקן המפתח של העונה החדשה. הקשר הבוסני אמור להיות הז'ורז'יניו החדש של סארי. כפי שהברזילאי היה השחקן המרכזי בחוליית הקישור בנאפולי ובצ'לסי, כך יהיה גם פיאניץ'. "אני רוצה שהוא ייגע בכדור 150 פעמים בכל משחק", אמר סארי במסיבת העיתונאים הראשונה שלו.

כמובן, בגלל הסגל הכל כך עמוק ואיכותי שעומד לרשותו, סארי יעשה המון רוטציות במהלך העונה, בעיקר כדי להגיע למשחקי ההכרעה של ליגת האלופות, החל מפברואר, כשהשחקנים החשובים ביותר טריים וכשירים. אבל השיטה תהיה דומה ולא משנה איזה הרכב ישחק.

אחד המעריצים הגדולים ביותר של מאוריציו סארי הוא פפ גוורדיולה, שהרעיף עליו שבחים עוד בימים של נאפולי, שאומנם לא זכתה בתארים ולא הגיעה רחוק באירופה, אבל שיחקה כדורגל התקפי מרהיב ביופיו. בנאפולי עמד לרשותו של סארי סגל מוגבל יחסית ולא היה לו סיכוי אמיתי להיאבק בעוצמה הכלכלית של יובנטוס. נאפולי שיחקה אז כדורגל יפה יותר – אבל יובנטוס הייתה זו שבסופו של דבר ניצחה.

גם הוא חזר. בופון(צילום: AFP)

עכשיו הוא עצמו נמצא ביובה, ויש לו סגל מהטובים והאיכותיים ביותר באירופה. יובנטוס החדשה, על כל המשתמע מכך, נמצאת על אדני הזינוק ועומדת לפרוץ קדימה בכל הכוח. אבל דבר אחד לא השתנה: האובססיה לזכות בליגת האלופות.

לא בטוח שזה יקרה כבר בעונה הראשונה של יובנטוס החדשה, בעצם לא בטוח שזה יקרה בכלל. בכל זאת מדובר בשיאנית ההפסדים בגמרי ליגת האלופות. אבל תהליך ההתחדשות שהקבוצה עוברת הוא פשוט מרתק. מי יודע, אולי בקרוב לא תהיה ברירה וניאלץ לשנות את הכינוי ולקרוא ליובנטוס "הגברת הצעירה".