"אומרים לנו 'תגידו תודה שאתן לא בעזה'"

בהירה: "אוי לא! אני לא אראה עוד מקומות בעולם".

לא הכסף?

בהירה: "איזה כסף?"

כאמלה: "הכסף של הזכייה! לא היה מזיק לי איזה 300 אלף שקל עכשיו, ממש לא הייתי מתנגדת לכסף".

בהירה וכאמלה(צילום: מיכה לובטון)

"ברור שיש קשר אבל אנחנו לא מייצגות אף אחד חוץ מאת עצמנו. אנחנו עושות מה שאנחנו עושות ולא מה שהחברה הערבית רוצה ולא מה שהחברה הישראלית רוצה. כמו שיש בכל חברה אנשים דתיים ואנשים מסורתיים, יש גם חברה ערבית. אנחנו רוצות שיתייחסו אלינו כאל מישהו ולא כאל משהו".

"זאת טלוויזיה וצריך שיהיה גיוון. העונה הזאת של 'המירוץ למיליון' מאוד מגוונת. שבע עונות של 'המירוץ' לא היה זוג ערבים חוץ מזוג מעורב אחד. אנחנו מיוחדות בפני עצמנו ואנחנו מי שאנחנו. לא נגיד 'אנחנו ערביות אז בואו נסחוט את הלימון עד הסוף'".

למה לדעתכן לא היו ערבים עד עכשיו?

בהירה: "קשה לערוך אותנו (צוחקת)".

כאמלה: "אני יכולה להתבכיין שיש גזענות וזאת האמת - כי יש גזענות מובנית. אנחנו בישראל. יש כאן 20 אחוז ערבים. אנחנו מדינה שמגדירה את עצמה דמוקרטית וככזאת - חשוב להציג את פני החברה. אם אני רוצה לדבר על גזענות אני יכולה, אם אני רוצה לדבר על ייצוג של כל סוגי הזרמים בחברת הישראלית אני גם יכולה. המציאות פה היא כזאת. טוענים שאנחנו כור היתוך אבל זה לא נכון. בישראל זה נפרד אך שווה. אומרים לנו - אתן תקבלו את השוויון שלכן. במונחים סטטיסטים 20 אחוז ערבים, אז צריך שיהיו 20 אחוז ערבים בכל דבר. שיהיה גם בטלוויזיה. אם לישראל חשובה התדמית, שתתנהג כך".

"לא נראות ערביות". כאמלה ובהירה(צילום: אמיר מאירי)

יותר קשה לכן בגלל שאתן ערביות?

בהירה: "תמיד היה לי את הפחד הזה של 'תהיי ילדה טובה שלא יפטרו אותך'. היו מדברים על ערבים ואז אומרים 'לא אתן, אתן בסדר'. התחושה היא שאנחנו צריכות להגיד תודה. 'תגידו תודה שאתן לא בעזה'. אני נולדתי ביפו ואני יודעת מה זה להיות ביפו. לא יודעת מה זה להיות במקום אחר".

כאמלה: "עצם העובדה שאתה מגביל מדינה למוצא אתני או לאום מסויים - אתה פועל בגזענות. מה זה מדינה דמוקרטית יהודית?"

בהירה: "וחוק הלאום החדש. מה איתו?"

כאמלה: "אומרים לנו 'את לא נראית ערביה'. אנשים, תתעוררו על החיים שלכם".

בהירה: "מעצבן לחיות במקום שצריך להסביר בו שלהיות הומו זה בסדר, להיות ערביה זה בסדר, להיות שחור זה בסדר. בעיית הזהות מלווה אותנו כל החיים. להיות בלי זהות זה דבר יפה. אתה חופשי לעשות מה שבא לך בעולם הזה. וזה מה שבחרתי להיות אני. בלי קטגוריות. אני לא בחרתי להיות ערביה".

כאמלה: "אני מכניסה לסביבה שלי אנשים שאני לא צריכה להסביר להם שיח בסיסי. אולי אני מתנשאת - אבל אין לי זמן להיות עם אנשים מטומטמים".

בהירה: "יש מיליון ערביות כמונו! שנראות כמונו".

בהירה: "לפעמים אני חושבת שאם יהיה לי מספיק כסף אני אלך מפה. בא לי שהמשפחה שלי לא תחווה את מה שאני חווה. לא בא לי שהילד שלי יעבור חיפוש ביפו רק בגלל שהוא נראה ככה. אני אוהבת את המקום. הוא הכי מיוחד בעולם, ישראל היא מדינה קדושה, יפה ומיוחדת. אבל אנחנו גם ככה בהתחממות גלובלית, וכולנו נמות עוד מעט, אז למה להתעסק בלשנוא? אנחנו הרבה יותר דומים מאשר שונים. ראינו פרק של 'המירוץ' בשדרות עם זוג דתיים וזוג גייז, אפשר לעשות את זה - זה לא כזה מסובך. אני אומרת שבא לי לעוף מהמקום הזה. נמאס לי לקום בבוקר ולהסביר לאנשים למה זה בסדר להיות מי שאני. כל עוד אני לא פוגעת באף אחת, זה בסדר להיות מי שאת וזה הכי חשוב".

כאמלה: "לעוף מכאן? פחות. בסופו של דבר שהגעתי לאן שהגעתי, כל פעם אתה שומע על סמוטריץ' ובן גביר שבאים ואומרים דברים שמקבלים לגיטמציה במשכן הדמוקרטיה. זה למה הדת ומדינה צריכים הפרדה דחוף".

"השלום יגיע מלמטה"(צילום: מיכה לובטון)

ומנגד - את כועסת על חברי הרשימה המשותפת שלא ממהרים לגנות פיגועים?

"יש הבדל בין אמירות אקטיביות לפסיביות. אני לא צריכה להסביר לך למה אני בסדר. בנט אמר 'הרגתי ערבים', זה מפריע לי. זאת אמירה אקטיבית מדוברת נגדי. אני לא גידלתי את הילד שעשה פיגוע. אי אפשר להתעלם מעובדות. יש הבדל בין לגנות אמירה אקטיבית לבין פסיבית. במיוחד כשאתה שר חינוך. או שר משפטים".

בהירה: "השינוי והשלום יבואו מלמטה, לא יבואו מלמעלה ולא אלימות. לא חייבים להסכים עם כולם. אבל כן צריך לכבד".

כאמלה: מבחינתי לסיים את התואר, וואלה אם יבוא משהו מהמסך זה סבבה. אבל זה לא החיים שלנו, מה שבא ברוך הבא. אנחנו נראות אש. אנחנו לא נראות ערביות (צוחקת)".

בהירה: "אני רוצה לעשות מיליון דברים, רוצה להתעסק באופנה, להתפרנס מזה ואז בא לי להתמקד בחינוך".